להפוך את התעשייה המסורתית לעתירת ידע. תערוכת הייטק בתל אביב
להפוך את התעשייה המסורתית לעתירת ידע. תערוכת הייטק בתל אביבצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אומת ההייטק הם קוראים לנו. בישראל, המדורגת חמישית במדד החדשנות של 'בלומברג', הרבה לפני ארצות הברית וכלכלות גדולות בהרבה, ובמקום הראשון בעולם במדד החדשנות העולמי של האו"ם בתחומי ההון, המחקר ו...ההשקעה בהון סיכון, ישנן המון הזדמנויות השקעה בהישג יד.

משקיעי הון סיכון מומחים ומנוסים יודעים למצוא את ההזדמנויות הללו בקלות. הן באות אליהם. אך מרבית המשקיעים המעוניינים באתגר ובסיכויי הכסף הגדול שמאחורי ענף התעשייה העילית (ההייטק) שנחשבת ענף הייצוא הגדול בישראל, אחרי היהלומים וקטר שמושך את המשק הישראלי כלפי מעלה שנה אחרי שנה, מסתמכים לרוב על קרנות השקעה המומחיות באיתור "פטנטים" ופיתוחים חדשניים ומקוריים בעלי פוטנציאל כלכלי גדול.

מומחי ההייטק של 'קבוצת בסדנו' המתמחה בהשקעות, יזמות וקידום עסקים, מסבירים: "בתחום ההון סיכון, נוהגים לדרג את ההשקעות לפי סיכויי היציאה בזמן קצר וברווח גדול. ככל שפרק זמן ההשקעה קצר יותר והרווח גדול יותר, גדל דירוג ההשקעה". ככלל, אפשר לחלק את עולם ההשקעות בהייטק לשלושה חלקים: סטארטאפים, ובעברית חברות הזנק; פטנטים בעלי היתכנות כלכלית וחברות בצמיחה הנדרשות למזומנים במהירות כדי לא לעצור את מומנטום הגידול.

"אנחנו מאתרים הזדמנויות בכל התחומים הקיימים. ברור שחברה בוגרת ובשלה שיש לה מוצר או שירות ביד ושוק קיים, יכולה להניב תשואה בטוחה יותר, אך מאידך, היקף ההשקעה גדול יותר ואחוז התשואה עשוי להיות נמוך יותר מאשר השקעה בחברת הזנק שעדיין נמצאת בשלבי הפיתוח, או בפטנט שזה עתה נרשם ועומד לפני מבחנים רבים", אומרים מומחי ההשקעות של 'בסדנו'.

רק על־מנת לסבר את האוזן, הנה נתון שיסביר מדוע כדאי להשקיע בתעשייה העילית הישראלית. לפני שנתיים, ב־2016, דורגה ישראל על־ידי האו"ם במקום הרביעי בהשקעה של זרים במחקר ופיתוח מקומיים, מה שמצביע על האמון הרב ממנו נהנית התעשייה העילית המקומית. "לא לחינם מכנים את ישראל אומת ההייטק. בכל שנה נולדים פה אלפי פטנטים. ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בדירוג המדינות בהן נרשמים מדי שנה הכי הרבה פטנטים. המוח היהודי מביא הרבה תועלת לעולם.

"ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בייצוא שירותים בתחום טכנולוגיית המידע ואבטחת סייבר, ובכלל, בזמן שאנחנו מדברים עכשיו, יש מי שעושה כסף מהתעשייה הזו. אצלנו, בבסדנו, מציעים השקעות בקרנות ייעודיות למידטק, פראמה, ובטכנולוגיה עילית. הגישה שלנו היא לייצר תמהיל השקעה שקוף וברור בעל פיזור שיצמצם את הסיכונים ויגדיל את הסיכוי לעשות 'אקזיט' איכותי".

שורת המוצרים והפיתוחים החדשניים שמאחורי קרנות ההשקעה בתעשייה העילית, ארוכה ומרתקת, כך למשל, אחד הפיתוחים בו משקיעה קבוצת 'בסדנו' הוא פילטרלקס מדיקל. זהו התקן שאמור לסייע במניעת שבץ במהלך פרוצדורות קרדיולוגיות כמו צינתורים וניתוחי לב. "במהלך אירועים כאלה עלולים להשתחרר לזרם הדם תסחיפים מהאזור המטופל ולנדוד לאזורים אחרים ואף לחסום אותם, מה שעלול להביא לשבץ. ההתקן הזה אמור לצמצם את הסיכון ואף למנוע אותו לחלוטין", אומרים מומחי ההשקעה של 'בסדנו'.

דוגמאות להשקעות בטכנולוגיה ישנן לאלפים ורבבות. לא לחינם פועלות בישראל אלפי קרנות הון סיכון ובהן רבות שאינן מקבלות כלל משקיעים חדשים. המומחים של בסדנו: "כולם מכירים סיפורים כמו מובילאיי ומיראבליס, סיפורים שעשו המון המון רעש תקשורתי. אבל ישנם המון אקזיטים שכמעט לא זכו לאזכורים בתקשורת והם הרוב המוחלט. אחרי כל אקזיט כזה תמצאו משקיעים מחייכים ומרוצים".

עם זאת הם ממהרים לסייג ולהבהיר: "כמו בכל השקעה, ישנם סיכונים שיש לקחת בחשבון. בדוגמא של פילטרלקס, המוצר עבר שלב מוצלח של ניסויים בבעלי חיים אבל ישנם עוד ניסויים בתכנון ואי אפשר לדעת בוודאות מה תהיינה התוצאות. מאידך, צפי השוק של מוצר כזה נאמד בשנה הבאה בכ־1.8 מיליון פרוצדורות קרדיולוגיות שיידרשו לפיתרון מעין זה. כמו תמיד, עבור השקעות צריך אורך רוח, נכונות ללמוד ולהכיר את כל הסיכונים והרבה סייעתא דשמייא", מסכמים שם.

לאפשרויות השונות להשקעה בהייטק לחצו כאן