הביקור הקצר מאוד של ראש הממשלה בוושינגטון הניב לו הישג משמעותי גדול – חתימה אמריקנית על מסמך שמכיר ברמת הגולן כשטח ישראלי. דוברי הממשל, כולל מזכיר המדינה בכבודו ובעצמו, התאמצו מאוד כדי להסביר מדוע זה צעד נכון ומדוע הוא נדרש דווקא בעת הזאת, והכחישו כל קשר לבחירות הקרובות.
להערכת גורמים בכירים מאוד במערכת המדינית, הסיבה העיקרית להחלטה האמריקנית להיענות לבקשות ישראל בנושא היא חלק מחישובים אסטרטגיים במזרח התיכון ובהתנהלות מול סוריה ובת בריתה איראן. נתניהו וטראמפ מעוניינים יחד להחליש את ציר הרשע שעובר בין איראן וסוריה, והכרזה על רמת הגולן כשטח ישראלי מבהירה לאיראנים שבמאבק הזה אין ויתורים. סביר להניח שיועציו של הנשיא, ובעיקר היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון שמחזיק בגישה מיליטנטית, הבהירו לו שמדובר בצעד שמשדר חוזקה מהבחינה האמריקנית, וגם משדר מסר ברור לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לפיו לא כדאי לא להשאיר בברית עם אותן מדינות ציר הרשע.
אירופה, בינתיים, לא רק שאינה מכירה במהלך, אלא אף עושה הכול כדי להוקיע אותו. מדינות האיחוד פרסמו הודעה נחרצת, וגם הנציגות שלהן במועצת הביטחון של האו"ם דאגו להוסיף הצהרה משלהן, שלפיה הן אינן מכבדות את הצעד האמריקני. נראה שדווקא למקום הזה כיוונו טראמפ ונתניהו. הם ידעו שאירופה לא תישאר אדישה, ומבחינתם הצעד הזה מחדד את השונות. הם מבקשים לשדר שיש מדינות שמתעסקות בעיקר – במאבק בכוחות הקיצוניים – ויש מי שמחפש את ישראל בסוגיות קטנוניות בכל הזדמנות. על האירופים אפשר לומר שהם הרוויחו את התואר הזה ביושר.
מבחינת האירופים, מדובר כאן באצבע בעין. הם לא מכירים ברמת הגולן, אבל הם רואים בעיניים כלות מה קורה לגבי ההכרה בירושלים כבירת ישראל. דווקא מדינות אירופיות שחברות באיחוד, הן אלו שהצטרפו באחרונה לצעד של הקמת נציגות דיפלומטית בבירה בפועל.
במערכת המדינית יש מחלוקת באשר לשאלה כיצד להתייחס לאירופה, כשהמדינות המובילות את האיחוד אינן פועלות לצד ישראל במוסדות הבינלאומיים כפי שהייתה רוצה. העובדה שטראמפ מסוכסך עם האיחוד רק מוסיפה לעימות. לנתניהו עצמו, בינתיים, זה ממש לא אכפת. מבחינתו ההכרה האמריקנית היא החשובה, מה גם שמניסיון – היא פותחת את הפתח למדינות נוספות.
התשלום - אחרי הבחירות
אחת השאלות שנותרה פתוחה היא שאלת התמורה. הכרה ברמת הגולן היא מתנה אמריקנית, ללא כל ספק. כך גם העברת השגרירות וההכרה בירושלים. השאלה, שנשאלת בייחוד תוך כדי מערכת הבחירות, היא מה ידרוש טראמפ בתמורה למתנות הללו.
נזכיר שבאחרונה אמר לנו גורם אמריקני בכיר כי ישראל לא תידרש לשלם מחיר בעקבות הצעדים המשמעותיים של ארצות הברית כלפיה. ''אין מבחינתנו רצון לתמורה בעבור העברת השגרירות לירושלים או הכרה ברמת הגולן", אמר הגורם ל'בשבע'. ראוי לציין שמדובר בגורם שמעורה בתוכנית המאה של ממשל טראמפ ומכיר את הדרישות כלפי ישראל. "התחייבנו לא לכפות דבר. לכשהתוכנית תוצג, יבחן אותה כל צד ויאמר את דברו".
עם זאת, טראמפ כבר הבהיר בעבר כי גם ישראל תידרש לתת במסגרת המשא ומתן לשלום. מבחינתו, התמורה הבסיסית שהוא מצפה לה מנתניהו היא אימוץ תוכנית המאה שג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט עמלים עליה כבר זמן רב. כאן כבר מתערבים גם השיקולים הפוליטיים.
לא מעט גורמים במערכת הפוליטית, כולל אנשי ליכוד, מעריכים שאחרי הבחירות יחתור נתניהו לממשלה משותפת עם מפלגת כחול-לבן. הסיבות מגוונות – החל מאפשרות להיענות לתוכנית טראמפ שתהיה קשה הרבה יותר בממשלת ימין, ועד חישובי מנדטים שיאפשרו לו, בממשלה עם עוד שתיים-שלוש מפלגות, להשאיר תיקים רבים ומשמעותיים יותר לאנשי הליכוד.
במפלגות הימין כמובן חוששים מתסריט כזה. אחרי השקעת כוח כה גדולה והסברה לציבור שנתניהו חייב ללכת על ממשלת ימין, גם בימין החדש וגם באיחוד מפלגות הימין לא שוללים כלל שהכיוון של ראש הממשלה שונה לגמרי, ושההבטחות של תקופת הבחירות אינן דומות למה שמתרחש במערכת הפוליטית ביום שאחרי.
את העובדה שלהבטחות הללו אין ערך אפשר לראות כבר בקמפיין הליכוד לציבור הדתי-לאומי. נתניהו התחייב בפני אנשי הבית היהודי שלא יעשה קמפיין ייחודי לציבור הדתי-לאומי, שלא "ילך להם על הראש". המודעות הארונות הוכיחו שמילים לחוד ומעשים לחוד. נאיבי היה להאמין שלא תהיה פנייה כזאת, בדיוק כפי שנאיבי היה לחשוב שזה לא יקרה בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין. לפעמים מספיקה התבטאות מיותרת אחת כדי להצית מריבה גדולה ומיותרת.
נתניהו מגבש עכשיו את האסטרטגיה לבליץ האחרון של לפני הבחירות. מפלגות הימין חייבות להילחם על שלהן ועל קיומן. אל להן לסמוך על הבטחות של נתניהו, במיוחד כשהוא חש בצורך להשיג עוד מנדטים. מנגד, על פי מבט בסקרים, ראוי שמפלגות שסתם גוזלות קולות מהימין ואין להן שום סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה, יפנו את השטח. יחד של אלי ישי כבר עשתה זאת. גם מפלגותיהם של גל הירש ואורן חזן צריכות לנהוג באותה צורה.
כשאין עבודה, המסר עובד
אחרי הפיגוע בצומת אריאל ובצומת גיתי אבישר, החליטו המתיישבים בשומרון להעביר מסר חד וברור לערביי הסביבה. השבוע החליטו ראש מועצת שומרון יוסי דגן, יחד עם יושבי הראש של היישובים ברוכין, לשם, פדואל ועלי זהב הממוקמים סמוך לכפר ברוקין שממנו יצא המחבל, שלא לאפשר כניסת פועלים פלשתינים מהכפר לתחומי יישוביהם. גם ביישובים רבים אחרים בשומרון שוקלים לאמץ את הצעד הזה, הן כאות הזדהות עם המהלך והן כתגובה נכונה לפיגוע.
אחד הדברים שהובילו לכך היה הצעד של אנשי הכפר ברוקין, שהחליטו לקרוא רחוב מרכזי על שם המחבל שרצח את הרב אחיעד אטינגר ואת סמ"ר גל קיידאן הי"ד. "טרור לא צומח בלי אוכלוסייה תומכת", מסביר לנו יוסי דגן. "אם האוכלוסייה הזאת היא תומכת טרור היא לא תעבוד אצלנו. אנחנו לא רואים סיבה מוסרית וגם לא ביטחונית לאפשר לאנשים כאלה לעבוד סמוך לילדינו, בתוך יישובינו, ולקבל מידינו פרנסה".
אלא של'בשבע' נודע שהוחלט לנקוט בצעד נוסף. תושבי הכפר ברוקין, שהגיעו לעבוד ביישובים וסורבו, קיבלו לידיהם מנשר בעברית ובערבית ובו הבהרה מדוע נמנעה כניסתם ומה עליהם לעשות כדי לתקן את המצב. המנשר הגיע לידינו, כמו גם לידיהם של פועלים רבים שהעבירו את הבשורה ואת המנשרים הרבים אל הכפר.
תחת הכותרת "הודעה לתושבי ברוקין", שעליה חתומים דגן והנהגות היישובים, נכתב: "מאחר והחלטתם בכפר לקרוא רחוב על שם רוצח הרב אטינגר, אב ל-12 ילדים, ורוצח הבחור גל קיידאן, החלטנו במועצה האזורית שומרון לא לאפשר כניסת פועלים מברוקין ליישובים הסמוכים. מי שתומך בטרור, אנחנו לא ניתן לו פרנסה ולא נאפשר לו להתקרב לילדינו. כמובן שאם ההחלטה הזאת תשתנה, נשמח לשמוע ולהמשיך לחיות זה לצד זה ביחסי שכנות טובה", לשון המנשר שנגמר במילים: "כרגע איבדנו אמון בכפר".
יש מי שיאמרו שהצעד הזה לא משפיע, אבל בדיקה ברשתות החברתיות מגלה שהוא מעורר שיח פנים-פלשתיני, עד כדי שיחות על שינוי כתובת בתעודת הזהות, כדי שתושבי הכפר יוכלו לחזור ולעבוד ביישובים היהודיים הסמוכים. במצב כזה נראה שההחלטה פועלת את פעולתה. אם יישובים נוספים יצטרפו למהלך, ותושבי ברוקין לא יוכלו לעבוד כלל באזור, אולי המסר הזה – שמי שמעורב בטרור ותומך בטרור לא יכול לבוא ולבקש עבודה מיהודים – יחלחל עמוק הרבה יותר.
דברים שרואים מקאמפ
ובחזרה לרמת הגולן, אבל מזווית אחרת. מועצת יש"ע קיימה השבוע אירוע מיוחד בסמוך לוועידת שדולת איפא"ק, בהשתתפות מאות בני אדם מכל רחבי ארצות הברית. את האירוע הוביל עודד רביבי, ראש דסק החוץ של מועצת יש"ע וראש המועצה המקומית אפרת, הנציג הרשמי הראשון של יש"ע שהוזמן לנאום בכנס איפא"ק.
אחד הנואמים בכנס היה קולונל ריצ'ארד קאמפ, מי ששימש כאחד המפקדים הבכירים ביותר בצבא בריטניה ונחשב למומחה לתחום הטרור. "אנחנו צריכים לדחות על הסף את הרעיון שיהודה ושומרון יוכלו אי פעם להיות מחוץ לתחום הביטחון של מדינת ישראל ולשליטה של צה"ל", אמר קאמפ בנאומו. "אין תרחיש כלשהו שבו צה"ל יעזוב את יהודה ושומרון, הן את הגבול והן את עומקו של השטח, ועדיין תהיה לו האפשרות לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל".
אחרי שסיים את הנאום הרשמי הוא הסביר בצד, בהקלטה שהגיעה לידינו, על החשיבות של החלת ריבונות ישראל ביו"ש, בדיוק כפי שארצות הברית הכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן. "אני חושב שהשיקולים שהיו לפני מלחמת האזרחים בסוריה לגבי סוגיית החזרת הגולן לסורים, כולל תמיכה של בכירים במערכות הביטחון בעבר, ממחישה את הבעיות אצל מי שתומכים בפתרון של שתי מדינות. אם ישראל הייתה מחזירה את רמת הגולן לסורים, כעת היא הייתה צריכה להילחם כדי למנוע זליגה של הקרבות בסוריה לשטחה", אמר קאמפ והוסיף: "זה בדיוק המצב ביהודה ושומרון. אם לא תהיה שם נוכחות ישראלית, יהיה שם תוהו ובוהו כפי שהיה ועדיין הווה בסוריה".
מעניין שאת מה שמבין בכיר מאוד בצבא הבריטי לשעבר, שראה את הטרור באפגניסטן עין בעין כמפקד הכוחות הבריטיים שם, ארצו – שגינתה את ההכרה האמריקנית בגולן – עדיין מתקשה להבין.
לתגובות: [email protected]