ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל ידעה מקרים שבהם מלחמה דחתה בחירות, ומנגד גם ידעה מבצעים צבאיים גדולים שבוצעו בתקופה סמוכה יותר או פחות לבחירות. נהוג להניח שסמיכות הזמנים השפיעה על הבוחרים, ולעיתים אף שינתה את התוצאה.
השקט השברירי על גבול הרצועה מחזק את ההערכות שבשלב זה מדינת ישראל אינה נמצאת בדרך לכניסה לעזה או לפתיחה בעימות צבאי, בטח לא כזה שמצדיק את האפשרות לדחות את הבחירות. עם זאת, גם עימות מוגבל מעורר שאלות נוספות: כיצד מבצעים צבאיים או פעילויות ביטחוניות משפיעים על הבחירות, האם בהחלטות הביטחוניות מעורבים גם שיקולים פוליטיים, וכיצד גם צעדים ביטחוניים לגמרי מתורגמים למציאות הפוליטית כשאנחנו נמצאים בשלב כה מתקדם של מערכת הבחירות?
סקירה היסטורית קצרה מגלה שהקשר הזה ימיו כימות המדינה. הבחירות לאסיפה המכוננת של מדינת ישראל, מי שהפכה לימים לכנסת הראשונה, היו אמורות להתקיים ב-1 באוקטובר 1948. אולם בשל התמשכותה של מלחמת העצמאות הן נדחו לינואר 1949. גם הבחירות לכנסת השמינית נדחו עקב מלחמת יום הכיפורים. הן היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973, ונדחו לסוף חודש דצמבר.
ראש הממשלה והנשיא המנוח שמעון פרס היה בטוח שמבצע ענבי זעם, שנערך חודש לפני הבחירות ב-1996, יבסס את ניצחונו בבחירות. אולם כידוע, בסופו של דבר הקערה התהפכה על פיה. בשנת 2006, גם כן חודש לפני הבחירות, נערך מבצע הפצצה ארטילרי כבד ברצועה על ידי ממשלת קדימה. ככל הנראה לא זה מה שהביא לניצחונו של אולמרט בבחירות, אך מומחים מעריכים כי גם למבצע הזה היה חלק בביסוס מנהיגותו.
כמובן, אי אפשר לשכוח את בחירות 2009, שבהן באמת עלתה השאלה האם לדחות את הבחירות עקב מבצע עופרת יצוקה. המבצע החל ב-27 בדצמבר 2008, כאשר המועד המתוכנן לבחירות היה 10 בפברואר 2009. בסופו של דבר המבצע נגמר ב-18 בינואר 2009 והבחירות נערכו במועדן. גם מבצע עמוד ענן נערך בנובמבר 2012, חודשיים לפני הבחירות, וייתכן שגם הוא השפיע על התוצאות.
ביטחון או מניפולציה
קיומן של בחירות בצל מבצעים צבאיים או מתיחויות ביטחוניות חריפות, הוא בעיקר נחלתה של ישראל. לא מדובר בתופעה מוכרת ומקובלת בדמוקרטיות ברחבי העולם. לכל הצדדים גם ברור שכל החלטה צבאית, תהא אשר תהא, נותנת את אותותיה ומשפיעה במישור הפוליטי.
פרופ' יוסי שיין, ראש בית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, מסביר: "אנחנו לא במלחמה אלא בסבב מסוים. אם ישראל תפלוש לעזה וכל הכוחות יהיו במלחמה, יהיו מי שיעלו את נושא דחיית הבחירות. זה לא עניין של מה בכך לדחות בחירות, מה גם שדבר כזה עלול להיתפס כמניפולציה".
פוליטיקאים באמת יכולים להשתמש בפעולה צבאית כמניפולציה?
"אני לא רוצה להחשיד מישהו בדבר כזה, אבל המילים תיאמרנה. יהיו גם מי שיאמרו מנגד שתקופת בחירות אינה צריכה לדחות פעולה צבאית".
אבל אין ספק שהפוליטיקאים יכולים בדיעבד לעשות שימוש בפעולה הצבאית, גם אם המניעים לקיומה אינם קשורים לפוליטיקה.
"בהחלט. פעולות ביטחוניות הן חלק מהארסנל הישראלי שטוענים שמשתמשים בו בפוליטיקה. הרי, בוא נאמר שאין בחירות והנושא של ההפצצות בעזה לא מאיים על השלטון. גם אם יחכו שבועיים לא יקרה דבר. אבל בתקופת בחירות, הממשלה מרגישה שדבר כזה פוגע במעמדה. זה מחייב אותה באופן טבעי לפעול אחרת מאשר היא הייתה פועלת בזמנים רגילים. זה לא רק עניין של מניפולציה, אבל בהחלט הפעולה של הפוליטיקאים בתקופה הזאת היא הרבה יותר עם העיניים לפוליטיקה. מי שיגיד שזה לא כך – טועה.
"טענות יהיו תמיד לכל הכיוונים. אבל ברור לחלוטין שהפוליטיקאים, גם אלה שבממשלה וגם אלה שבאופוזיציה, מאוד רגישים הן לביקורת על היעדר תגובה והן לאופציה של תגובה שיכולה לגרום להעלאת קרנם. עשרה ימים לפני הבחירות כל פעולה שתנקוט יכולה להיגרר אל יום הבחירות. כשאתה נמצא חודשיים לפני, אתה יכול לפעול אחרת", מוסיף פרופ' שיין.
אבל זה יכול גם לפעול כבומרנג.
"כל אחד רוצה לשנות את האג'נדה כדי שהיא תפעל לטובתו, אבל צריך לקחת בחשבון שהדברים יכולים גם להשתבש".
מבצע צבאי – סיכון פוליטי
היועצת האסטרטגית מירב פרסי-צדוק, מי ששימשה כיועצת לראש הממשלה ושר הביטחון וניהלה קמפיינים רבים, מסבירה כיצד מה שמוגדר בפיה "משבר מלחמה" יכול להשפיע רבות על תוצאות הבחירות. "זה דבר שמשפיע ומודדים אותו במונחים של קמפיין, אז הוא נמדד לפי מספר הימים שהוא פורץ לפני מועד הבחירות. לעיתוי יש השפעה גבוהה מאוד על ההצבעה בקלפי, ויש לכך כמה תקדימים", היא מסבירה.
פרסי-צדוק לא חוששת משיקולים זרים בקבלת ההחלטות הביטחוניות האקוטיות למדינת ישראל. "אני לא מאמינה שראש הממשלה הנוכחי עושה שיקולים אלקטורליים בכל מה שקשור ליציאה למבצע רחב היקף. יש כאן החלטות מבצעיות שנסמכות על הדרג הצבאי".
במצב כמו זה שנוצר השבוע, העבודה הקשה היא של האסטרטג שהוא הקמפיינר, שצריך להסביר את התוצאה.
"אם ההחלטה היא לא קמפיינית אלא צורך אסטרטגי, יש חשש גדול במונחים של קמפיין, כי אתה אף פעם לא יודע איך אתה מסיים כזה סבב. לכן יש הימנעות מאוד גדולה ממבצע צבאי בתקופה כזאת. זה לחלוטין יכול להפוך את הקערה על פיה. יועץ אסטרטגי, תהיה אשר תהיה התוצאה, ינסה לשווק את הסיפור כמוצלח. או באמצעות אמירה שזו תוצאה של אין ברירה, או שזה הרע במיעוטו או שזה הכורח הנדרש. אבל זה נושא שצריך למקד בו את הקמפיין: להציל את המדינה, להציל את האזרחים שלה", מוסיפה פרסי-צדוק.
וזה מה שעושה נתניהו.
"בסוף אחרי כל הציניות, הספינים, הסרטונים והפברוקים – יש מדינה ואזרחים. גם את הקמפיין של נתניהו אפשר לצבוע כמי שלא שש אלי קרב ואז הוא יקבל אהדה מצד מסוים, ויש דרך לומר שהפעולות שצריכות להיעשות נעשות ולא להסביר לציבור במאה אחוז מה שקורה בעזה".
גם אם לא נראה שהאופציה הזאת תופעל, יש דרך סדורה לדחיית הבחירות לכנסת שקבועה בחוק יסוד. נקבעו בו שני תנאים להארכת תקופת כהונתה של הכנסת. האחד הוא שהחוק להארכת הכהונה יתקבל ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת, והתנאי הנוסף הוא נסיבות מיוחדות. מטרתן של דרישות אלו היא למנוע מצב שבו גם במקרים שאינם יוצאי דופן תוכל הכנסת להאריך את תקופת כהונתה ללא הגבלה.
בכירי הליכוד, ובראשם ראש הממשלה עצמו, דאגו להשאיר את האפשרות הזאת על השולחן. כך, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר העריך כי "אם יהיה צורך - הדרג המדיני והביטחוני יחליט על יציאה לפעולה במועד אופטימלי, שייגזר משורה של שיקולים שמועד הבחירות לא יהיה חלק מהם". ראש הממשלה נתניהו הצהיר: "נתנו תגובה מאוד מאוד עוצמתית. החמאס צריך לדעת שאנחנו לא נהסס להיכנס ולעשות את כל הצעדים הדרושים. לא קשור לשום דבר, לשום תאריך, אלא לצרכים של ביטחון ישראל".
אז דחיית הבחירות, לפחות ברגע זה, לא נראית באמת על הפרק. אולם אין ספק שהיועצים האסטרטגיים ואנשי הקמפיין, מכל צדדי הקשת הפוליטית, יעשו שימוש באירועים הביטחוניים עד הרגע האחרון, ואולי גם ביום הבוחר עצמו.