יו''ר הוועדה שלי יחימוביץ'
יו''ר הוועדה שלי יחימוביץ'צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה היום (שלישי) דיון על דו"ח המבקר האחרון שבו נמתחה ביקורת חריפה על תכנון המים של ישראל ועל כך שרשות המים לקתה בראייה קצרת טווח ולא פעלה לטווח ארוך ומבלי לנצל את מלוא הפוטנציאל שלה.

הדו"ח קבע כי הרשות "הביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר". הדיון נערך בהשתתפות ראש רשות המים גיורא שחם ומנכ״ל חברת ''מקורות'' אלי כהן שהשיבו על הדו"ח החמור ופירטו את תכניותיהם לעתיד.

יו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ' אמרה בדיון "אני קוראת לשר האנרגיה לגבות את העבודה של רשות המים ולוותר על הרעיון שהבליח לרגע וכדאי לגדוע אותו בעודו באיבו, לוותר על הרעיון של הכפפת רשות המים למשרד האנרגיה. אני תובעת ממשרד האנרגיה לפעול לשיתוף ציבור עדכני, אמיתי ומודרני, משום שכרגע המדיניות היא הצרת שיתוף הציבור והצרת יכולת הציבור להיות חשוף לתכניות, להשמיע עמדותיו ולהשפיע עליהן עוד לפני שיוצאות אל הפועל.

''שמענו את זה מכל הגורמים הנוגעים בדבר, מכל צידי המתרס, ואני מזועזעת", הוסיפה יחימוביץ'. ''אם יהיה צורך נפנה יחד עם הארגוני הסביבה לבג"ץ כי זה בלתי סביר בתקופה שלנו להוריד מהפרק את השיתוף הציבור במקום להעצים אותו".

ראש רשות המים גיורא שחם סיפר לחברי הכנסת, "נכנסתי לתפקיד באמצע שנת 2017 ואילו דו"ח המבקר מתייחס לתקופה שמשנת 2009 עד לשנת 2017. מיד עם כניסתי לתפקיד הציגו אנשי רשות המים בפני את ההערכה שאנו נמצאים בתקופת בצורת המתרחשת אחת ל-50 שנה בהקשר להיקפה ומשכה. לא ניתן לתכנן את משק המים למצב בו מתרחשת תקופת בצורת של מעל ל-6 שנים או למצבים שבהסתברות קורים 1 ל-200 שנה.

''מדובר בהשקעות ציבוריות וסביבתיות אדירות. זה לא עסק נחמד כ"כ התפלה: פליטות, תפיסת מקרקעין ועוד. בשנה האחרונה קודמו שני מפעלי התפלה שהיו תקועים מספר שנים - אחד בגליל המערבי שפעילותו כבר נגררה מעל 8 שנים ויהיה מוכן גג עד שנת 2024. מתקן ההתפלה השני הוא בשורק ונמצא כבר בהליך מכרזי. מתקן זה כבר ב2023 יתחיל לספק לנו מים. חברת מקורות החלה להניח קו מים בהמשך להנחיית הרשות להגדלת תפוקת המים בכנרת.

''לצד זה, 5 מתקני ההתפלה כבר היום מנוצלים ותוך מספר שנים נביא גם עוד 50 מיליון קוב קולחין. ישראל היא במקום הראשון בעולם בהשבת קולחין. אני אומר לכם, עוד סכר דגניה ייפתח כאן שוב. המרחב האורבני במדינת ישראל אינו מאפשר את ההשקעה בקידוחים שאמורים לספק שתייה. המקומות שנמצאן בהם הקידוחים לפני 50 שנה הלכו והתכסו במלט ובטון. מה שברור הוא כי במשמרת שלי לא ישביתו את מתקני התפלה. אנחנו בכך, אור לגויים. עולים אלינו משלחות לראות איך ישראל במצב הזה היא עם אפס תקלות בכל אספקת המים", הוסיף שחם.

אלי כהן, מנכ"ל חברת מקורות, סיפר "החברה עומדת לפני מספר פעולות משמעותיות כגון מאות קידוחים, שיפור קווי הובלה, וחיבור מתקני התפלה. בימים אלה החברה מסיימת את ההיערכות לקראת יישום הפרויקטים האלו מול משרד האנרגיה, האוצר ורשות המים. בקרוב תתקבל החלטת ממשלה שתקבע את דרכי גיוס התקציב ומשך תקופת ביצוע הפרויקטים עד לרמת גיוס עובדים ופעולות מנהלתיות נוספות".

יחזאל ליפשיץ, סמנכ"ל במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, אמר בדיון כי "בימים אלה נבחנת אפשרות להכפיף את רשות המים לשר התשתיות האנרגיה והמים על מנת שהשר יוכל להשפיע באופן נרחב בהקשר ליישום מדיניותו במשק המים בשונה מהמצב הנוכחי".

חיים בורובסקי, רפרנט מים באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "הפיכת משק המים למשק סגור היא אחת הפעולות הטובות ביותר שנעשו והחיסכון למשק המים הוא כ-160 מיליון ש"ח בשנה בנוסף לשיפור תהליכי גבייה ותהליכים אחרים".

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן טען כי ״הדו״ח הוא דו״ח חמור אבל הכתובת הייתה על הקיר. מסיום תפקידו של אורי שני ועד לבואו של גיורא שחם, רשות המים נרדמה בשמירה. לא הייתה יזמות ולא כלום. כל זמן שמשק המים יוגדר כמשק סגור, לא תהיה פריצת דרך. כתוצאה מהקיצוץ במים, אנחנו החקלאים נפגעים. כי אי אפשר לפגוע בצרכן ובתעשייה לא פוגעים״.