לא פחות מ-1,200 טילים מדויקים נורו במהלך צוק איתן לעבר מטרות ריקות, מתסכול של חיל האוויר על כך שהוא לא מצליח לעצור את ירי הטילים במהלך ימי הלחימה. מחיר התקיפות הללו נאמד במאות מיליוני שקלים. כל זה בזמן שהצבא הכין תוכניות מבצעיות לכניסה לרצועה, אלא שחוסר האמון של הפיקוד הבכיר בצבא היבשה והפחד מפני אבידות מנעו את הכניסה. פרט לכך, לא הוסקו המסקנות מצוק איתן, והצבא עדיין שבוי בקונספציה הרת אסון. אלה רק חלק מהדברים שכתב האלוף יאיר גולן, במסמך ששלח לרמטכ"ל לשעבר איזנקוט חודש לפני שסיים את כהונתו.
המסמך של גולן הוא רק האחרון בשורה של מסמכים שנכתבו לאחרונה במטרה להזהיר מפני חוסר מוכנות ותפיסות שגויות שהתקבעו בצה"ל בשנים האחרונות. קדמו לו דו"ח נציב קבילות החיילים האלוף יצחק בריק, ומכתבו של קצין המבצעים בפיקוד מרכז אל"ם אלון מדנס, אך המסמך של גולן הוא עליית מדרגה. גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, היה אחד המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, וזו הפעם הראשונה שביקורת כזאת מגיעה מדרג מכהן בכיר כל כך. בסביבתו של גולן אמרו ל'בשבע' כי האלוף כועס על הדלפת המכתב, שכן הוא נועד לעיניהם של אנשי המטכ"ל בלבד, ולא הייתה שום כוונה שיהפוך לשיח ציבורי. מה שכן, בסביבתו לא מכחישים את הדברים שנאמרו במסמך.
"הצבא הירוק לא הביא הישגים"
"אי אפשר להתעלם מהעובדה שבדרגים הבכירים קיים חשש משימוש בצבא היבשה, מחשש לאבידות רבות", אומר פרופ' אפרים ענבר, ראש מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. "החשש הזה קיים כבר שנים רבות, כנראה עוד ממלחמת לבנון השנייה. מה שכן, אני חושב שמדובר בפחד לא מוצדק. הציבור הישראלי מוכן לספוג אבידות אם יש לזה מטרה מוצדקת".
אבל זה מעבר לחשש מאבידות. לפי האלוף גולן, הדרג הבכיר לא סומך על צבא היבשה ומעדיף להסתמך על חיל האוויר.
"זה התחיל עוד משרון. יש חוסר אמון גדול של הדרג המדיני בצבא היבשה. הסיבה היא שהצבא הירוק פשוט לא הביא הישגים בשנים האחרונות. הוא לא מצליח לעמוד במטרות, לא תמיד בגלל תפקודו. ואין ספק שחלק מהבעיות שלו נובעות מהזנחה קשה של צבא היבשה לאורך השנים".
לא סתם מציין פרופ' ענבר את ההזנחה של צבא היבשה. במשך שנים תקציבים רבים הופנו לעבר פיתוח יכולות סייבר ולחיל האוויר, כשהנגע המרכזי היה צבא היבשה. זה הגיע למצב שבצוק איתן השתמש צה"ל בכלים ישנים, שאינם ממוגנים ואינם מותאמים לשדה הקרב הנוכחי. המחיר הגיע באירועים כמו חטיפת אורון שאול ומחדל המנהרות.
"זה לא שצבא היבשה מושלם, ויש הרבה מה לשפר בו, אבל הטענות שהוא לא היה מוכן לצוק איתן אינן נכונות", אומר תא"ל (במיל') גל הירש, יו"ר מפלגת מגן. "עיקר הבעיה היה שלא הייתה תכלית מבצעית לצוק איתן. כל הזמן עמדה באוויר השאלה מה בדיוק מנסים להשיג במבצע. האם הולכים למתווה של הבנות כמו שעשו מול חיזבאללה בענבי זעם, או שהולכים לשינוי מציאות. זה עמד באוויר כל הזמן בלי הכרעה והשפיע על ההתנהלות של צה"ל. הכוחות שהיו לצה"ל ברצועה בצוק איתן היו מספיק חזקים בשביל למוטט לחלוטין את חמאס, אבל כשאתה עושה דבר כזה אתה צריך לבוא עם תוכניות חלופיות, כמו למשל ממשל צבאי או כל דבר אחר. זה לא היה קיים וזה סינדל את הצבא. זה היה בצוק איתן וגם בלבנון השנייה".
זו לא התחמקות מהמצב של צבא היבשה? גולן הוא לא הראשון שעומד על הבעיות בו.
"זה נכון שצה"ל צריך ללכת על תוכנית אסטרטגית גדולה לחיזוק צבא היבשה שלו, כי יש חוסרים אדירים. אני יכול להעיד שמאז לבנון השנייה נעשו המון מהלכים לשיפור, אבל יש עוד דרך ארוכה מאוד כדי להגיע למקום הנדרש. יחד עם זה, אסור להתעלם מכך שהמהלכים שצה"ל ביצע נועדו להתאים את הצבא לזירות המודרניות שהוא צריך להתמודד איתן. שכלול כוחות הסייבר והאוויר, לצד הקמת פיקוד העומק והקמת חטיבת הקומנדו, זאת בנייה למלחמה המודרנית שגם עוסקת בצבא היבשה. הקמת פיקוד העומק היא לא עניין של מה בכך, לראשונה מאז קום המדינה הוקם פיקוד התקפי חדש".
ועדיין, לא מנצחים את חמאס וחיזבאללה בעזרת פיקוד העומק.
"נכון, אבל מדובר בכוח שמשנה מצב במלחמה. הוא יכול להוות את כוח האקסטרה שלך מול האויב. זה משמעותי. אבל נכון שאחרי שהשגנו שליטה מוחלטת באוויר, צריך עכשיו לתעדף מאוד את צבא היבשה, בעיקר בגלל שהמלחמה בסוף היא בעזה ובלבנון".
"מה שקרה בשנים האחרונות לצבא כולו זה שהוא סבל מאנורקסיה תקציבית, הודות ליאיר לפיד וחבריו", אומר ח"כ מוטי יוגב. "זה מנע מצה"ל, ובעיקר מכוחות היבשה, להתאמן ולבנות את הכוח כמו שצריך. את התוצאות ראינו בצוק איתן. זה השתנה מאז, ברוך ה', בעקבות הסכמים של השר כחלון ושל שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון. היום יש כבר תהליך של שיפור צבא היבשה, כוחות החוד שלו השתפרו משמעותית גם באימונים וגם בחימוש. אבל זה לא מספיק".
אנשים לא רוצים להיכנס לעזה
אולם מידע שהגיע ל'בשבע' מלמד דווקא על פגיעה משמעותית באימונים. בשנים האחרונות מספר האימונים החיים ללוחמה בשטח בנוי ירד לרמה אפסית, עד כדי כך שחלק ניכר מהיחידות הקרביות לא התאמנו כלל בלוחמה כזו, שנצרכת במיוחד הן ביהודה ושומרון והן במקרה של כניסה קרקעית לעזה. "ההבדל בין אימון יבש לאימון רטוב הוא תהומי, מי שלא מתאמן על רטוב לא יידע איך לפעול בזמן אמת", אומר גורם צבאי ל'בשבע'. רק לאחרונה חל שינוי בנושא והחלו אימונים חיים בשטח בנוי.
"יש הרבה פערים וחוסרים, בעיקר ביחידות הרגילות", אומר ח"כ יוגב. "יש בעיות של חימוש ושל כלים ואימונים, אבל בסופו של דבר, בהינתן פקודה – צה"ל יידע לעשות את העבודה".
אבל לא עושה רושם שפקודה כזאת תינתן בקרוב, לפחות לא בהקשר של עזה, בעיקר מפני שהדרג המדיני לא סומך על צבא היבשה.
"זה הרבה יותר מורכב מזה. כניסה לעזה היא לא פיקניק. זהו שטח מאוד צפוף עם הרבה מנהרות תת קרקעיות. זה מצריך הרבה מאוד כוחות, וזה עלול להוביל לאובדן של הרבה מאוד חיילים. עזה היא לא מה שחשבו בעבר, וכניסה לשם היא דבר מורכב. בנוסף לכך, המנהרות הציבו בעיה חמורה, ובמובן מסוים הפתיעו אותנו. לכן בונים עכשיו את המכשול, שלצערי התפרסם מה טיבו למרות שהיה סודי במיוחד, והדרג המדיני והצבאי רצה להבטיח שקודם כול תסתיים הבנייה שלו לפני שניכנס לשטח. הפחד הוא שבעוד הכוחות שלנו דוהרים מעל פני הקרקע לרצועה, מחבלי חמאס יפגעו בנו מתחת לאדמה, כפי שהם עשו בצוק איתן. אבל הבעיה המרכזית היא תודעתית. אין בציבוריות הישראלית תפיסה שעזה היא חלק מארץ ישראל ואנחנו צריכים להיות שם. כשזה המצב – אנשים, גם ברחוב וגם במטכ"ל ובקבינט, שואלים למה להיכנס, לאבד הרבה חיילים ולצאת".
האלוף גולן כותב שבשביל למנוע את הירי צריך כוחות בקרקע ולא מספיק חיל האוויר. כלומר, גם מי שלא רואה עניין בשליטה ישראלית בעזה טוען שאין מנוס מכניסה קרקעית לרצועה.
"ברור שאין אפשרות להסתמך אך ורק על חיל האוויר. יש לנו יכולות בלתי רגילות גם של סייבר וגם של חיל האוויר, אבל הוא לא יכול להגיע לכל מחסני הטילים, שרבים מהם ממוקמים מתחת לקרקע. חייבים לכבוש את השטח לשם כך, ולהציב בו לכל הפחות משטר צבאי. הבעיה היא שהתודעה היא שנכנסים ויוצאים ולא נשארים, ואז פשוט לא רוצים להיכנס".