עד ראייה טוען שהשוטר היה בסכנה. מחאה בזירת האירוע
עד ראייה טוען שהשוטר היה בסכנה. מחאה בזירת האירועצילום: פלאש 90

הסיפור עדיין בחקירה, אבל הסערה הגדולה כבר כאן. עם תום השבעה על יהודה ביאדגה ז"ל, הצעיר מבת ים שנורה בידי שוטר לאחר שרץ עם סכין, צפויה להתחדש מחאת בני העדה האתיופית נגד המשטרה.

אין חולק על העובדות בנוגע לתחילת הסיפור: בני משפחתו של יהודה ביאדגה, צעיר מעורער בנפשו בן העדה האתיופית, דיווחו למשטרה ביום שישי האחרון שיהודה התפרע בבית, ולאחר מכן יצא לרחוב כשהוא מנופף בסכין בידו. בעקבות הדיווח הוזנק צוות משטרתי לכיוון ביתם. אך מכאן ואילך הסיפור ברור הרבה פחות. למרות שהאירוע עדיין בבדיקה, הרוחות בקרב העדה סוערות במיוחד, וכבר נקבעה הפגנת מחאה בצומת עזריאלי בתל אביב, תחת הכותרת "דורשים צדק ליהודה".

כאמור, המחאה רק מתחדשת – כי למעשה היא פרצה כבר לפני כשלוש שנים, בעקבות החשיפה הציבורית לתקיפתו של חייל צה"ל דמאס פיקדה על ידי שוטרים בחולון. היה זה הקש ששבר את גב הגמל, היות שהחייל נעצר אף שהשוטרים הם אלה שהיכו אותו. האירוע תועד במצלמת וידאו ועורר הדים נרחבים שהובילו להפגנות מחאה גדולות, שבמהלכן נחסמו נתיבי אילון וכבישים נוספים.

"אין לנו את היכולת האמיתית לדעת מה התרחש שם", מודה אבי ילאו, פעיל חברתי ובן העדה, "אבל צריך להכיר את הגזענות, האלימות המשטרתית ושיטור היתר. המפכ"ל היוצא רוני אלשיך אף הודה שטבעי שיחשדו בבני העדה האתיופית, מעצם היותם שחורים במרחב לבן". את טענתו מחזק הנתון כי 40 אחוזים מהקטינים בכלא אופק הם ישראלים ממוצא אתיופי, בעוד אחוז בני העדה ביחס לכלל האוכלוסייה הוא 1.7 בלבד.

לאבי ברור שאילו צבע עורו של יהודה היה לבן, זה היה נגמר אחרת. "לפני שלוש שנים, ישי שליסל דקר למוות את שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים. למרות שהיה עם סכין, אף אחד לא פתח באש ונטרל אותו בצורה כזאת. מדובר במרחב פתוח, הגיוני שזאת ברירת המחדל של השוטר?"

"אנחנו יכולים לשרטט קו ישיר בין העובדה שיורים לאור יום באזרח, ובין העובדה שאברה מנגיסטו נמצא בשבי החמאס, ובין העובדה שלא מעלים את שארית יהודי אתיופיה שממתינים בגונדר. הפכנו להיות זרים בתוך ארצנו ומתויגים בגלל צבע העור שלנו. אלמלא השונות שלנו, המציאות הייתה נראית אחרת לגמרי". כהמחשה לדבריו, ילאו מספר כי לפני כחודש הגיע בן העדה להתלונן בתחנת המשטרה על סכסוך משפחתי. הוא סיים את הגשת התלונה באשפוז של חמישה ימים בבית חולים. "המשטרה מכירה בזה ואפילו לא מתכחשת".

יהודה ביאדגה ז"ל
יהודה ביאדגה ז"לצילום: באדיבות המשפחה

למרות שבשלוש השנים האחרונות ממשלת ישראל העלתה את הנושא בסדר העדיפויות שלה, את פעילי העדה זה עדיין לא מספק. לפני שלוש שנים הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדה למיגור הגזענות נגד ישראלים ממוצא אתיופי, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אפי פלמור. לפני שנתיים הקימו במשרד המשפטים את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. לפני כחודשיים, לרגל חג הסיגד, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד פרסמו קריאה ליוצאי העדה האתיופית להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי, בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי שנרשמו בעבר. "זה נולד מתוך ההבנה שלאותם נערים נפתחו תיקים על לא עוול בכפם", מציין אבי. "לוקח לזה זמן לחלחל, ובינתיים גובים מאיתנו מחיר מאוד יקר. את הרצח של יהודה היה אפשר למנוע".

אתה מצפה שהשוטר יועמד לדין?

"אני לא מאמין למח"ש, זה לא גוף אובייקטיבי. במשך שנים הוא זכה לאשראי גדול של הקהילה האתיופית, אבל אנחנו רואים איך שוב ושוב הוא הופך להיות גוף בעד שוטרים, ולא שופט אותם באמת בצורה אובייקטיבית. השוטר הזה חזר לעבודה כאילו לא קרה כלום. הוא אפילו לא הושעה. מערכת המשפט צריכה לשפוט אותו".

ששני הצדדים ייקחו אחריות

הרב שרון שלום, מרצה בקריה האקדמית אונו, שעלה מאתיופיה לבדו בגיל תשע, מחזיק בדעה מורכבת יותר. "הייתי בניחום אבלים אצל אמו של יהודה, היא אוכלת את עצמה. בעצם היא הזמינה את מותו של הבן שלה", הוא מתאר בצער. "חוסר האמון הזה שיש אצל המון נערים יוצאי אתיופיה כלפי המערכת הולך ומתעצם, וזה דבר באמת מפחיד".

לדבריו, נערים רבים לא מוכנים לשתף פעולה עם יוזמת הנשיא ומשרד המשפטים, גם אם היא לטובתם. "הם אומרים בהתרסה: 'מי אתם בכלל?' יש כאן חוסר אמון טוטאלי. בסופו של יום אני מאמין במערכת המשפט, אבל האווירה הציבורית והמסרים חודרים כארס לנערים יוצאי אתיופיה, שגם כך היו בחוסר אמון כלפי המערכת, ועכשיו עוד יותר".

בספר 'שיחות על אהבה ופחד' שהוציא הרב שלום אך לאחרונה, הוא דן בשאלה אם האלימות והפשיעה הן כתוצאה משיטור יתר – או שמא בדיוק להפך. המסקנה שלו היא שכל צד צריך לקחת אחריות. "המשטרה צריכה לעשות חשבון נפש, במיוחד כשיש מחקרים שמצביעים על שיטור יתר. הקהילה האתיופית ובני הנוער צריכים גם הם לעשות בדק בית. אסור לנו להיכנע ולתת למצבים האלה לייאש, אלא צריך לקחת את המשברים ולשאוב מהם כוח כהזדמנות לצמיחה, ולעשות בדיוק את ההפך ממה שכולם חושבים".

טענות על שיטור יתר עולות גם בקרב מגזרים אחרים. קולות כאלה נשמעים בשנים האחרונות מכיוון המגזר החרדי, וכן מתושבי יהודה ושומרון בכלל ותושבי הגבעות בפרט. "בפעילות של משטרת ישראל נגד ציבור המתיישבים, יש יחידות שלמות שהוקמו בדיוק בשביל שיטור יתר", קובל עו"ד נתי רום מארגון 'חננו'. "משתמשים בניידות תנועה כדי לייצר אכיפה שאינה מאוזנת. ערבים נוסעים על הכבישים כמו משוגעים, בלי רישיונות ולוחיות זיהוי, ואף אחד לא מטפל בזה. ומצד שני, בכניסה ליצהר ובכניסה לגבעות במזרח שילה - ניידת תנועה מוצבת מדי לילה. כל זה יוצר פגיעה קשה בזכויות אדם ותחושה של שיטור יתר".

את הטענות על התנהגות מכוונת כלפי הקהילה האתיופית דוחה בתוקף הלל גרשוני, חוקר בפורום קהלת. "אלה דברים שקורים מדי פעם", הוא טוען. "לא מזמן נהרג חייל צה"ל, שחר רובילר, על ידי שוטר בכביש החוף. הוא היה רחוק מאוד מלהיות אתיופי. במקרה הזה מדובר באדם שהיה תחת התקף פסיכוטי. אנחנו יודעים שהמשפחה עצמה התקשרה למשטרה, ואמרה בשיחה למוקדנית שהם מפחדים שהוא יהרוג את אמא שלו. יש תיעודים שהלך עם סכין שלופה, ועד ראייה העיד במח"ש שהוא הסתער על השוטר ממרחק מטרים ספורים. אפשר לדון אם השוטר היה יכול לפעול אחרת, זה בהחלט נושא שצריך לחקור, כמו כל מקרה שבו שוטר יורה להגנה עצמית. על פניו נראה שהשוטר פעל כשורה. להפוך את המקרה לגזעני רק בגלל שהוא אתיופי - זאת גזענות. אולי השוטר ירה בו בגלל שחבש כיפה?"

גרשוני סובר שמדובר בייבוא של שיטה שלמה מארצות הברית. "אלה דברים שהתנועה השחורה BLM עושה בארצות הברית, ויש פעילים שחיים על זה ועושים מזה קריירה. זה חלק מרטוריקה שלמה – ככל שאתה יותר קורבן, אתה יותר צודק. הם מנסים להעמיק את הקרע במקום לאחות אותו. שם, בכל פעם שמישהו שחור נהרג – מיד הופכים את זה לעניין של גזע וממסגרים אותו. לאחרונה נעשה מחקר שמצא ששוטרים יורים באזרחים בלי קשר לצבע. אין בכלל עניין של גזענות. יותר שחורים נהרגים על ידי שוטרים, בגלל שיש יותר פשיעה אצל השחורים בארצות הברית. ממילא יש יותר חיכוך עם השוטרים.

"יש פעילים בקרב העדה האתיופית שנבנים על זה, והם מתסיסים וסוחפים איתם אנשים תמימים שרוצים למצוא אשמים. התווית של גזענות הכי פשוטה לייחוס. אבל כשנכנסים לפרטים, מגלים שזה לא קשור לצבע, אלא הרבה יותר לחיכוך מול הממסד. כך זה עם מתנחלים או שמאלנים. כל מי שנמצא בחיכוך עם המשטרה - חוטף. צריך כמובן לפקח ולרסן את המשטרה, אבל לא יותר מדי".

מאבק במימון אירופי

אחד הארגונים שעומד מאחורי המאבק של העדה הוא אגודת יהודי אתיופיה. על פי אתר האינטרנט של העמותה, היא פועלת כדי להפעיל לחץ לשינוי התנהגות גזענית במנגנוני המשטרה, לשנות את נוהלי פתיחת התיקים נגד אזרחים שהותקפו על ידי שוטרים ועוד. אתר העמותה גדוש במידע מטעם האגודה לזכויות האזרח על הגשת תלונה נגד שוטרים ועל זכויות המפגין, והעמותה גם מסייעת בהגשת תלונות במח"ש. הנפח המרכזי שהוענק לפעילות כלפי ממסד המשטרה מעלה תמיהה, אך בדיקה פשוטה באתר גיידסטאר מגלה כי העמותה מקבלת תרומות מישות מדינית זרה: האיחוד האירופי.

"זאת התערבות בוטה וגסה בעניינים פנימיים של מדינה עצמאית דמוקרטית שיש בה שלטון חוק ושקיפות", קובע סגן שר החוץ לשעבר דני אילון. "זה מעיד על כך שהאירופאים עדיין לא השילו מעצמם את ההתנהלות של לומר למדינות אחרות כיצד להתנהג. ישראל צריכה למחות, כי זה לא פעם ראשונה שהם עושים זאת, תוך מימון ארגונים אנטי ממשלתיים ואנטי ישראליים".

אילון מאמין שהחברה הישראלית מסוגלת לתקן את היחס כלפי העדה האתיופית, אבל בלי צורך בהתערבות מבחוץ. "זאת רק הזדמנות לנגח את מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוע פתרונות. אני לא חושב שיש יהודי אחד שלא מוקיר ומכיר את הקהילה האתיופית. מה שקורה דרוש תיקון, אנחנו בעצמנו דורשים זאת ואני מניח שזה נעשה כל הזמן. אנחנו לא צריכים שום הטפות מוסר מאף אחד".

ממשטרת ישראל נמסר: "תגובתו של השוטר נבעה מהערכתו את הסכנה המוחשית שנשקפה לחייו ובשום אופן ללא כל קשר למוצאו של החשוד. כמקובל בכל מקרה של ירי במהלך פעילות מבצעית של המשטרה, נפתחה בנושא בדיקה במח"ש ואין זה ראוי להסיק מסקנות שיש בהן כדי להטעות את הציבור ביחס לאירוע זה טרם השלמת הבדיקה על ידי הגוף המוסמך לכך. למותר לציין כי משטרת ישראל משתתפת בצערה העמוק של המשפחה על אובדנה, ללא קשר לנסיבות המקרה שכאמור נבדקות.

"בניגוד לנטען, משטרת ישראל מעניקה שירותי משטרה, מבצעת אכיפה ומספקת הגנה וביטחון באופן הוגן ושוויוני ללא תלות בלאום, תרבות, דת או צבע עור. במסגרת בחינה מעמיקה שנעשתה בשנים האחרונות, יזמה המשטרה תוכנית פעולה שמיושמת ומניבה תוצאות. בין היתר ניתן מענה לסוגיית שיטור היתר, נסגרו עשרות תיקים פליליים לנוער יוצאי אתיופיה, מתקיים באופן תדיר דיאלוג מול מנהיגים מן הקהילה, כלל השוטרים הוכשרו כיצד לפעול אל מול המגוון הרחב של הקהילות והעדות המרכיבות את החברה בישראל (כשירות רב תרבותית), וכן מתבצעת בשטח פעילות של עשרות שוטרים קהילתיים שהוכשרו במיוחד לפעילות בקרב הקהילה ועיקר עיסוקם במניעה ופתרון בעיות. לצד המשך אכיפה נחושה של החוק ומניעת פשיעה על כל גווניה, אנו נמשיך לפעול במרץ יחד עם נציגי העדה, על מנת להגביר את האמון בקרב יוצאי אתיופיה ולספק שירות וביטחון מיטביים לכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם".