ניסה לפנות גם אל הבייס הלבנוני. נאום נסראללה
ניסה לפנות גם אל הבייס הלבנוני. נאום נסראללהצילום מסך

חודשיים וחצי לאחר הפעם האחרונה שבה מנהיג חיזבאללה דיבר בפומבי, התראיין חסן נסראללה במוצאי השבת שעברה ברשת הבית של חיזבאללה, אל מיאדין. הופעתו הפומבית הראשונה של נסראללה מאז נובמבר נמשכה יותר משלוש וחצי שעות, וכללה שורה של איומים כלפי ישראל.

אלא שאם נסראללה היה יכול, הוא כנראה היה מעדיף להמשיך לשמור על שקט ולא להתראיין בעת הזאת. "מבחינתו של נסראללה הריאיון הזה נכפה עליו", מעריך אלוף (מיל') איתן דנגוט, ראש המינהלת לפיתוח הצפון ומתאם הפעולות בשטחים לשעבר. "צריך להסתכל על מצבו ערב הנאום. הוא לא דיבר חודשיים וחצי, זמן נצח בשבילו, מה שהוליד שמועות על כך שהוא חולה או אפילו מת. מבצע 'מגן צפוני' היה בשבילו הפסד נוראי, לאור העובדה שהתוכנית לכיבוש הגולן הייתה אחד הסודות השמורים ביותר בארגון שלו, ועכשיו כולם יודעים עליה. התקיפות הרבות של ישראל בסוריה, שמכוונות בעיקר נגד העברת הנשק המדויק מאיראן לחיזבאללה, מעמידות אותו במצב שבו הוא לא מצליח להרחיב את איום הטילים המדויקים על ישראל מעבר למה שכבר קיים ברשותו. ומעל הכול, הוא מחזיר הביתה ארגון שנלחם חודשים ארוכים בסוריה ושילם על זה במאות הרוגים, מה שיוצר לו בעיה פנימית, הן בארגון והן בלבנון. תוסיף לזה את הסנקציות האמריקניות על איראן, שמשפיעות על התקציב שלו, ואפילו נקודות שהיו בתחילה חיוביות בשבילו, כמו הנסיגה האמריקנית והתמיכה הרוסית, שהתהפכו ברמה כזאת או אחרת בימים שלפני הנאום - ותקבל מנהיג ארגון שנמצא בבעיה. מבחינתו, היה עדיף לשתוק עוד קצת ולעשות חישוב מחדש".

אז למה בכל זאת הוא דיבר?

"כי להמשיך לשתוק היה פוגע בו עוד יותר. העובדה שהוא לא הגיב על מבצע 'מגן צפוני' מציירת אותו כחלש. השמועות על מצבו הבריאותי גמרו אותו מבחינה ארגונית פנימית, וההרתעה שהייתה לו כלפי ישראל, שגם שימשה אותו בזירה הפנימית בלבנון, נשחקה עד דק כאשר ישראל מודה בפומבי בתקיפות נגד איראן בסוריה. הוא היה חייב לעשות משהו כדי להחזיר את ההרתעה ואת המעמד שלו בזירות שבהן הוא מתמודד. אבל הוא היה מעדיף להתמקד כרגע בהערכות מצב, ולא לדבר בפומבי".

פרט לאוזניים הישראליות, נסראללה דיבר גם אל הבייס הלבנוני שלו, שם הוא לכוד בתוך מציאות פוליטית מורכבת במיוחד. מצד אחד, בלבנון אין ממשלה מתפקדת מחודש מאי שעבר, בין היתר בעקבות דרישת חיזבאללה למנות שרים נאמני הארגון בממשלה, דבר שראש ממשלת לבנון, סעיד אל חרירי, מתנגד לו נחרצות. מצד שני, למרות ההצלחה הגדולה של הארגון בבחירות האחרונות, ציבורית הארגון נתפס כיום ככזה שפוגע באינטרס הלבנוני לא פעם.

"נסראללה כבר שנים ארוכות נמצא בניסיון מתמיד להראות שהוא פטריוט לבנוני ולא שלוחה של איראן. הבעיה שלו היא שבשנים האחרונות, בגלל המימון האיראני הבלתי נגמר והמלחמה בסוריה, זה הפך להיות הרבה יותר קשה בשבילו להציג שהוא פטריוט לבנוני", אומר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "זה מה שהוא ניסה להראות לאורך כל הנאום. הוא מדבר כל הזמן על המאבק מול ישראל, המוקאוומה (התנגדות – א"מ), כגורם המרכזי שמניע אותו. הוא תקף את המדינות המוסלמיות שמנהלות מגעים לנורמליזציה עם ישראל, ומעל הכול ניסה לשדר עסקים כרגיל".

מלחמה תודעתית

המזרחן נעם בנעט, מרצה וחוקר המזרח התיכון והעולם הערבי, מסכים גם הוא כי נסראללה הגיע לנאום מעמדה של חולשה. "נסראללה היה חייב להראות שני דברים. הראשון שהוא חי, והשני שהוא עוד רלוונטי. הדיבור שלו היה חייב להיראות כאילו הוא עדיין שולט במצב, וכל זה התערער בזמן האחרון. צריך להבין, אחת הסיבות המרכזיות לקיומו של חיזבאללה, בטח בימיו של נסראללה, היא הגדרתו כמגן הדרום, כלומר דרום לבנון. כלומר קיומו מושתת, גם בעיני הלבנונים וגם בעיני הפעילים של הארגון עצמו, על מאבק מול ישראל. הנושא הזה ספג שורה של מכות בשנים האחרונות. עיקר הבעיה שלו היא ההצטרפות למלחמה בסוריה לצידו של אסד. הלחימה הזאת גבתה מחיר כבד מאוד מחיזבאללה, וזה למטרות שתומכי הארגון רואים כחורגות ממטרתו האמיתית. בעיה נוספת היא המכות שישראל מנחיתה על הארגון, שהאחרונה שבהן היא מבצע 'מגן צפוני'. הוא הגיע למצב שבו הוא נתפס כחלש ומושפל כשישראל הורסת לו את אחד הפרויקטים הכי חשובים שלו, והוא היה חייב לשדר שליטה".

ואיך הוא עשה את זה?

"בכל מיני דרכים. החל מאיומים כלפי ישראל וניסיון להקטין את המכות ולהציג אותן כלא חשובות, להראות שהוא מתמצא מאוד בשטח הפוליטי והמדיני ולהציג מצג שעל פיו מה שנתפס כחריגה מהמנדט שלו, כמו המלחמה בסוריה, זה חלק מהמאבק מול ישראל. את המנהרות הוא מגדיר כמכה קלה בכנף, כזו ששינתה את התוכניות בלא יותר מ-10 אחוזים. מעבר לזה, הוא מנסה להפוך את קיומן לכישלון של ישראל בכך שהוא אומר שחלק מהמנהרות קיימות עוד מלפני מלחמת לבנון השנייה, ויש עוד מנהרות שטרם התגלו. הוא גם אומר שאם ישראל תפתח במלחמה, חיזבאללה יכבוש את הגליל, והוא יכול לעשות את זה על ידי ארטילריה, על ידי הצבא הרגלי שלו שהתאמן בסוריה והוא מוכן לקרב מול ישראל, וגם בדרכים נוספות מהאוויר כמו כטב"מים ודברים מהסוג הזה. זה כביכול עוד איום. לגבי הטילים הוא אמר שיש לו מספיק טילים מדויקים, ובכלל, כוח האש שלו רחב מאוד והוא מכסה את כל ישראל. והוא גם הראה את החדות שמאפיינת אותו בדרך כלל, בכך שאמר ש'מגן צפוני' היה בעצם תעמולה פנים-ישראלית של נתניהו ושל הרמטכ"ל הקודם איזנקוט. הוא הדגיש בדבריו את העובדה שאיזנקוט כבר לא רמטכ"ל בשביל להראות שהוא מצוי בפרטים המדויקים".

כלומר, הריאיון הזה הוא למעשה מלחמה תודעתית.

"בוודאי, אבל זה נכון לשני הצדדים. גם התגובות של נתניהו ואיזנקוט הן חלק מאותה מלחמה תודעתית שהיא חלק חשוב בעימות בינינו לבינם. כל צד שולח איומים כלפי השני".

האיומים של נסראללה נקלטו בישראל, כשגם ראש הממשלה נתניהו וגם איזנקוט מתייחסים לדבריו, ובעיקר לאמירתו שלא כל המנהרות אותרו. אך יחד עם זה גורמים ביטחוניים, כדוגמת יו"ר ועדת חוץ וביטחון, דרשו מצה"ל לבדוק האם נסראללה אכן צודק ונותרו מנהרות שטרם התגלו. צה"ל עצמו הודיע שכל המנהרות שחדרו לשטח ישראל אותרו, אבל יחד עם זה לא פסל את האפשרות שיש מנהרות שטרם אותרו. יומיים מאוחר יותר נחשף שאכן ישנן מנהרות נוספות שטרם התגלו. צה"ל גם הוסיף שמבחינתו מבצע 'מגן צפוני' הסתיים, זאת למרות דבריו של נסראללה שדחפורים ישראליים עדיין נמצאים מצידו הלבנוני של הגבול. את כל הטענות הללו ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר לא הכחישו.

"אסור אף פעם להמעיט בכוחו של חיזבאללה, כי עדיין מדובר בארגון הצבאי שאיננו מדינה שהוא הכי חזק באזור, אם לא בעולם", אומר דנגוט, "יש לו עוצמות נשק והיקף כוחות אדיר, ולכן אסור לזלזל בו לרגע. לכן אני, במקום נושאי האחריות בתפקידים המדיניים, הייתי מוריד הילוך בעוצמת התגובות נגד הנאום ונותן לפרשנים לדבר במקום. זה נתפס כיהירות, וזה אף פעם לא חכם להיות יהיר, בטח לא מול חיזבאללה. מה שכן, מדובר היה באחד הנאומים או הראיונות היותר חלשים של נסראללה. הוא לא היה חד כמו תמיד, היה מאוד מתיש ובעיקר מבולגן ומאולץ. בוא נגיד ככה: אם איכות הטילים שלו היא כמו של המילים שלו, מצבנו לא רע".