התפרעויות בגבול עזה
התפרעויות בגבול עזהצילום: רויטרס

המזרחן ד"ר אדי כהן, חוקר במכון בגין סאדאת למחקרים אסטראטגיים, פורס הצעה מדינית להתמודדות הרצויה של ישראל עם המתרחש ברצועת עזה – הסגר מדיני.

"ניסינו הכול עם הרצועה וגם עשינו את כל הטעויות האפשריות. הגיע הזמן להיפרד מהרצועה, לא כמו ההתנתקות אלא באופן חוקי ומתואם עם החוק הבינלאומי. הדרך היחידה להתנתק באופן חוקי מהרצועה היא להכריז על המקום כ-International Quarantine Zone (אזור הסגר בינלאומי)".

ד"ר כהן מציין כי שימוש במונח זה נעשה כבר בימי הביניים כאשר פיראטים השתלטו על אי והמדינות החליטו לנתק אותו מהעולם החיצון, מנעו שירותים וקשרים של היושבים בו, עד שיבחרו בכניעה.

"מאחר ואין ממשל חוקי ברצועה ואין לגיטימציה לנוכחות צבאית כלשהי, ומאחר ומדובר בפלגים חמושים שנלחמים זה בזה, ישראל יכולה על פי החוק הבינלאומי להכריז על האזור כאזור הסגר בינלאומי שאין בו חוק והאומות יצטרכו למצוא פתרון".

בדבריו מדגיש ד"ר כהן כי משמעותה של הגדרה שכזו היא ניתוק מוחלט מהאזור המדובר, "עד אז אין מעברים של סחורה גם לא למקרים הומניטאריים, התנתקות חד צדדית מוחלטת, בלי מנהלת תיאום וקישור ובלי מתווכים טורקים או קטארים וכל מה שהבאנו על עצמנו במסגרת הטעויות שעשינו. יש לישראל סמכות להכריז על העם כאזור הסגר בינלאומי".

בדבריו מזכיר ד"ר כהן כי "הנשיא קנדי עשה את זה בקובה, רוזוולט הציע לעשות את זה על מדינות ציר הרשע של גרמניה הנאצית, ורייגן רצה לעשות זאת על אזור בירות. כלומר הדבר הזה קיים וצריך רצון לעשות את זה".

"ברור שיהיו השלכות. אף אחד לא ירצה לקחת את זה על עצמו. האוכל ייכנס לרצועה דרך המצרים. האזור יהיה מטופל על ידי האו"ם והליגה הערבית", אומר כהן ומבהיר כי במקביל תמשיך ישראל לשמר את המצור הימי על הרצועה על מנת לשמור על ביטחון אזרחיה.

במציאות הנוכחית, מזכיר כהן, "אנחנו רק מגיבים, רק יורים בתגובה לירי שלהם וכשאנחנו יורים אנחנו מודיעים להם לפני ירי או יורים בסמוך כדי שלא לדרדר את המצב. מי ששולט הוא החמאס".

כשהוא מודע למורכבות התכנית מדגיש ד"ר כהן כי התכנית תהיה מקובלת בעולם במידה וישראל תדע להכשיר את הלבבות בזירה המדינית לכך. "צריך לעבוד על התכנית ולהציג אותה לטראמפ ובעלות הברית שלנו. המנהיגים בישראל צריכים את האומץ לשם כך".

"ברור שחמאס לא ירצה כי נוח לו להיות קשור אלינו ולקבל הכול מאיתנו. אנחנו צריכים שיהיו קבלות להמשך למחיר שאנחנו משלמים בעזה". על הישראלים בעלי האינטרסים הכלכליים בהעברת הציוד לרצועה, מטיל ד"ר כהן ספק ביכולתו של מישהו בישראל העמיד שיקולי אינטרס כלכלי מול שיקולי הביטחון של אזרחי ישראל מול הרצועה. "הגיע הזמן לשים את הביטחון שלנו לפני הכול ולא לדאוג לרווחת הפלשתינים. לא יהיו חריגים, לא טיפולים הומניטאריים ולא אחרים. כך קובע החוק הבינלאומי. שיקבלו את הצרכים שלהם מהמוסלמים. הם מוסלמים, שיפנו למוסלמים. הם הרי לא רוצים אותנו".

ומה לגבי כל אותם ארגוני זכויות אדם הצפויים להפגין ולמחות נגד החלטה שלטונית ישראלית שכזו, החלטה שלכאורה פוגעת בזכויותיהם של תושביה האזרחיים של הרצועה? ד"ר כהן משוכנע שיהיה מי שיפגין נגד תכנית שכזו. "אני רק חושש מהיעדר אומץ. צריך אומץ כדי לקבל החלטות שכאלה".