רון לאודר
רון לאודרצילום: באדיבות הקונגרס היהודי העולמי

"גרמניה מתנערת מאחריותה וגוררת רגליים בכל הקשור להשבת חפצי יהודים ואומנות שהוחרמו על ידי הנאצים" - כך מאשים רונלד לאודר, ראש הקונגרס היהודי העולמי.

קרוב ל־600 אלף ציורים נבזזו במהלך השואה ועוד מאות אלפי פריטי אומנות וחפצי יודאיקה, כלי כסף, אוספי פורצלן, תכשיטי זהב ואבנים יקרות.

במקביל לרצח העם שהתרחש בתקופת השואה, התחולל שוד האומנות הגדול והנתעב ביותר בהיסטוריה. לצד מכונת ההשמדה, הנאצים הקימו מנגנון שגזל את רכוש היהודים, שדד את כספם, נישל אותם מהונם ובזז את אוצרות התרבות שאספו.

ביזת יצירות אמנות בגרמניה הנאצית התרחשה החל מעליית הנאצים לשלטון בתרצ"ג ועד לסוף מלחמת העולם השניה.

בוזזים רבים היו אנשי יחידת קונסטשוץ. רוב הביזה התרחשה בתקופת המלחמה עצמה. פריטים תרבותיים רבי־ערך ומשמעות נגנבו: ציורים, קרמיקה, ספרים ותשמישי קדושה יהודיים. למרות שרוב הפריטים הללו התגלו על ידי בעלות הברית מיד לאחר המלחמה, רבים עדיין חסרים, וקיים מאמץ בינלאומי לאתר אותם, במטרה להחזירם לבעליהם החוקיים. מרתפים ומחסנים ובהם מאות יצירות אמנות מתגלים גם שנים רבות לאחר הסתרתם.

גניבת יצירות אמנות כחלק מנישול היהודים מרכושם כונתה בתקופת גרמניה הנאצית בשם אריזציה. הנאצים התמקדו בעיקר בשני סוגים של אמנות אסורה בגרמניה הנאצית: "אמנות מנוונת", כלומר יצירות אמנות מודרנית או שנוצרה על ידי יהודים ויצירות אמנות שהיו אהובות ומוערכות על ידי היטלר ימ"ש, שהיה צייר חובב ובעל יומרות אמנותיות, ונדחה בצעירותו על ידי האקדמיה לאמנות בווינה.

לקראת סוף המלחמה הוקמה על ידי המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית יחידת 'אנשי המונומנטים', שתפקידה היה לאתר יצירות גנובות ולשמר ככל האפשר מבנים ארכיטקטוניים במהלך הקרבות.

"בעוד כל מדינות מזרח אירופה עשו רבות להשבת הרכוש הרב שנבזז, גרמניה רחוקה מכך", אמר לאודר.