זה היה אמור להיות הישג מדיני. ועידת וישגראד, שאמורה הייתה להתקיים בתל אביב ולאגד את ממשלות צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ופולין, נחשבה לפריצת דרך במדיניות החוץ של נתניהו. אולם אז באה האמירה של נתניהו, שנאמרה בפני עיתונאים ישראלים ששהו בוועידת ורשה לשלום וביטחון: "פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים, ואני לא מכיר אדם אחד שנתבע על האמירה הזאת". מה שנתניהו לא ידע כשהתבטא כך הוא שהאמירה אומנם לא תגרור תביעה, אבל משבר בין ממשלות פולין וישראל היא בהחלט תגרור.
בעקבות הדברים הודיע ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי על ביטול השתתפותו בוועידת וישגראד בישראל, שתוכננה להיות באותו שבוע. ממשלת פולין הביעה כעס בשל ההתבטאות, ובעוד הקלחת הדיפלומטית רחשה להרגעת הרוחות, השר ישראל כץ – שרק לאחרונה התמנה לממלא מקום שר החוץ – התערב בפרשה, וציטט בריאיון ל-i24NEWS את דבריו המפורסמים של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק שמיר: "הפולנים ינקו את האנטישמיות מחלב אמם".
באמירה זו של כץ נסתם הגולל. ממשלת פולין הודיעה סופית שלא תשתתף בוועידת וישגראד, ואף דרשה מנתניהו וכץ להתנצל על דבריהם. בעקבות התקרית הדיפלומטית הוועידה התפרקה, ובמקומה התקיימו שיחות של ראש הממשלה נתניהו עם כל נשיא בנפרד.
"מבחינת הפולנים בקשת ההתנצלות מוצדקת, מצד הישראלים כמובן שלא", אומר אילן גריילסאמר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. "הממשלה העכשווית של פולין היא מאוד ימנית ולאומנית ועומדת לקראת בחירות, והם צריכים להוכיח לתושבי פולין שהם סופר-לאומנים ומגינים על השם הטוב של האומה הפולנית. האמירה, בעיקר כפי שאמר אותה השר כץ, פוגעת מאוד ברגשותיהם, ומכאן מגיעה הבקשה להתנצלות. אם הייתה בפולין ממשלה אחרת, מתונה וליברלית יותר, ייתכן שהם היו מבליגים על האמירות, אבל עם מפלגה לאומנית מאוד – כל פגיעה בשם הטוב של המדינה חורה להם".
פרופ' גריילסאמר נמצא אומנם באגף השמאלי של המפה הפוליטית בארץ, אבל הוא דווקא מסכים עם דבריו של השר כץ. "כולם יודעים שהאומה הפולנית תמיד הייתה מאוד אנטישמית. אני לא יודע אם הייתי אומר את זה בצורה שהשר כץ אמר, אולי הייתי אומר זאת בצורה יותר דיפלומטית, אבל כולם יודעים שלרוב הפולנים יש שורשים אנטישמיים, ושלא מעט פולנים השתתפו ברציחת היהודים בתקופת השואה. לכן ישראל צודקת ואני תומך במה שהשר כץ אמר".
הטעות הייתה בהצעת הפשרה
"פוליטיקאים עושים שימוש בהיסטוריה, זוהי תופעה מקובלת ברחבי העולם וממשלת ישראל או פולין אינן יוצאות מן הכלל", אומר ד"ר בעז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי. "במקרה שלנו ממשלת ישראל עשתה מאמצים אדירים בשנים האחרונות כדי להגיע להסדרה של הזיכרון ההיסטורי של היהודים והפולנים. סוגיות כמו חוק השואה הפולני, שעוררו ביקורת רבה בישראל, נפתרו על ידי הממשלה בהסכמים משותפים שניסו לתת מקום לנרטיב של שני הצדדים. על כך זכו הממשלה וראש הממשלה נתניהו לקיתונות של ביקורת מכל גוני הציבוריות הישראלית וממוסדות זיכרון השואה".
"חוק השואה" המדובר, שהעביר הפרלמנט התחתון של פולין לפני שנה בערב יום השואה הבינלאומי, קובע ששימוש במונחים כמו "מחנות השמדה פולניים", או התבטאויות שמטילות על פולין אחריות לפשעים שביצעה גרמניה הנאצית נגד האנושות, ייחשבו לפשע שדינו מאסר. גם הכחשת רציחתם של פולנים בידי אוקראינים נאסרה בחוק. החוק עורר סערה בארץ, וממשלת פולין הסכימה לסגת מסעיף המאסר. בתמורה ישבו ממשלות ישראל ופולין וסיכמו על הצהרה משותפת, שבה נכתב בין השאר: "אנו זוכרים בכבוד את מעשי הגבורה של פולנים רבים, בייחוד חסידי אומות העולם, שסיכנו את חייהם למען הצלת יהודים. אנו דוחים את הניסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות".
"אני חושב שראש הממשלה נתניהו עשה טעות חמורה בהצהרה המשותפת שלו ושל ראש ממשלת פולין", אומר פרופ' גריילסאמר, "כי כפי שאנשי יד ושם אמרו אז בצדק, זו הייתה הצהרה שאולי נעמה לפולנים – אבל היא לא תואמת את האמת ההיסטורית, והעובדות ברורות. גם אחרי השואה והמלחמה, יהודים שחזרו לפולין נרצחו בפוגרום בקיילצה. זאת אומרת שיש בעיה של אנטישמיות בפולין, בכך אין ספק".
הפולנים רוצים סבא טוב
נראה שממשלת פולין רוצה להטיל זרקור על עובדות מסוימות ולהחשיך אחרות. למשל, מחנות ההשמדה שנבנו בפולין אכן לא הוקמו על ידי הפולנים אלא על ידי הנאצים, ולממשלת פולין חשוב מאוד להדגיש זאת.
"האוכלוסייה הפולנית סבלה תחת השלטון הנאצי, ורבים מהשכבה האינטלקטואלית הפולנית הוצאו להורג או נאסרו על ידי הנאצים והסובייטים", אומר ד"ר כהן. "האוכלוסייה הפולנית העמידה תנועות מחתרת שפעלו נגד השלטון הנאצי בהתנגדות אזרחית ובלחימה. עם זאת, גל האנטישמיות העכור, גם זה הממשלתי, שסחף את פולין בסמוך למלחמת העולם השנייה – נתן את אותותיו גם במהלך המלחמה. פולנים לא שיתפו פעולה עם הגרמנים באופן של התגייסות לאס.אס. או למיליציות רצח, אך על פי מחקרים כ-100 אלף יהודים נרצחו או הוסגרו על ידי אזרחים ושוטרים כחולים פולנים".
ד"ר כהן מציין כי יש לזכור את הפולנים חסידי אומות העולם, שסיכנו את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם כדי להסתיר יהודים נרדפים. נוסף על כך הקימו הפולנים את הז'גוטה, שתפקידו היה לארגן את הסתרת היהודים. "עם זאת, עלינו לזכור כי הסכנה העיקרית למצילים פולנים לא נבעה מהגרמנים, אלא מהלשנות בני עמם הפולנים, שכן הגרמנים בכוחות עצמם לא יכלו לזהות או לאתר היכן מסתתרים יהודים".
לשאלה האם יש כאן ניסיון של העם הפולני לשנות את הנרטיב ההיסטורי, עונה פרופ' גריילסאמר בלי כחל ושרק: "הפולנים היו מאוד רוצים לשנות את הנרטיב, אבל הם לא היחידים שרוצים בכך. גם הטורקים היו רוצים למחוק את ייחוס רצח העם הארמני אליהם. גם הם לא סובלים שאומרים שהם טבחו והרגו ארמנים במלחמת העולם הראשונה. גם הפולנים לא יכולים לסבול שאומרים עליהם שהשתתפו בטבח של היהודים. אבל זו עובדה. הדור הפולני של היום הוא לא זה שרצח יהודים, אלא ההורים או הסבים והסבתות שלהם. הם אולי היו רוצים שהסבים שלהם יהיו יותר טובים, אבל לא כך היה. אני חסיד גדול של הכרת העובדות כפי שהן, וזה לא פוגע בפולין להכיר בעבר. לא צריך לסלף את הדברים".