בעל הבית והעני

על המדינה לסייע להורי ילדי החינוך המיוחד מול האתגרים העומדים לפתחם. דעה

דוידי בן ציון , כ"ה בשבט תשע"ט

דוידי בן ציון
דוידי בן ציון
צילום: שחר כהן

שנת השבעים למדינת ישראל הגיעה ועמה גם העת לחשבון נפש לאומי באחד הנושאים הכאובים והטעונים שיפור, והוא החינוך המיוחד לבעלי צרכים מיוחדים. מדינת ישראל חזקה בכלכלה ובטכנולוגיה, היא מעצמה צבאית ומובילה בחדשנות. אבל דווקא המקום שבו חברה חזקה נמדדת, ביחס לחלש - שם אנחנו כמדינה נדרשים להשתפר.

כמחזיק תיק החינוך בשומרון אני פוגש הורים לילדי צמי"ד כמעט מדי יום. הורים אלו נאלצים להתמודד לא רק מול האתגרים המשפחתיים בתוך הבית והאתגר הטכני הנלווה לילד בעל צרכים מיוחדים, אלא גם מול מערכת ביורוקרטית מיושנת ונוקשה.

שני אתגרים משמעותיים עומדים בדרכם של תלמיד בחינוך המיוחד ולשניהם יש מענה אחד מעשי ומיידי. האתגר הראשון הוא הנסיעות. ליבי נקרע כשאני רואה ילד בן שלוש או ילדה בת שש שנוסעים נסיעות ממושכות מדי יום, שעות על גבי שעות, על מנת להגיע למוסד חינוך מיוחד שייתן מענה איכותי לצורך הייחודי שלהם. הנסיעה למוסד מרוחק גוררת השכמה מוקדמת לילד הקטן, נסיעה ארוכה לעיתים ללא מלווה ועם ילדי צמי"ד אחרים, שהופכים את הנסיעה למורכבת אף יותר. כמובן יש גם את הנסיעה חזרה הביתה, שמביאה את הילדים הצעירים להוריהם תשושים ובלי כוחות לזמן משפחתי או לחברים.

האתגר השני הוא ההיבט החברתי. ילד שנוסע כל חייו מחוץ למרחב שבו הוא גר, מוצא את עצמו מנותק חברתית מסביבתו הטבעית ומבני גילו, וכך עוברת עליו ילדות שלמה שבה הוא מכיר רק את ההסעה, הנהג והמוסד. את שעות אחר הצהריים, כשהוא סוף סוף בבית, הוא מעביר באפיסת כוחות.

את שני האתגרים הללו עלינו לפתור באמצעות הקמת מוסדות חינוך מיוחד בפיזור ארצי רחב בדגש על הפריפריה ויישובי קצה. לשם כך יש לאפשר תקן גמיש לפתיחת מוסדות בקהילה. נכון, יש לכך משמעויות תקציביות שצריך לתת עליהן את הדעת, אבל עלינו לזכור שבסופו של יום ילד הוא ילד, ומגיע גם לילד עם צרכים מיוחדים את השפיות הבסיסית של גיל הילדות.

כמובן שחיסכון גדול במערך ההיסעים ייצר יתרה תקציבית, שאותה נפנה לאותם מוסדות חינוך מיוחד חדשים שייפתחו בפריפריה וביישובי קצה לצד מוסדות חינוך רגילים, מה שיאפשר שימוש במשאבים משותפים.

לאחר הגדרת המטרה המרכזית של שיפור תחום החינוך המיוחד למען הילדים עצמם, חשוב לי להוסיף נקודה מהותית נוספת. מדרש רבה על רות מביא אמרה חשובה בשם רבי יהושע: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". אני סבור שלא פחות מהרווח של תלמידי החינוך המיוחד שתיחסך להם הנסיעה הקשה, יותר מכך ירוויחו תלמידי החינוך הרגיל שילמדו להכיל את השונה מהם ולחיות עמו בשותפות מלאה.

אנו נמצאים בפתחה של מערכת בחירות שאת סופה קשה לחזות. כאיש הציונות הדתית וכמשרת ציבור אני מרגיש שעלינו מוטלת האחריות להניף דגל זה של הסיוע לחלש לצד משימות הבסיס. מדינת ישראל חזקה, עכשיו הזמן לתת כתף ולסייע לחלש, כי שם ניבחן.

הכותב הוא סגן ראש המועצה האזורית שומרון ומתמודד לרשימת הבית היהודי