נקודת הפתיחה של אלי מרקוס הייתה אמורה להיות פשוטה יחסית, בשל הייחוס המשפחתי המפואר שלו. הוא אחיין של אברהם פריד, אח של שמואל ובנצי מרקוס - 'היום השמיני', ובן דוד של בני פרידמן. אך דווקא היבול המוזיקלי המשפחתי המבורך לא עושה לו הנחות אלא להפך. נגזר עליו לעמול קשה עשרת מונים, כדי לבדל את עצמו מארבעת המגה-מוכשרים ועוד לפלס את דרכו אל קדמת הבמה בזכות עצמו ובשום אופן לא להיות דומה לשום דבר אחר.
ברזומה שלו נמצאים שני אלבומים שהופקו על ידי המלחין הנודע יוסי גרין והמוזיקאי הישראלי יוני אליאב (בהתאמה), שאומנם היו מוצלחים והנפיקו לא מעט להיטים שתפסו בעיקר בארצות הברית, אבל עדיין הוא נשאר קצת האח של. השירים היו דומים מדי לאחים מ'היום השמיני', מה שהיווה דווקא יתרון, אבל לא בידל אותו מהם מספיק. מצד שני השירים השתלבו בשטנץ החסידי הרגיל, מה שהחזיר אותו לאותה נקודה. לאחר חישוב מסלול מחדש, האלבום השלישי 'יגעתי', שרואה אור בימים אלה, מגיע ממקום אישי ובוגר הרבה יותר והתוצאה בהחלט מורגשת.
הנגיעה האישית של מרקוס תופסת הפעם הרבה יותר מקום, ובאופן טבעי גם התבגרותו בכמה שנים. למרות שבפועל הפיק את האלבום אברומי ברקו, מרקוס נטל חלק פעיל הרבה יותר, אם זה בהלחנה ואם זה בכתיבה באנגלית, בעברית וביידיש. בנקודה הזאת מגיע לו שאפו על האומץ לכתיבת שירים גם בעברית, במיוחד בשיר 'חלק ממני' המוצלח. משימה לא פשוטה בעליל לבחור שגדל מעבר לים, במקום שבו עברית היא לא שפת האם.
גם מהשירים האחרים, אשר כיאה לאלבום חסידי מילותיהם לקוחות מהמקורות, אפשר לרוות קצת נחת. מילים הרבה פחות שגרתיות, וגם כאלה שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום כמו "מכלכל חיים בחסד", זכו ללחן מפתיע. מכיוון שכזכור בחב"דניק ברמ"ח ושס"ה עסקינן, שיר הנושא 'יגעתי', שהספיק כבר להפוך ללהיט אף בארץ, לקוח מתוך שנים עשר הפסוקים שביקש הרבי מלובביץ' להנחיל לדור הצעיר כדי שיהפכו להיות שגורים על לשונם.
מרשים לגלות כי שיתופי הפעולה בתוך המשפחה ממשיכים כסדרם, על אף התחרות שקיימת באופן מסוים. כך נבחר מרקוס כבר בפעם השלישית ברציפות כזמר המרכזי של חתונת בנו של אברהם פריד, שהתקיימה בניו יורק לפני כחודש. ביטוי נוסף לשיתוף הפעולה מתרחש כמובן באלבום החדש, שבו מתארחים שני האחים שלו, צמד 'היום השמיני', בשיר 'צדיק' שאותו כתב והלחין שמואל מרקוס, יחד עם אח נוסף, זלמן מרקוס, שמטביעים את חותמם על השיר באופן מובהק. מכיוון שמדובר בצמד מוכשר בכל קנה מידה עם סגנון מוזיקלי ייחודי, היה צורך לגשר בין הסגנונות ולהגיע לעמק השווה, מה שבאוזניי נשמע דווקא כהחמצה. החיבור האנרגטי בין השלושה היה יכול להיגמר בלהיט מוצלח הרבה יותר.
את שאר השירים ליקט מרקוס ממלחינים נחשבים בתחום, כמו משה לאופר, פינקי וועבער, איצי וולדנר ומרדכי ברזל, שכתב להיטים ליעקב שוואקי ושמחה ליינר, ולהקת 'היום השמיני' שכבר הזכרנו לעיל. כמו רוב האלבומים במוזיקה החסידית, גם מרקוס בחר לגבש תמהיל של שירים קצביים ותוססים יחד עם שירי רגש ונשמה, אם כי האישיות האנרגטית שלו בולטת פי כמה וכמה, ובהתאם לכך התוצאה המוצלחת יותר בשירים הקצביים. כדאי שיתמקד בה יותר. כנראה לא לחינם הוא נחשב לזמר חתונות מוערך מעבר לים ולא יזיק אם יגיע לכאן קצת יותר.