ח"כ יונה: לשקול חבירה לציפי לבני

ח"כ יוסי יונה לא מתכחש למשבר במפלגת העבודה וקורא לחיבורים עם מרצ, מפלגות שמאל ואף עם לבני: "גבאי ישקול את טובת המדינה''.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח בשבט תשע"ט

ח"כ יונה: לשקול חבירה לציפי לבני-ערוץ 7
יוסי יונה
צילום: הלל מאיר/TPS

ביום שני הבא יתקיים הפריימריז במפלגת העבודה בצל המשבר שעובר על המפלגה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה על הטלטלה שעוברת על המפלגה ודרכי ההתמודדות, ועל בחירתו לקרוא למצביעי המפלגה לתמוך בו דווקא משום שהוא קולו של השמאל הציוני, מבלי לטשטש עמדות.

"מפלגת העבודה לדורותיה הייתה קן שכינס בתוכו יונות צחורות וניצים. אני דמוקרט ויש מקום לאלה ואלה. אני מעיד על עצמי כשמאל ציוני, כיונה צחורה, וכציוני אני לא עוסק רק בנושא הסכסוך הישראלי פלשתיני, שהוא נושא מרכזי, אבל חשובים נושאים של רווחה וכלכלה, שיקום הכלכלה, הגנה נחרצת על הדמוקרטיה הישראלית וגם מציאת אחדות בתוך העם והחברה מול השיסוי והפילוג".

על הפילוג והשיסוי, שלטעמו הפך למאפיין של החברה הישראלית, אומר ח"כ יונה כי אחראים לכך אנשי ההנהגה הפוליטית בישראל, ודוגמא לכך הוא מוצא במתקפה שהוא צפוי לספוג מימין על הגדרתו את עצמו כשמאל ציוני, "מיד יגידו שהשמאל הוא עוכר ישראל ובוגד". יונה קובע כי "לשמאל הייתה אמירה חשובה והייתה לו אמירה פטריוטית שמייחלת גם לשותפות יהודית ערבית, אבל רבים בימין מנהלים מתקפות כפי שהיו נגדי. אלה דברים שפוגעים ברקמה המשותפת של החברה בישראל. לא אקרא לימין בוגד למרות שאני מתווכח אתו וסבור שתפיסתו מסוכנת לעתידה של ישראל כחברה יהודית ודמוקרטית".

יונה אינו מתכחש למשבר שבו נמצאת מפלגתו, מפלגה שלא רק התנתקה ממפלגתה של ציפי לבני ומצויה בשל כך במשבר מנהיגות עמוק, אלא כזו שנטשו אותה אישים כדוגמת האלופים במיל' יום טוב סמיה ועמירם לוין. על הסיכוי להירפא מהמשבר הוא אומר:

"אין להכחיש את העובדה המצערת שאנחנו כעת במשבר מבחינת תמיכה הציבורית בנו, ואני חזרתי ואמרתי בחודשים האחרונים שאנחנו חייבים להתלכד להתאחד ולהתחבר. כל מפלגה שחורטת על דגלה את השמאל הציוני צריכה להיות שותפה לאיחוד כזה. אני מעריך שהמפלגה תשרוד את המשבר הזה, שלא כפי שאחרים חוששים". באשר למפלגות הבאות בחשבון לאיחוד עם מפלגתו אומר יונה: "זה יכול להיות מרצ ואפשר גם חיבור מחדש עם לבני וכוחות חדשים".

כשנשאל אם במבט מפוכח הוא יכול לראות את גבאי ולבני יושבים שוב תחת אותה מטרייה פוליטית, אומר פרופ' יונה: "כולנו ריאליסטים ורציונאליים. אני מרבה לצטט אמירה של ניטשה שאמר שההכרח הוא האימא של כל ההמצאות והחידושים. אנחנו לפני ההכרח שהוא אחד הכוחות שמובילים אנשים לנהוג באופן מושכל ולהתגבר על צלקות ומשקעים". לטעמו ההכרח הזה יוביל גם את אבי גבאי למסקנת החיבורים, כולל עם לבני עצמה אותה סילק אך לפני שבועות אחדים.

"למרות שחשובה לי המפלגה, אני חושב שהעניין שעומד לפנינו הוא לא רק קיומה של המפלגה, אלא התפקיד שלה מול האתגרים של המדינה", אומר יונה הסבור כי גם יו"ר המפלגה, אבי גבאי, מגיע מתוך גישה שכזו, גישה שתאפשר לו לנהוג באחריות ולהביא לחיבורים הנדרשים. "אבי גבאי הוא איש של השכל הישר", הוא אומר וכשהוא נשאל אם אכן יהיה באפשרותו של גבאי לעכל את החבירה ללבני, מעדיף יונה להסתייג מהביטוי 'עיכול' הכורך את השיקולים הענייניים לאמוציות ותחושות אישיות: "המילה עיכול מדגישה היבטים רגשיים והיתי רוצה לשים את הרגשות הצידה ולנהוג באופן מושכל. גבאי חושב מה טוב למדינה ואחר כך מה טוב למפלגה והוא ישכיל לעשות את החיבורים הללו".

ואולי החיבור הנכון יותר למפלגת העבודה הוא דווקא בני גנץ, שנדמה שהמנדטים האבודים של 'העבודה' הגיעו אליו ולמצביעי עבודה רבים נראה גבאי כמייצג אותנטי של תפיסת מחנה רבין במפלגה. "גנץ הוא איש ראוי. לא אשלח בו בליסטראות. עם זאת, יש לי רתיעה אינסטינקטיבית ממפלגות שמבקשות למצוא חן בעיני קהל רחב ומטשטשות עמדות. היום המפלגה שלו מהלכת קסם על הציבור, אבל היא בעניין של דימויים ולא של עמדות ברורות. לדוגמא, התפרסם שביקשו מהמפלגות השונות את עמדותיה בסוגיות שונות והתברר שאין להם עמדה בנושאים כלכליים. אני סבור שחובתך ויושרתך הציבורית מחייבת להציג את מרכולתך".

לעומת המתרחש במפלגתו של גנץ, אומר יונה, "אני חוזר למפלגתי שיש לה עמדות ברורות בכל הנושאים הללו ואנחנו מחויבים לפעול בנושא הסכסוך עם שכנינו, בכלכלה, בנושא הדיור הציבורי, חינוך ועוד כהנה וכהנה. שומה על מפלגה להציג מצע שעוסק בכל הסוגיות המגוונות הללו. מצער אותי שהליכוד מצליח לנצח בלי אמירה בסוגיות הללו. אני מאמין שהציבור יחזור אלינו".