סקר חדש: ישראלים לא חוגגים בסילבסטר

פרויקט המחקר "יהדות ישראלית" מעלה: עבור רוב היהודים בישראל, עונת החגים חלה בתשרי. 6% בלבד חשים שה-1 בינואר הוא "ראש השנה" שלהם.

ערוץ 7 , י"ט בטבת תשע"ט

לא חוגגים. מוצרי חג המולד בחנות בפ"ת
לא חוגגים. מוצרי חג המולד בחנות בפ"ת
יוני קמפינסקי

רוב ניכר מהיהודים בישראל לא מציין את ראש השנה האזרחי. כך עולה מפרויקט המחקר "יהדות ישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי.

מדובר בפרויקט אותו מובילים שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון ופרופ' קמיל פוקס. ספר חדש המבוסס על פרויקט זה: 'יהדות ישראלית, דיוקן של מהפכה תרבותית' יצא לאור לפני כמה שבועות בהוצאת הספרים דביר.

מנתוני המחקר עולה כי הוויכוח השנתי על הצבת עץ אשוח בקניון או בבית מלון – השנה באשדוד – לא צריך לבלבל אף אחד. עבור מרבית היהודים בישראל, עונת החגים חלה בתשרי, לא בדצמבר. רק 2% מהיהודים בישראל מעידים שבראש השנה האזרחי הם עושים ״חשבון נפש״ ורק 6% אומרים שהם מרגישים ש״זה ראש השנה האמיתי שלי״.

ראש השנה האזרחי הוא כמובן לא רק זמן (כאמור, לא מנוצל) לחשבון נפש. הוא גם זמן למסיבות. ברחבי העולם חוגגים את כניסת השנה החדשה, ויש בישראל גם מי שחוגגים. רבים, אבל לא המונים.

מקרב היהודים מדובר, בסך הכל, על כאחד מכל חמישה (20%). בקרב מי שאין להם ילדים, בעיקר צעירים, השיעור גבוה יותר, ומגיע עד כשליש מכלל היהודים (34%).

כמובן, בחלוקה למגזרים ניכרים פערים גדולים מאוד בהקשר זה בין חילונים ומסורתיים (בסקר המכון, חילונים לחלוטין, חילונים קצת מסורתיים ומסורתיים) לבין הקבוצות הדתיות לסוגיהן. מקרב החילונים אחוז החוגגים הוא בין רבע לשליש. מקרב הדתיים מדובר רק על אחוזים בודדים.

קבוצה אחת חורגת מהכלל הזה: באורח מעניין, מי שמגדירים את עצמם ״דתיים ליברלים״ חוגגים בליל השנה האזרחית במסיבות באחוז דומה לזה של החילונים, ובפער ניכר מאוד מהקבוצות הדתיות האחרות (דתי, דתי תורני, חרדי).

בישראל ישנה קבוצה מקרב היהודים עולי חבר המדינות החוגגת בליל השנה האזרחית החדשה את נוביגוד. גודלה של הקבוצה הזאת לא מבוטל – 8% מהיהודים בישראל אומרים שהם ״חוגגים עם חברים״ את החג. ל-4% מהיהודים בישראל יש עץ אשוח בבית. מדובר בדרך כלל ביהודים המגדירים את עצמם חילונים לחלוטין (8% מציבים עץ) או חילונים קצת מסורתיים (5% מציבים עץ).

בסך הכל, בהתייחס למספר בתי האב בישראל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מדובר באופן משוער על בין שישים לבין שבעים אלף בתים יהודיים שמוצב בהם עץ אשוח לכבוד נוביגוד. בבתים אלה, בשיעור דומה, נהוג גם לתת מתנות לכבוד נוביגוד. באוכלוסייה הדתית אין כלל בתים כאלה, וגם מעט מאוד בתים שמצוין בהם נוביגוד (1%).

נוביגוד הוא אירוע של קבוצה מסוימת מכלל האוכלוסייה היהודית, ולא התפשט בינתיים מעבר לקבוצה זו (כאמור, יש באותו יום חגיגות של ראש השנה האזרחי שאינן במסגרת נוביגוד). בהתאם, זהו חג שגם המודעות אליו בקרב ישראלים שאינם מעולי חבר המדינות עודה נמוכה יחסית. בוודאי אם משווים אותו לחג כמו המימונה, שהובא לישראל בעיקר על ידי העולים ממרוקו.

בכלל האוכלוסייה היהודית, קרוב לארבעה מכל עשרה יהודים (38%, ראו גרף) שואלים על נוביגוד ״מה זה?״. אבל כולם (חוץ מ-2%) מכירים את מימונה הוותיק יותר. התופעה הזאת בולטת הרבה יותר במגזר החרדי, שהוא בדרך כלל האחרון לדעת – קרי, חרדים הם הפחות מודעים מכלל הקבוצות לחגים שאינם חוגגים בעצמם. בהתאם, רק מיעוט קטן מהחרדים, שרובם אשכנזים (6%) לא שמעו על מימונה. לעומת זאת, רוב גורף מהם (75%) אינם יודעים מהו נוביגוד.