אורי אנסבכר הי"ד
אורי אנסבכר הי"דצילום: באדיבות המשפחה

שבוע חלף מאז הפיגוע שבו נרצחה באכזריות אורי אנסבכר הי"ד בשמורת עין יעל בירושלים, ובני משפחתה וחבריה הרבים עדיין אינם מצליחים לעכל את מה שקרה. "זה כל כך מוזר ולא טבעי לי לדבר על אורי בלשון עבר, לא חלמתי שאאלץ להספיד אותה", אומרת חברתה הקרובה אמנה ארנרייך. "אורי הייתה אדם מאוד מיוחד עם עומק מחשבה. היא הייתה רודפת צדק. עוולות חברתיות היו מעבירות אותה מדעתה. כשהיו פיגועים למשל, היא הייתה לוקחת את זה מאוד קשה וזה לא היה נותן לה מנוחה. היא רצתה להפוך את העולם ליותר טוב".

איך מתמודדים מאז?

"זה תהליך שלא לוקח יום או יומיים. זה מתחיל בלוויה ואחר כך בשבעה. הסיפורים שמספרים המנחמים שכל הזמן מגיעים כואבים מצד אחד בגלל האובדן הגדול מאוד, אבל גם נותנים סוג של נחמה קטנה על האור שהיא הפיצה בעולם, עד כמה היא נגעה באנשים שהכירו אותה. היא הייתה אדם של המון עוצמה ואש לפעול, לשנות ולעזור, וזה השפיע על כולם".

את הפיגוע האחרון מלווים לא מעט פרטים מזעזעים. זה התחיל בשמועות ברשתות החברתיות על פיגוע בנוסח דאע"ש, ותיאורים גרפיים מזעזעים על מצב גופתה. בעקבותיהם הוציאה המשטרה, בצעד חריג במיוחד, הודעה מפורשת שמכחישה מכול וכול את השמועות, ומבקשת לשמור על כבודה של המשפחה ולא להפיץ אותן. אבל ככל שעברו הימים והתקבל מידע נוסף על האירוע, התברר שיש בו צדדים מסעירים לא פחות.

עובדה מקוממת אחת נחשפה בתחילת השבוע. בחדשות 13 פורסם כי המחבל ערפאת ארפאעיה, תושב חברון, נעצר כבר לפני שנתיים בכניסה להר הבית כשבאמתחתו סכין מטבח גדולה. בחקירתו אז אמר: "אני אעשה את זה שוב. אקנה עוד פעם סכין ואבוא לכאן שוב כדי להיכנס לכלא ולהיות שהיד". ארפאעיה נידון לחצי שנה בכלא על אחזקת הסכין.

אולם כפי שאנו חושפים כאן לראשונה, זאת לא הייתה הפעם הראשונה שארפאעיה נעצר בנסיבות של טרור סכינים. כבר בשנת 2009 הוא הורשע בבית המשפט הצבאי על אחזקת סכין, ונגזרו עליו 91 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. שני העונשים המינוריים שקיבל על ידי בתי המשפט לא עשו את עבודתם, והוא כאמור חזר לפעילות טרור. למעשה, מעצריו הקודמים הם אלה שנתנו לחוקרי המשטרה ולשב"כ את הכלים הפורנזיים לזהות אותו במהרה, ובמבצע משותף של שני הגופים הוא נתפס במסגד ברמאללה.

הכלים קיימים

"העונשים שבתי המשפט מטילים על מחבלים מגוחכים", אומר עו"ד חיים בלייכר מארגון 'חננו'. "עושים השוואה בין משפט פלילי למשפט בענייני טרור, ואז אומרים שהעונשים על מעשי טרור חמורים יותר – אבל אין שום מקום להשוות. אדם שמשתתף בפעילות פלילית, אין ערובה שהוא ישוב להתעסק בפלילי. לעומת זאת אצל מחבלים אנחנו יודעים שזה בדיוק מה שהם רוצים לעשות. בפועל, מחבלים יושבים כמה חודשים עד שנים ספורות בכלא על פעילות טרור שלא נגמרה ברצח, לומדים שם את רזי המקצוע מגדולי המחבלים, ואחרי שהם משתחררים הם חוזרים לבצע פיגועים, לרוב בהצלחה גדולה יותר".

החוק הישראלי מפריד בכלל בין אירוע פלילי לאירוע טרור?

"החוק כן, אבל המערכת לא. הכלים קיימים. אולי הם לא מספיקים, אבל הם קיימים. את הסייענים, למשל, מאשימים היום במתן מקלט או בסיוע לאחר מעשה, והעונש על הסעיפים הללו הוא שלוש עד חמש שנים במקרה הטוב. אבל בחוק יש גם סעיף שנקרא פגיעה בביטחון האזור, שהעונש עליה הוא מאסר עולם, ומי שסייע למחבל בוודאי עונה על ההגדרה הזאת. אלא שאף אחד לא חושב להשתמש בסעיף הזה. זאת רק דוגמה לכלים שקיימים כיום בחוק הצבאי והישראלי להתמודדות מול טרור. אבל המערכת לא פועלת בכיוון. בסיפור של הסייענים בפיגוע בחוות גלעד, ביקשנו מהתביעה שישנו את הסעיפים לסעיפים כמו פגיעה בביטחון האזור, כי אם לא – אחרי שנה אותם סייענים יהיו מחוץ לכלא ויהפכו בעצמם לפצצה מתקתקת. זה נכון גם לפיגוע בברקן ולעוד שורה של מקומות. מדובר במחבלים שחודשים הסתתרו בעזרת סייענים כאלה ואחרים, שבלי מאסר ממושך – הם יהפכו למחבלים בעצמם בפעם הבאה. ההתנהלות של מערכת המשפט לא מרתיעה אנשים מלסייע למחבלים, או מלהפוך למחבלים בעצמם".

אם תפעיל על כל סייען את סעיף הפגיעה בביטחון האזור, העלויות למדינה יהיו אדירות.

"בטווח הקצר זה נכון. יהיו עלויות ויצטרכו להיערך לכך, אבל עדיף שאת הכסף הרב נשקיע במניעת טרור ולא בעונשים לאחר מעשה. מה שכן, בטווח הארוך זה יפחית משמעותית את הטרור והסייענים. אם שנה אחת יפעילו את הסעיף הזה על כל סייען וזורק אבנים, בתי הכלא אולי יהיו מלאים, אבל הערבים יפסיקו לעשות את זה. רוב משליכי האבנים והסייענים מונעים מאווירה שמסיתה אותם לכך, ולא מאידיאולוגיה צרופה או חברות בארגון טרור. אף אחד לא רוצה לשבת עשרים שנה בכלא על זריקת אבן שלא בטוח שהשיגה את מטרתה. ככה מי שיישארו לעשות טרור יהיו רק אלה שמראש השתייכו אליו, ועליהם נאמר 'הבא להורגך השכם להורגו'. אבל את המעגלים שמסביב זה יעצור. כך שלטווח הארוך זה הדבר הנכון לעשות, צריך רק שהמערכת המשפטית תבין זאת".

בלי גדר

לא רק הציבור הישראלי הזדעזע מפרטי הפיגוע, אלא גם הרחוב הערבי. העובדה שבפיגוע הייתה מעורבת פגיעה מינית חמורה הובילה להתכחשות של פת"ח וחמאס מהמחבל, עד כדי כך שמחבלים מהארגונים הללו שיושבים בכלא הישראלי, הודיעו שלא יהיו מוכנים שיישב איתם בכלא.

"ברגע שהארגונים הבינו שמעורב כאן היבט פלילי חמור בדמות פגיעה מינית, הם אמרו שהמחבל אינו לוחם חופש פלשתיני", אומר ד"ר גדי חיטמן, מומחה לזירה הפלשתינית באוניברסיטת אריאל. "אנחנו אולי לא מכירים בזה, אבל גם למחבלים יש סולם ערכים, וגם בו המעשה של ארפאעיה הוא מעשה שלא ייעשה".

אז למה לא ראינו גינוי כלפיו?

"אתה לא באמת מצפה שערביי יו"ש, ועוד הדרג הפוליטי והטרוריסטי שלהם, יגנו רצח כלשהו של מתנחל. אבל מאחורי הקלעים זה נעשה. הסירוב להכניס אותו לאגף הפת"ח או החמאס הוא רק רמז למה שהם חושבים באמת. את רוב הרחוב הערבי המאבק הפלשתיני לא מעניין. הם לא מתנגדים לו, אבל הוא לא ממש מעניין אותם. אבל מעשים כאלה מעוררים חלחלה אצל כולם, עד שאפילו אנשי חמאס, שבני משפחת המחבל קשורים אליו, לא מוכנים לגבות אותם".

עוד פרט חמור הוא האופן שבו חדר המחבל לשטח ישראל. בעקבות הפיגוע בברקן הודיע משרד הכלכלה כי יקצה שני מיליון שקלים לדיגיטציה של השער באזור התעשייה ברקן, זאת כצעד ראשון מתוך שורה של צעדים לשדרוג מערכות האבטחה בכל יהודה ושומרון. ערפאת ארפאעיה, למשל, נכנס דרך שטח של 200 מטרים שאין בו גדר בעקבות עתירה לבג"ץ, ואיננו ממופה בשום אמצעי אחר בעקבות זאת. דברים כאלה מתרחשים בכל יהודה ושומרון ומובילים לפיגועים רצחניים.

מי שאמורים לתקצב שדרוגים כאלה הם דווקא מערכת הביטחון ומשרד הביטחון, אבל זה עדיין לא קרה. בינתיים משרד הכלכלה העביר כסף לשדרוג המערכות רק לאזורי תעשייה שנמצאים תחת אחריות המשרד. הדיגיטציה המדוברת היא יצירת שער חכם שיזהה את הנכנסים על פי תמונה, ואף יבצע סקירה היסטורית של עברם לפי השב"כ והמשטרה, כדי לוודא שלא ייכנסו פועלים בעלי עבר ביטחוני בעייתי. אילו היה שער כזה בברקן לפני כמה חודשים, סביר להניח שהיה אפשר למנוע את הפיגוע שבו נרצחו זיו חג'בי וקים לבנגרוד.

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, נאבק כבר תקופה ממושכת כדי לקבל את התקצוב הזה, ומקדם גם היום מול משרד הביטחון את מרכיבי הביטחון לאזור תעשייה ברקן. ל'בשבע' הוא אומר כי המועצה "מודה לשר הכלכלה על ההתגייסות המהירה שלו לנושא, ועל המחויבות הבלתי מתפשרת שלו להתיישבות ביהודה ושומרון. אנחנו מצפים ממשרד הביטחון ומראש הממשלה להשלים את הפערים הנדרשים, בכדי לספק הגנה לא רק לאזור התעשייה ברקן אלא לכלל היישובים ביהודה ושומרון. הפערים בין דרישות פיקוד העורף לתקצוב בשטח עומדים על כ-400 מיליון שקלים, מצב אבסורדי שאף תושב במדינת ישראל לא צריך לעמוד בו".