פרופ' מרדכי רוטנברג עומד מול הסטודנטים שלו במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ומאיץ בהם לרקוד.
קומו מהמקומות, הוא גוער בהם בחיוך, תוך כדי שהוא עצמו מפזז בתנועות ידיים רחבות. לפעמים צריך לעשות הפסקה ופשוט לפצוח בריקוד חסידי, זה לא כזה מסובך.
רוטנברג, חתן פרס ישראל, נחשף לאחרונה בסרט תיעודי שנעשה על חייו. הבמאי שלום הגר ליווה אותו במשך 12 שנה, ותיעד במצלמתו את שגרת היומיום של מי שנחשב כמפתח אסכולת הפסיכולוגיה היהודית.
בסצנות הראשונות של הסרט דמותו של הפרופסור נראית מעט בנאלית, אפילו מוכרת מדי. רק בהמשך הצפייה מתחוורת התמונה במלואה. רוטנברג נושא בתוכו את כאב השכול. בנו בועז נהרג בעת שירותו הצבאי מאש כוחותינו. הדיבור על בנו המת קשה עליו וכך גם על אשתו נעמי, שמסרבת לשתף את הצופים בדקות שבהן הודיעו לה כי בועז איננו. תמיד האמנתי כי מעלתו של אהרון הכהן היא בתגובתו האצילית למות בניו, "וידום אהרון", אומר רוטנברג כשהוא עומד מעל קברו של הבן בהר הרצל. אבל במילה "וידום" מסתתרת המילה דימום, וככל שאני מזדקן יותר, אני מדמם יותר, וזה קשה לי.
דמותו של הבן הנופל מלווה את הגיבור הראשי לאורך כל הסרט, אך היא אינה משתלטת עליו. הפסיכולוג הנמרץ שפיתח מודל טיפולי שנשען על יסודות חסידיים, הוא קודם כול המטופל של עצמו. הניסיון שלו לבחור בשמחה כערך עליון נוגע ללב, וגורם לצופה להזדהות באופן מוחלט עם דמותו. "פעם, כשהייתי נער גבוה ושרירי, הלכתי עם אבא שלי והוא הביט בי ואמר: מה אתה הולך כזה זקוף? אתה צריך ללכת כפוף כמו יהודי שבור", הוא מספר בהומור, ומסביר כי הרעיון של אביו נבע מאמרתו המפורסמת של הרבי מקוצק כי אין דבר שלם יותר מלב שבור. כנצר לחסידות גור, רוטנברג שואב את הערכים החסידיים שעליהם נשענו אבותיו, ומתנגד לכך שרק יהודים ייהנו מהשיטה שפיתח. "אם נוצרי או בודהיסטי ירצה להשתמש בכלים שיצרתי, למה שאמנע ממנו?".
כיאה לסרט דוקומנטרי, הסצנות ארוכות יותר, ובחלקן ניתן מקום של כבוד גם לשתיקות. ובהעדר מלל, גם קלוז אפ פשוט על פניו של הגיבור הופך לסיפור בפני עצמו.
"החיים שלי הם אוסף של תווים, ומהם אני יוצר את הקומפוזיציה שהכי נוח לי לחיות בה", הוא טוען. כשמוטל בן פייסי, החזן של שלום עליכם, אומר "אשריי, יתום אני", היתמות נמצאת אך הוא מתייחס אליה בצורה חיובית. את העובדות אי אפשר לשנות, אבל את הפרשנות שאנחנו מעניקים להן אפשר בהחלט.
בעולם שבו כמעט התרגלנו לתוכניות ריאליטי כושלות ולגיבורי תרבות מפוקפקים, הסרט 'רוטנברג' מביא תיעוד נדיר ויוצא דופן של גיבור מסוג אחר. כזה שלעולם לא נזהה ברחוב או נקרא אודותיו במדורי הרכילות, אבל תרומתו לחברה היא נצחית.