ברית מדינית עם משטר לא מוסרי זה מוסרי?

העולם זרוע משטרים רצחניים ובלתי מוסריים. האם ההלכה היהודית מתירה בריתות ושיתופי אינטרסים עם משטרים שכאלה? ומה לגבי מכירת נשק?

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ב באדר תשע"ט

ולמכור להם טנקים?
ולמכור להם טנקים?
צילום: עופר ציון, פלאש 90

המרכז האקדמי לב ומרכז תורה ומדינה יקיים היום כנס מיוחד בנושא יחסי החוץ של מדינת ישראל לאור ההלכה, נושא שעד לפני שבעים שנה נחשב היה בגדר הזיה וכיום הוא חלק מהמציאות. בין הנושאים השונים שיעלו בכנס תידון שאלת הבריתות בין ישראל למדינות בעלות רקע מוסרי מפוקפק ובעייתי.

על הסוגיה הזו ידבר בכנס הרב פרופ' נריה גוטל עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7. פרופ' גוטל מציין כי על מנת להגיע לתובנות הלכתיות לסוגיות שבהן לא עסק העם היהודי במשך שנות גלותו הרבות יש לא פעם צורך להשוות ולנתח דינים שנכתבו בעבר הקדום ולבחון את דרכי השלכתם על המציאות הקיימת.

בדבריו מציין הרב גוטל כי דווקא סוגיית מכירת נשק ישראלי למדינות בלתי מוסריות היא סוגיה שמקורותיה ברורים יותר, והדוגמא לכך היא המשנה במסכת עבודה זרה המתייחסת למסירת נשק לנוכרים. לעומת זאת סוגיית הבריתות הבינלאומיות היא מורכבת יותר, ואחת הדוגמאות המורכבות ביותר עבור ישראל כיום היא סין שאינה אמונה על שמירת זכויות אדם, אך מנגד היא מהמובילות ביותר בעולם הן ביחסי חוץ, בריתות בינלאומיות, חלל תעשייה רפואה וכו'. כאשר זו המציאות ישראל צריכה לבחון את האינטרסים הרבים שלה לשיתופי פעולה עם סין אל מול הממד המוסרי, ובשאלה זו לתורה ולהלכה אמירה שיש לשמוע ולהשמיע.

עוד מוסיף הרב גוטל ומציין כי כריתת בריתות או חברויות עם רשעים – פרטיים או מדינות – אינה מתחילה בתקופתנו וכבר בתורה ובנביאים היו התייחסויות לכריתת בריתות לשלילה ולחיוב. בהקשר זה הוא מכיר כי התורה מצווה אותנו לא לכרות ברית ליושבי הארץ מחשש שילמדו את הדורות הבאים את תרבותם. הרמב"ם בנוסח הבלתי מצונזר שלו סבור כי איסור זה חל על כלל עובדי עבודה זרה ולא רק על שבעת העמים, וכאן עולה שאלת מהותם של ההסכמים וכיוצא באלה.

כדי לחדד, ואולי גם להקשות, מציג הרב גוטל דוגמה בת ימינו: "בשנת 1940-41 יש משטר פשיסטי באיטליה של מוסוליני ומשטר של הנאצים בגרמניה. הלח"י מעוניין לכרות ברית עם איטליה הפשיסטית, ושישראל תהיה מדינת חסות של איטליה הפשיסטית, שכל ענייני החוץ והכלכלה ינוהלו על ידי איטליה, שחיפה תימסר לאיטלקים ושירושלים תהיה דומיניון של הוותיקן. שנה מאוחר יותר דו"ח של הקונסוליה הגרמנית באנקרה נשלח לשלטונות הנאצים בברלין ובו מוצעת ברית בין האצ"ל לגרמניה הנאצית. האם זה מוסרי?", שואל הרב גוטל ומדגיש כי לא ניתן לטעון כאן שיחס זה של הלח"י והאצ"ל מגיע בראשית השלטונות הבעייתיים באיטליה ובגרמניה, שכן לא מדובר באמצע שנות השלושים אלא בתחילת שנות הארבעים, כאשר הפרטים על המתרחש באדמת אירופה ידועים, גם אם לא כפי שהם ידועים כיום.

מוסיף הרב גוטל ומזכיר את ההסכמים התנ"כיים של יהושפט עם אחאב, המלך היהודי החוטא, ועם בן הדד, המלך הנוכרי, הסכמים שעליהם אמנם ננזף בידי הנביא, אך מנגד הוא ביצע אותם על אף היותו מלך צדיק, כך שהדברים כבר אז היו מורכבים.

חוזר הרב גוטל לתקופתנו ומזכיר ציטוט מהרב הרצוג, תוך שהוא מציין את ייחודו של הרב הרצוג כרב הראשי השני ומי שכיהן בתקופת המעבר בין טרום מדינה למדינה. בספרו נתן הרב הרצוג ביטוי למורכבות וקבע שאם האינטרסים המדיניים חשובים ונצרכים ניתן לעשות זאת. ראיה לכך מצא הרב הרצוג ביהודה המכבי שכרת ברית עם רומא, "ומי לנו גדול מיהודה המכבי", כתב הרב הרצוג על כך.

לקראת תום הדברים ביקשנו את התייחסותו של רהב גוטל גם לסוגיית מכירת הנשק לעולם, סוגיה שכאמור כבר נידונה במשנה. לדבריו אמנם הדברים קצת יותר ניתנים להכרעה ברורה, גם בשל האיזכור במשנה וגם בשל הקשר המיידי שבין מכירת הנשק לפגיעה בחיי אדם, אך גם כאן מדובר במהלכים מורכבים מבחינה מוסרית.

"אחת הנקודות המרכזיות להיתר היא שלא ניתן לפתח נשק ללא ייצוא משמעותי. צרכי מדינת ישראל קטנים ולא ניתן לפתח נשק ללא רכש בעולם. אם רוצים את המיליארדים לפיתוח צריך לשווק את המערכות לעולם", אומר הרב גוטל המדגיש כי אין בכך כדי להכריע לכאן או לכאן, אלא רק להבהיר את המורכבות.

באשר לעצם קבלתו של כנס מסוג זה על ידי הציבוריות הישראלית שאולי הייתה רוצה לראות את הדיונים ההלכתיים נשארים בין כותלי בית המדרש ולא הופכים הלכה למעשה, סבור הרב גוטל כי האוזן הישראלית דווקא מעוניינת לשמוע את עמדתה המוסרית אתית של ההלכה היהודית. "יש בציבוריות הישראלית צימאון לשמוע אמירות לפחות כהעשרה משמעותית. זה בא לידי ביטוי בנושא אתיקה והלכה וטכנולוגיה והלכה ואנחנו אומרים את הדברים בהיבט האתי. יש מקום לשמוע את הדברים".