דתיי כל הארץ, התאחדו. אני מתנצל שכך אני פותח את דבריי, אבל הגיע הזמן שנלמד משהו מערביי ישראל. ערביי ישראל אומנם נראים לעיתים לאזרח היהודי הישראלי הממוצע כמו סינים, דהיינו כביכול מיקשה אחת נטולת ניואנסים, אך קיימים בתוכם זרמים ותת זרמים רבים מאוד, למשל מוסלמים ונוצרים, קומוניסטים ולאומנים, עירוניים וכפריים ועוד כהנה וכהנה.
סוד גלוי הוא שכאשר הועלה אחוז החסימה מעל ל-3 אחוזים, היה זה בעיקר כדי לחסל את הייצוג הערבי בכנסת. ערביי ישראל זיהו זאת, הבינו את הסכנה הקיימת מבחינתם והתעלו מעל כל המריבות והמחלוקות, התאחדו וגיבשו את הרשימה המשותפת, אשר קצרה בבחירות 2015 יבול מרשים של 13 מנדטים, שיא היסטורי של מנדטים ערביים בכנסת. אף ייאמר לזכותם כי עד כה, במשך ארבע שנות הכנסת האחרונה, לא היה כל פיצול במפלגה.
עתה, לאחר המפץ הימני שנגרם עם פרישת השרים בנט ושקד ממפלגת הבית היהודי והקמת מפלגת הימין החדש, מאיימת חרב אחוז החסימה ביתר שאת על כמה מפלגות בימין: ישראל ביתנו, הבית היהודי (אף עם האיחוד הלאומי), ש"ס, עוצמה לישראל, זהות של פייגלין, יחד של אלי ישי, כולנו של כחלון ואף גשר של אורלי לוי-אביקסיס שבדרך כלל נספרת כחלק מבלוק חוסם של הימין. חלקן היו בצרות אף לפני המפץ הימני.
מחנה הימין והציבור הדתי לא יכול להרשות לעצמו לאבד עשרות וייתכן שאף מאות אלפי קולות ולהמר על חייו הפוליטיים. עלינו ללמוד מהערבים ולהתאחד בעת צרה. רשימה שתאחד את הדתיים הלאומיים - יהיו ימניים או דתיים ככל שיהיו - עם החרדים, הן עם ש"ס, הן עם יחד והן עם אגודת ישראל, יכולה להגיע בקלות ל-20 מנדטים ולהיות המפלגה השנייה בגודלה, אם לא הראשונה. זו תהיה רשימה מאוחדת שבה החיבור אינו מלאכותי גרידא. מפלגה שכל מי שמגדיר את עצמו חרדי, דתי או מסורתי פלוס יוכל להצביע לה בחפץ לב, ללא היסוס. כל מי שעונה לקריאת "מנחה" ברחוב ומשלים מניין חפוז הוא מצביע פוטנציאלי, בין אם הוא אשכנזי ובין אם הוא בן עדות המזרח. כלפי שמיא בוודאי שיהיה מדובר בנחת רוח לבוראנו ובריח ניחוח לה'.
כמובן, אין מדובר באחדות מלאה ולא באיחוד מהותי גרידא. אין כל תקוות אמת לכך שכל המחלוקות ייעלמו או יטושטשו באופן ניכר. אפילו בתוך אגודת ישראל עדיין קיימות מחלוקות גדולות עם דגל התורה, אך האיחוד הטכני-פלוס מחזיק יפה כבר שנות דור. אפשר להקים את המפלגה כבלוק טכני, שיתפצל לאחר הבחירות או לאחר גיבוש ההסכם הקואליציוני והרכבת הממשלה, אך לא בהכרח.
כדי להתגבר על השאלה מי יעמוד בראש אפשר להגיע למנגנון חלוקת מנדטים, שבו בכל חמישייה תהיה נציגות של אחת המפלגות. למשל, אם יהיה הסדר ש"ס, אגודה, הבית היהודי, דגל התורה והאיחוד הלאומי, אזי סדר בחירת תיקי הממשלה וראשי הוועדות יהיה הפוך. ואם, למשל, יהיו למפלגה רק 18 מנדטים, אזי מקומות 17 ו-18 יעשו רוטציה עם מקומות 19 ו-20 וכן הלאה.
כשיש רצון טוב וכשמבינים את חשיבות האיחוד אפשר להתגבר על הקשיים הטכניים ולצאת לדרך החדשה בשמחה ובטוב לבב, ואף לבחון את הצטרפות חלק משאר המפלגות המנויות לעיל.
ודוק, איחוד זה הוא רק למעליותא ואין בו כל גריעותא. אין בו בדל של בזבוז קולות, וגם אניני טעם מהציבור הדתי או החרדי יצטרכו להצביע למפלגה המאוחדת כי לא תהיה בידיהם כל אלטרנטיבה. גם הימין החדש לא ייפגע, שהרי ממילא הוא אינו מכוון מלכתחילה לדתיים או לחרדים אלא למסורתיים, מסורתיים מינוס וחילונים, והוא אף יהווה אלטרנטיבה הצבעתית לדתיים לייט או לדתיים ימניים שנאמנים לליכוד ויתקשו להצביע למפלגה המאוחדת.