לפעמים האירועים מופרכים מספיק, שאין לנו אלא לומר "מאת ה' הייתה זאת".
כך מצאתי את עצמי לפני שבועיים חלק מוועדה מצומצמת שעל כתפיה הוטל משא עצום שאיש מאיתנו לא רצה: האחריות לבניית נהלים לבחירת רשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת הבאה, בעקבות נטישתם של שלושה חברי כנסת מובילים.
לשמע מסיבת העיתונאים שניהלו בנט ושקד היה ברור לי שהמפלגה שהם מקימים אינה רלוונטית בשבילי. הבחירה שלהם בשיח לאומי, שאין בו שום ייחוד של עולם רוחני דתי, ושאינו עוסק כלל בשאלות חברתיות ואזרחיות, חותרת תחת הרעיונות החשובים לי בזירה הציבורית. מה כן? מי שהתקשרו אליי בסמוך להודעתם שמעו ממני שאני לא יודעת. נחכה ונראה מה יקרה עם הבית היהודי והאם זו תהיה מפלגה שאהיה מוכנה להצביע לה. זמן קצר אחר כך שמעתי מהתקשורת שאני חלק מהסיפור, ולא צופה מהצד. התברר שבתוקף תפקידי כחברת בית הדין של התנועה מוניתי לוועדה בת חמישה חברים שאמורה לגבש נהלים שיחלצו את המפלגה מהכאוס שנקלעה אליו.
לו הייתי נשאלת מראש האם אני מוכנה לקחת על עצמי את התפקיד הרגיש הזה אני מניחה שהייתי מסרבת, אולם השאלה לא עלתה. ברגע המורכב שבו הדמויות שהובילו את המפלגה נטשו אותה בקול רעש גדול, עמדו בפניי שתי אפשרויות, שאף אחת מהן אינה אופטימלית: להכריז שאיני מוכנה לשאת בעול, או להתמסר לשליחות שהוטלה עליי.
ההכרעה להתייצב ולשאת בעול לא הייתה קלה והמחירים שלה לא פשוטים. כל העת נשמעות תאוריות קונספירציה מכיוונים שונים. זכינו לקיתונות של האשמות וביקורת. הרצון לברוח אל בטן האונייה ולשקוע בשינה שב ועולה, ויחד איתו תחושת החובה לעשות כמיטב יכולתי להועיל במקום שבו הניחה אותי יד ההשגחה.
בשבועיים האחרונים אנחנו, חברי הוועדה, עושים כמיטב יכולתנו לאפשר למפלגה לגבש רשימה שתשקף נאמנה את המגוון הרחב בציבור הדתי-לאומי, ותוכל להיות שליחה נאמנה שלו בכנסת ישראל וסביב שולחן הממשלה. אנחנו פועלים במציאות מאתגרת מאוד הן מבחינת המצב הפוליטי במדינה, הן מבחינה פרקטית והן מבחינה תקשורתית: סביבנו מתפרסמות כל העת ידיעות שמשרתות אינטרסים שונים ולאו דווקא את טובת הציבור, ויוצרות אשליות ואף היסטריה.
בתוך הכאוס, בנינו הצעה שהיא הטובה ביותר בנסיבות הקשות הנוכחיות. פריימריז אינם אפשריים כרגע מבחינה טכנית וכלכלית. בנוסף לכך, סימני שאלה כבדים מרחפים על הקשר בין המתפקדים ובין המפלגה ומפלגות אחרות, לאחר שהשרים וחברי הכנסת של המפלגה פרשו ממנה. המרכז חייב להיות חלק משמעותי מהרכבת הרשימה, אך אין ספק שיש נקודות מבט שקריטיות להרכבת רשימה מוצלחת שתשקף את הציבור הדתי-לאומי הרב-גוני, ואינן מיוצגות במרכז המפלגה. מאידך, אין ספק שאי אפשר שרק ועדות מסדרות יובילו את התהליך.
כך הגענו להצעה שהתפרסמה בשבוע שעבר ועליה יצביעו חברי המרכז ביום רביעי הקרוב. אם תתקבל ההצעה, תורכב ועדה של 13 נציגי ציבור שתבחר את יו"ר המפלגה, ושאר חברי הרשימה ייבחרו על ידי המרכז. בנוסף להבטחת הייצוג לנשים שהוגדרה, הצענו שאם לשני המקומות הראשונים לא תיבחר אישה, תבחר הוועדה גם אישה למקום השלישי. בנוהל מורחב קיבלנו הסתייגויות של כל מי שרצה בכך, ועדכנו על ניהול בחירות חשאיות למען טוהר ההצבעה.
אנחנו עשינו את שלנו, כמיטב יכולתנו במצב המורכב. עכשיו יצטרכו מוסדות המפלגה להכריע האם לתת אמון בהצעה, ולאפשר תהליך שיעלה את המפלגה בעז"ה על דרך המלך לקראת עתיד חדש. בין כך ובין כך אני אוכל לומר ביושר שעשיתי כל שיכולתי למען הציבור. וה' יעשה הטוב בעיניו.
הכותבת היא חברת הוועדה המייעצת של הבית היהודי