חיילות במסע. ארכיון
חיילות במסע. ארכיוןצילום: הדס פרוש, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה ראש מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר, את הפרסומים בתקשורת כאילו לכאורה הורה בג"ץ למשרד החינוך לממן פעולות הסברה להכנה לקראת גיוס גם במוסדות ממלכתיים דתיים לבנות כדוגמת אולפנות, מהלך שעל פניו נראה כמסמוס האוטונומיה החינוכית המוקנית לחמ"ד.

לטעמו של הרב גיסר הדיווח שהובא הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות' רצוף טעויות וחוסר הבנה הכרחי בלשון הכרעת בג"ץ, בעצם מהותה של העתירה ובהשתלשלות האירועים קודם לעתירה. לדבריו המובן הנכון של ההכרעה הוא "ההיפך מכל מה שמשתמע", כלשונו. בהמשך דבריו מפרט ומסביר הרב גיסר את הדברים לפרטיהם:

"האוטונומיה של החמ"ד מסורה לו ונשמרת בקפדנות", קובע הרב גיסר ומדגיש כי "בג"ץ רק העצים את האוטונומיה הזו. את פסק הדין פתחו השופטים בקביעה שלחמ"ד זכות ייחודית וייעודית להביא לידי ביטוי את השקפתו וערכיו. בנוסף נפסק שלא קיימת עילת התערבות לבית המשפט בדרך החינוך של החמ"ד".

על מנת להבין את השתלשלות האירועים ואת מהותה של הפסיקה מתאר הרב גיסר את ההיסטוריה הקצרה שהובילה לעתירה: "התקנה התקציבית הוותיקה בחמ"ד היא שמנהל החינוך הדתי מתקצב הכנה של תלמידים לצה"ל. כך זה כבר עשרים שנה, ותמיד ניתנה התקנה הזו לטובת גופים ציבוריים שעומדים בכל תנאי התקנה להכשרת בנים בחמ"ד לצה"ל".

בהקשר זה מדגיש הרב גיסר כי עצם ההתנסחות לפיה מישהו יכול לאלף מנהלי בתי ספר ישיבות או אולפנות להכניס תכנית שאינם מעוניינים בכך, גם בכך יש שיבוש מוחלט של המציאות: "חשוב להדגיש שאף פעם אין כניסה של גופים כאלה לישיבות בתי ספר או אולפנות ללא הזמנה של מנהל בית הספר או האולפנה. בג"ץ לא אומר להכניס. כל העניין הוא שגוף שהוזמן לבית ספר לפעילות שעונה לתנאים יכול לדרוש תקציב על פי התקנה התקציבית. תקנה תקציבית מאפשר לגוף לקבל תקציב למטרות שאנחנו קובעים".

מדבריו של רהב גיסר עולה כי עד שנת 2014 הייתה התקנה התקציבית ממוקדת בארגונים להכשרת והכנת בנים לגיוסם לצה"ל, ואולם בשנה זו "בא גוף אחר להכשרת בנות לגיוס, ואמר שגם הוא עונה על הקריטריונים הללו כמי שמכשיר בנות לגיוס ולכן גם הוא רוצה חלק מהתקציב. אמרנו שלא זה מה שהחמ"ד רוצה לחנך אליו על פי מדיניותו מאז ומעולם. החמ"ד רוצה להכשיר בנים לצבא ובנות לשירות לאומי", אומר הרב גיסר ומעיר כי אם למרות מגמה מוצהרת זו בת רוצה להתגייס הרי ש"חובתנו לתת לה את המידע הנכון שלפעמים גם משנה את החלטתה".

עם זאת מציין הרב גיסר שמספרן הגדול של הבנות הבוחרות באפיק הגיוס מחייב היערכות וחשיבה מחודשת. לזאת הוא מוסיף הערה לפיה בניגוד לדימוי התקשורתי מספרן של הבנות הדתיות המתגייסות אינו גדל באופן משמעותי ומאז ומתמיד עמד על בין עשרים לעשרים וחמישה אחוזים מבוגרות החמ"ד. לדבריו השינוי שחל הוא רק במאפייני אוכלוסיית הבנות המתגייסות, כלומר שאם עד כה בנות אולפנה לא התגייסו הרי שכעת יותר מהן פונות לאפיק הגיוס, בעוד בנות מתיכונים דתיים, שבעבר פנו יותר לשירות צבאי, בוחרות כעת יותר באפיק השירות הלאומי.

ובחזרה לסוגיית העתירה וההכרעה: "בעבר היה התקצוב מיועד להכנת בנים בלבד. כאשר ראינו שיש תביעה שלא ניתן למנוע אותה, אמרנו שעלינו לשנות את התקנות וכתבנו שתי תקנות שפירקו את התקנה הראשונה: הכנת בנים לשירות צבאי ותקנה נוספת להכנת בנות לשירות לאומי. לאחר מכן עלתה טענה שהתקנה מאפשרת רק הכנת בנות לשירות לאומי, ומה על אותה קבוצה גדולה של בנות שבחרו בשירות צבאי, הרי חובתנו לכתחילה היא לתת להן מידע נכון, ליווי, הנחיה וחיזוק דתי? לשם כך צריך לתקן תקנה שלישית והיא זו שמדגישה שהחמ"ד מחנך לשירות לאומי ומעודד לשירות לאומי, ולשם כך נעשות הרבה פעולות, אבל למען הבוחרות בשירות צבאי תהיה תקנה נוספת שתתקצב גוף שנותן מידע ליווי והדרכה לבנות ששוקלות שירות צבאי. התקנה אומרת בפורש שהגוף לא יהיה גוף מעודד גיוס אלא יתן את המידע וההכוונה הנדרשת".

באשר להתנהלותה של עמותת 'אלומה', נשאל הרב גיסר אם זו מקבלת עליה את התנאי שלא לעודד גיוס אלא רק להסביר אודות הגיוס, והרב משיב כי לטעמו בעמותה לא רצו בשינוי זה בדיוק מהטעם הזה, משום החובה להגביל את הפעילות להסברה ולא לעידוד גיוס.

בעקבות מבנה התקנה המגביל את הארגונים בהסברה בלבד פנה העותר, שלדברי הרב גיסר מהווה עותר סדרתי בתחומים אלה, לבג"ץ בטענה שאין בתקנה כלים מעשיים ואינה מעודדת גיוס ומשום כך יש לבטל את התקנה ולנסח תקנה מקבילה לזו של הבנים. "ענה לו בג"ץ ואמר שכיוון שהחמ"ד מציג שהוא נותן לבנות את המידע וההכשרה הנדרשת אין מקום להתערבות. בלשון הפסיקה נכתב כי 'משעה שהותקנו מבחני התמיכה החדשים אין מקום לטעון לאפליה שכן שערי הגיוס פתוחים לכלל תלמידי החמ"ד'".

מוסיף הרב גיסר ומציין כי בג"ץ מציין את ההתאמה בין עקרונות החמ"ד לעמדתה המסורתית של הרבנות הראשית ואף מציין כי הוא מקפיד שלא לנקוט עמדה בפולמוס הלכתי כלשהו וייזהר מלהכניס עצמו במחלוקות הפוסקים.

כעת נותר להבין איך הפך בתקשורת פסק המקבל את עמדת החמ"ד לפיה יתוקצבו רק מסבירי גיוס ולא מעודדי גיוס, וזאת רק על פי בקשת מנהלי המוסדות, לפסק הכופה על משרד החינוך לממן פעילות הסברה ועידוד גיוס לבנות. על כך נראה שגם לרב גיסר אין מענה...

לקריאת הפסיקה במלואה לחץ כאן