שובר שוויון או שובר ימין

נפתלי בנט ואיילת שקד העדיפו להישאר השבוע מתחת לרדאר ולא להתראיין.

הם אומנם לא מחשבים מסלול מחדש, אבל הם כן בונים דרך. השניים ניסו להרגיע את מודאגי הבית היהודי, ולכן שעות אחדות אחרי ההכרזה שלהם במוצאי השבת פורסם כי המפלגה החדשה מתכוונת להתייצב כבלוק אחד למשא ומתן הקואליציוני על הקמת הממשלה הבאה. אולי אפילו ליצור סיעה אחת בכנסת.

לרגע אחד האפקט שבנט ושקד ביקשו ליצור הושג, במיוחד לאור הדיווח שמדובר בצעד שמתואם היטב בין הצדדים. אולם למרות שמדובר באפשרות קיימת, בנקודת הזמן הזאת אף אחד מצד הבית היהודי או האיחוד הלאומי לא מוכן להתחייב על בלוק כזה. יהיו כאלה שאף יאמרו שהמצב הפוך. ניסיון להיפגש עם פעילים מרכזיים בבית היהודי שהיו נאמנים לבנט בניסיון לגרום להם להעביר את כוחם למפלגה החדשה, נחל כישלון חרוץ. המפגש בוטל כי היו מעט מדי מתעניינים. בנט אומנם לא זרק את הבית היהודי באופן שבו אבי גבאי השפיל את ציפי לבני, אבל לא מעט אנשים בבית היהודי חשו תחושה דומה לזו של לבני. הם ישבו בבית וגילו בשידור חי שיושב ראש המפלגה שלהם החליט לעזוב את הבית.

בנט ושקד מתחילים עכשיו את המסע הארוך שלהם. בסביבתם טוענים שלא היו סקרים, לא נעשתה בדיקת עומק והמהלך בצורתו הנוכחית הוא עניין שהבשיל בימים האחרונים. מנגד, השלד המפלגתי נקנה כבר לפני ארבעה חודשים ואת מהלך הבזק שהחל בחמישי והגיע לשיאו במוצ"ש, ליווה האסטרטג הצמוד של בנט בעבר משה קלוגהפט. הסקרים של הרגע שאחרי, שאין להם שום משמעות, נתנו למפלגה החדשה בין 6 ל-14 מנדטים.

בסביבת בנט מסבירים כי המפלגה החדשה אמורה לפנות לציבור ימני באופן כלל ישראלי, כפי שמגדירים זאת בימין החדש. זאת בשעה שמפלגת הבית היהודי פונה לסקטור המסוים, דואגת לו ולמוסדותיו ועוסקת בענייני דת ומדינה. "יש עמדות שאפשר להשמיע כחבר בבית היהודי בלי לאבד תמיכה, ויש דעות שאי אפשר להשמיע במסגרת המפלגה", מסבירים בימין החדש.

הם רומזים לכך שאחת המטרות של המהלך היא להבהיר לנתניהו שהימין הדתי אינו מצוי בכיסו. "נתניהו מזלזל ומשחק בציונות הדתית ובימין כמו פלסטלינה, כי הוא מבין את החולשה המובנית של הציונות הדתית, שלא יכולה להרשות לעצמה להיות באופוזיציה חוץ מאשר במקרה של חלוקת ארץ ישראל", אומרים במפלגה.

עוד מדברים שם על כך שהכוח האלקטורלי שלהם נע סביב ה-13 מנדטים, והכוח הריאלי של הבית היהודי אחרי עידן בנט הוא בין 7 ל-8 מנדטים. המבחן של בנט ושקד יהיה בהשגת קולות נוספים מהימין – בין אם מדובר במפלגתו של בני גנץ שמנסה להיות סוג של ימין-מרכז (רק לא שמאל), ובין אם מדובר בישראל ביתנו, גשר, יש עתיד ואפילו הליכוד. יש להם מה להציע, הם כוח פופולרי, אבל כדי לפרוע את השטר הרשימה שלהם צריכה להיות משמעותית ולהביא בשורה.

ההתחלה די מבטיחה. המצטרפת הראשונה והמשמעותית היא העיתונאית קרוליין גליק, מי שנתניהו עצמו רצה לשריין לליכוד ולא הצליח בעבר. היא אכן יותר מתאימה לתיאור של הימין החדש ויושבת על המשבצת שפונה לימין חילוני.

השר בנט מנסה בשיחה עם 'בשבע' להרגיע את מי שחוששים מהמהלך. "אין שום פעילות שנועדה לקחת קולות מהבית היהודי, כי אני חושב שיש צורך במפלגה כמו הבית היהודי ותקומה, ואין לי ספק שהן יצליחו". ביחס למפלגה שלו הוא אומר כי "הולך לנו מצוין, אנחנו מרכיבים רשימה וזה מהלך בנייה שאנחנו לא לחוצים בו יתר על המידה. יהיו עוד הצטרפויות - על בסיס העקרונות שלנו: ימין מדיני והתפיסה של אמנת גביזון-מדן בנושאי דת ומדינה, כל זה כדי לגייס את התמיכה הרחבה ביותר שניתן בימין, כדי להגדיל משמעותית את גוש הימין כולו". האם זה יהיה שובר שוויון ותוספת כוח או שמדובר במהלך שובר ימין? ימים יגידו.

נשארים בבית

בבית היהודי נמצאים כעת בשלבי התאוששות, אבל נראה שהשלב הראשון של הפנמת המהלך של בנט ושקד והתנעת המפלגה מחדש כדי להדביק את הפער יצא לדרך ובהצלחה. זה היה ניכר בעובדה שלא פחות מ-70 ראשי סניפים של הבית היהודי נועדו השבוע עם חברי הכנסת של המפלגה והבהירו כי הם "נשארים בבית", כלשונם. הם חיזקו את חברי הרשימה והצהירו שיסייעו ככל יכולתם להצלחת המפלגה. זו כבר בשורה טובה, מכיוון שחלק ניכר מהמנגנון של הבית היהודי היה מזוהה עם השר בנט.

טענות אחרות עלו השבוע נגד הישארותו של ניר אורבך בתפקיד מנכ"ל המפלגה, בשעה שעד היום הוא היה מזוהה באופן מובהק כ"איש של בנט". עם זאת, ראוי לתת את הקרדיט לאורבך, איש מקצוע שאפשר לזקוף גם לזכותו את ההפחתה המשמעותית בחובות המפלגה, וכן את הניסיונות החוזרים ונשנים להתחבר עם האיחוד הלאומי. אורבך עצמו אמר לנו השבוע: "החלטתי להישאר בבית ואני כאן כדי להישאר. אני חושב שיש לי כאן עמדה והבנה מבלי להיכנס לפוליטיקה הפנימית ולשאלה מי יעמוד בראש. צריך להסתכל קדימה. אני עוסק כעת בשאלה מה הכי נכון לציונות הדתית ולבית היהודי כדי להמשיך הלאה".

"המטרה שלנו היא רשימה מעולה שתביא כמה שיותר מנדטים ותגדיל את כוחנו, ואנחנו נשיג את המטרה הזאת", מסביר אורבך. "בימים הקרובים נסכם את הדרך להביא לאישור המרכז את דרך הבחירה הנכונה. הפריימריז מהווים בעיה טכנית גדולה, גם בזמן רגיל. ייתכן שתהיה מועצה ציבורית שתבחר את הרשימה וייתכן שזה ילך לחברי המרכז".

בשלב הזה פועלת ועדה שקמה בהתאם לחוקת המפלגה והיא מכינה את מהלך הבחירות הפנימיות שלה. אם יהיה מדובר בפריימריז יהיה אפשר להניע את המהלך מהר יותר. אם יהיה מדובר במועצה ציבורית או בוועדה מסדרת, המרכז יצטרך לאשר את השינוי. באופן כללי יצטרך מרכז המפלגה להתכנס בקרוב ולשנות בתקנון המפלגה שורה של סעיפים, ביניהם גם סעיפים ששונו אך לאחרונה במטרה לבצר את כוחו של היו"ר.

בינתיים הכריזו שניים על מועמדותם לראשות המפלגה, ח"כ מוטי יוגב וסגן השר הרב אלי בן דהן. יוגב, שלאורך כל הדרך נחשב לאופוזיציה לבנט בתוך הסיעה, לא מתבייש לומר שהכיוון שלו שונה. "הייתה פה הונאה ארוכת טווח מצידו של בנט, אבל הציונות הדתית היא תנועה שורשית מאוד. הבית היהודי היה לפני בנט ויהיה גם אחריו. אומנם קיבלנו מכה משמעותית ונחתנו, אבל אין לי ספק שעוד נמריא מחדש. נעשה הכול כדי להעמיד את הנבחרת הטובה ביותר, שתזכה לאמון של הציבור הרחב ביותר ותביא את התוצאה הטובה ביותר בבחירות".

המועמד השני הוא הרב אלי בן דהן. "יש לנו אתגר גדול", הוא אומר ל'בשבע', "מפלגה ימנית ציונית דתית יש רק אחת - וזו הבית היהודי. כמי שנבחר במקום השלישי במפלגה וכיהן כחלק מהנהגתה, בכוונתי לקחת אחריות על המפלגה ולהוביל אותה לטובת הציבור שלנו".

אולם המאבק על ההנהגה לא צפוי להסתיים בהתמודדות בין השניים. ההערכה הרווחת כעת היא שבמפלגה ינסו לגייס מועמד מבחוץ לתפקיד יושב הראש. הכוונה היא לגייס אדם בעל שם ומעמד במטרה להגדיל את כוחה האלקטורלי של המפלגה. מטבע הדברים נזרקים בהקשר זה שמות רבים לחלל האוויר, משמותיהם של רבנים ועד יוצאי צבא. אולם נכון לרגע זה עדיין אין מועמדים של ממשש על הפרק.

בבית היהודי מסתכלים קדימה. "אנחנו נהיה מפלגה שמחה ומצליחה ולא מפלגה של ממורמרים שמביטים לאחור או לצדדים", אמר מי שאמר במהלך הכינוס של ראשי הסניפים השבוע. במפלגה מאמינים שאחרי איחוד השורות, אחוז החסימה שאותו גירדה הרשימה בסקרים שנעשו השבוע ייראה רחוק מאוד במבט מלמעלה.

באיחוד הלאומי כבר בוחרים

בעוד בבית היהודי הרוחות מטבע הדברים סוערות, באיחוד הלאומי העניינים מתנהלים נכון לשבוע זה באופן יחסי על מי מנוחות. ריצה משותפת עם הבית היהודי היא עניין כמעט סגור לגמרי, והפעם הם באים לשילוב מעמדת כוח. לא מן הנמנע שמי שיוביל את הרשימה המאוחדת בבחירות הקרובות יהיה דווקא איש מפלגת האיחוד הלאומי.

בסוף השבוע כבר נסגרת רשימת המועמדים בבחירות הפנימיות שתתקיימנה בתוך פחות משבועיים במרכז המפלגה. לראשות המפלגה מתמודדים השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ', ולרשימה (נכון לזמן כתיבת שורות אלו) הגישו את מועמדותם אורית סטרוק, אופיר סופר, נחי אייל, נעמה זרביב, יעקב מיוחס (המייצג את חסידות חב"ד), ומועמד שאינו חובש כיפה בשם יוסי כהן. על פי דבריהם של כמה חברי מרכז מסתמן דווקא כהן כמועמד מעניין שגם נותן נופך נוסף לרשימה.

מרבית ההערכות הן כי סמוטריץ' יזכה הפעם בראשות המפלגה. השר אריאל, שהגיש מועמדות רק לראשות המפלגה ולא לרשימה, יפרוש במצב כזה. גורמים באיחוד הלאומי רוצים מאוד לראות את סטרוק מועמדת במקום השני. עשייתה לפני הקלעים כחברת כנסת ומאחורי הקלעים כמנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת הולכת לפניה, ולמרות שרבים מהנושאים שקידמה לא זוהו כהישגים שלה, הרי שבאיחוד הלאומי בפרט ובציונות הדתית בכלל יודעים כי היא תרמה תרומה משמעותית לכל נושא התיישבותי בשנים האחרונות. גם המועמדים האחרים מחזיקים מאחוריהם עשייה לא מבוטלת (אופיר סופר, לדוגמה, משמש כמזכ"ל המפלגה ויש לו חלק נכבד בעשייתה) וההתמודדות, כך נראה, תהיה צמודה מאוד.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר לנו כי המצב הנוכחי הוא הזדמנות פז לציונות הדתית. "הציונות הדתית היא תנועה חיה ותוססת, עם שורשים עמוקים, עם דרך, עם ציבור שיש לו אחריות אמיתית, מפעלי התיישבות, חינוך וגרעיני נוער, שלכולם היה, יש ויהיה ייצוג פוליטי ברור בכנסת ישראל. התנועה הזאת הייתה לפני בנט ושקד והיא תהיה אחריהם".

סמוטריץ' גם מדגיש: "אני אומר לבנט ושקד: הלכתם? תעשו את זה בצורה מכובדת. שאף אחד לא ינסה להציג את הציונות הדתית כמשהו קטן, חשוך, מיושן וחסר השפעה שאי אפשר לפעול דרכו. זה מופרך. הציונות הדתית היא אחת התנועות הכי אהודות ומשפיעות במדינת ישראל בעשורים האחרונים".

המבט של ח"כ סמוטריץ' הוא בעיקר קדימה. "יש לי משימה אחת בלבד, והיא לאחד ולגבש את המפלגה הציונית-דתית, כדי שנבוא עם רשימה חזקה, ערוכה ומוכנה לבחירות, כזו שתביא תוצאות טובות ותייצג בכנסת הזאת ובאלה שאחריה את הערכים של הציונות הדתית".

ראוי לציין שבאיחוד הלאומי לא פוסלים חיבורים נוספים, אבל מדגישים כי לפני כל חיבור אחר צריך להיסגר החיבור עם הבית היהודי. סמוטריץ', אם יזכה בראשות המפלגה, אומר כי ראשות הבית היהודי-איחוד לאומי בהחלט באה בחשבון, אבל מציין שייערכו סקרים שיבדקו מי המועמד שיביא הכי הרבה כוח למפלגה המשותפת כשישובץ במקום הראשון. לדבריו הוא לא יהסס לזוז הצידה אם יתברר שמועמד אחר מקבל תמיכה גדולה יותר. "מה שחשוב הוא לא האדם אלא התנועה", הוא מסכם.

ראוי לציין שחרף ההערכות שסמוטריץ' יעמוד בראשות המפלגה, השר אורי אריאל לא עוצר וממשיך לפעול כדי לעמוד בראשות המפלגה קדנציה נוספת. אריאל אמר השבוע כי ראוי שסמוטריץ' יישאר במקום השני לעוד קדנציה אחת, שתהיה האחרונה של השר הוותיק בכנסת כדבריו, ואחר כך יירש את מקומו.

בינתיים מי שחשב שהגיזרה בין המפלגה הקיימת לזו של בנט ושקד תהיה שקטה, באיחוד הלאומי יוצאים בסוף השבוע הנוכחי בקמפיין שהולך ישירות על הראש של המפלגה החדשה. "בנט ושקד עשו סיבוב פרסה מסוכן לא רק על חשבון האיחוד הלאומי והבית היהודי אלא על חשבון הציונות הדתית כולה. הביטוי 'השתמשו וזרקו' מעולם לא היה מדויק יותר. מתברר שהם לא היו מעולם נאמנים לדרך אלא היו עסוקים בקידומם האישי. הציונות הדתית הניפה את דגליה לפני עידן בנט ותמשיך להניף גם אחריו", אומר גורם באיחוד הלאומי, ובעצם מצית לראשונה את האש שצפויה, כנראה, להיות מנת חלקנו בחודשים הקרובים.

לתגובות: [email protected]