פתקי הבחירות
פתקי הבחירותצילום: יוסי זליגר, פלאש 90

הלצה ידועה בבני ברק גורסת כי ביום הבחירות בין השעות שתיים לארבע אחר הצהריים אסור לכוהנים ללכת ברחוב, כי בשעות אלו נשמות הנפטרים מגיעות להצביע בקלפי.

אבל לא רק בבני ברק מתרחשות תופעות טבע ייחודיות מעין אלו, שבהן נכנסים לקלפיות קולות פיקטיביים, אלא גם בריכוזים ערביים. כך למשל ביישוב הבדואי רהט, אחד מחברי ועדת הקלפי תועד בבחירות האחרונות כשהוא מבקש מחבר ועדה אחר ללכת איתו רגע הצידה. מכיוון שלא כל האזרחים שברשימת בעלי זכות הבחירה ניצלו את זכותם להצביע, הוא הציע לו לחלק את יתרת הקולות בין הנוכחים. כך גם בעיירה טייבה תועדו חברי ועדת הקלפי כשהם מחלקים ביניהם את מאות הקולות הנותרים.

תופעת הזיופים בבחירות נחשבת למאפיינת חברות סגורות, ולכן לנפוצה במיוחד במגזר החרדי ובמגזר הערבי. 51 תיקי חקירה שפתחה המשטרה בבחירות האחרונות בגין התחזות לאחר, גניבת פתקים, איום על מזכיר ועדת קלפי וחשד לזיוף הם רק קצה הקרחון.

מפעם לפעם נעשים ניסיונות כאלה ואחרים להילחם בתופעה, אך על פי רוב ההצלחה חלקית בלבד. יוצא מן הכלל היה מבצע רחב היקף שנערך במערכת הבחירות הקודמת, ב-2015, כשפעילי ימין רבים הוצבו בכאלף קלפיות במגזר הערבי, כדי לפקח על טוהר הבחירות. מי שניהל את המבצע היה שגיא קייזלר, אז מנכ"ל ועד מתיישבי שומרון. "איפה שיש כפרים ערביים יש זיופים", הוא הסביר בכנס פעילים שתועד אז בחדשות 2, ואף המחיש את העניין: "זה אומר שהמוכתר של הכפר מגיע עם שקית ובה 30 תעודות זהות, ואומר: 'אצלנו לנשים אסור לצאת מהבית'". גם בבחירות הקרובות מתוכנן מבצע שכזה, אם כי בסדר גודל קטן יותר, אך כדי לשמור על הצלחתו הפעילים מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.

מי שסבל באופן מובהק מהזיופים בבחירות האחרונות הוא חבר הכנסת לשעבר אלי ישי, שעמד בראש תנועת יחד. לאחר שהתבררו התוצאות הוא טען כי 125 אלף הקולות שקיבלה המפלגה, שלא העבירו אותה את אחוז החסימה, היו רק חלק מהקולות שהייתה אמורה לקבל, ויתר הקולות שניתנו למפלגה אבדו בעקבות זיופים, הטיות ופעולות פסולות של מתנגדיה הפוליטיים שנועדו להכשיל אותה. "יש לנו הוכחות ואנחנו בודקים אפשרות לעתור לבית המשפט", הוא הצהיר יום לאחר ההפסד, אבל היום כבר מודה שהטענות נותרו ללא הוכחות מוצקות. "משתיקים מפלגות. חברי ועדות קלפי ויושבי ראש, חלקם אף היו שותפים לזה במערכה הקודמת", הוא מאשים בריאיון ל'בשבע'. "גם במהלך יום הבחירות נתפסו זיופים, כאשר פסלו אותיות, קשקשו עליהן ושינו אותן, הוסיפו חורים, צבע, העלימו פתקים מאחורי הפרגוד או במהלך הספירה. אלו דברים שחווינו לא מעט".

הפתרון לדידו של ישי נעוץ באנשי ועדת הקלפי בכל אתר ואתר. "צריך פיקוח הדוק על חברי ועדת הקלפי. המשטרה צריכה להיות פרוסה יותר ולוודא שלא עוברים על החוק, וכמובן צריך גם תיקוני חקיקה, הרחבת סמכויות המשטרה ומזכירי ועדת הקלפי והתייחסות אחרת לתלונות בגין זיופים. אצלי ההשלכות היו חמורות, ארבעה מנדטים ירדו לטמיון".

חגיגה לעבריינים

אחת השותפות ברשימת יחד לכנסת בבחירות הקודמות הייתה עוצמה יהודית. פרט למכת הזיופים שתיאר אלי ישי, שהתרחשו בעיקר במגזר החרדי, עו"ד איתמר בן גביר אומר שתופעת הזיופים במגזר הערבי גדולה לאין ערוך. "התופעה ידועה ומוכרת", הוא קובע. "לצערנו, כמו ביתר הדברים, כאשר מדינת ישראל מזניחה את העניין, יש מקום לזיופים. יש חוט שני ששוזר בין הזיופים בבחירות, רמת האלימות, הטרור החקלאי, זריקות האבנים והבקת"בים ובין העובדה שיש שוטרים שמפחדים להיכנס לכל מיני מקומות במגזר הערבי. הפחד של מדינת ישראל להתמודד עם התופעות הללו גורם לעובדה המצערת שיש מקומות שאין דין ואין דיין".

בן גביר מכיר את הנושא מקרוב בעקבות הצעדות שערך בעבר באום אל-פאחם. "כדי שאנחנו נוכל להיכנס לשם בסיורים מקדימים, המשטרה התנהלה כאילו מדובר במבצע חשאי, הקימה חמ"ל וגייסה צוותים מיוחדים. ביום יום אין אכיפה במקומות האלה. כשלא אוכפים עבירות תעבורה, פשעים חקלאיים או זריקות אבנים – אז גם לא אוכפים זיופים בבחירות. זו תופעה שמתרחבת יותר ויותר, למדינת ישראל אין מענה וכך אפשר להטות את תוצאות הבחירות".

בן גביר בהחלט היה שמח להשקיע בנושא ביתר שאת, כמו במערכת הבחירות הקודמת, אבל נמצא הפעם במצב מורכב מצד תעדוף הפעילות של כוח האדם. "אנחנו נותנים לזה יחס, כי זה משהו שיכול להשפיע על תוצאות הבחירות הכלליות, אבל האם זה נמצא בראש סדרי העדיפויות שלנו? התשובה היא לא. יש לנו עשרות פעילים שיטפלו בנושא ביום הבחירות, אבל אנחנו צריכים להתמקד בלאסוף כמה שיותר קולות. אנחנו לא יכולים לשלוח לשטח מאות אנשים בנושא הזה דווקא.

"מי שהיה צריך לתת את הפתרון הוא מדינת ישראל, ברמה המערכתית של משטרת ישראל. הם הקימו תחנות בערים ערביות וביישובים ערביים, אבל התחנות הללו הן לעג לרש. גייסו שוטרים מהאוכלוסייה המוסלמית, אבל אפשר להבין ששוטר כזה מאוד יתקשה ללכת נגד רצון השכנים והחברים שלו. כמו שלא אוכפים חוקים אחרים באזורים הללו, גם לא אוכפים את הזיופים בבחירות".

"הבחירות הן חגיגה לדמוקרטיה, אבל יכולות להיות חגיגה לעבריינים", טוענת עינת קורמן, סמנכ"לית הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. "בכל יום בחירות מתגלים אי סדרים וזיופים בקלפיות, והמדינה צריכה להיערך לכך. לא תמיד היא עושה זאת בזמן". כהמחשה לדבריה מספרת קורמן שב-2008 דרש הפורום המשפטי לזהות נשים שמגיעות לקלפי כשהן עטויות רעלה, ולא לאפשר להן להצביע. רק לאחר שעתרו לבג"ץ התקבלה הדרישה.

גם בבחירות 2013 התגלתה תופעה נרחבת של זיופים בקלפיות במגזר הערבי. בעקבות זאת דרש הפורום להציב מצלמות ולתגבר את הקלפיות בשוטרים. השופט אליקים רובינשטיין, שהיה אז יו"ר ועדת הבחירות, קיבל את הדרישה ואף המליץ עליה במסמך הפקת הלקחים שפרסם מיד לאחר הבחירות. דבר לא נעשה עד היום. לא זו בלבד, אלא שגם בפנייה ששלח הפורום ליו"ר ועדת הבחירות ב-2015, השופט סלים ג'ובראן, הוא השיב בהתחמקות אלגנטית: "הוקם צוות היגוי במטרה לפעול לצמצום כמות הזיופים. עם זאת, צוות ההיגוי לא סיים את עבודתו, נוכח הקדמת מועד הבחירות. לפיכך, הצעותיו של השופט רובינשטיין לפרוס מצלמות במקומות הקלפי טרם היה סיפק לבוחנה כדבעי, ובטוחני כי נושא זה ייבדק בסמוך לאחר הבחירות".

המצלמות אינן

באופן לא מפתיע, ארבע שנים חלפו מאז, ונראה שעל אף הזמן הרב שחלף – זמן סביר להתארגנות מתאימה – המצלמות המדוברות עדיין אינן. "אין ספק שגם הפעם צפויים אי סדרים", מבהירה קורמן. "חבל, כי עם היערכות מתאימה כפי שהצענו, אפשר יהיה לצמצם את התופעה".

ואיפה שלטון החוק בנושא? כבר לפני יותר משנתיים התכנסה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי לדון ברפורמה בחוק הבחירות לכנסת, ובין היתר בצעדים למלחמה בזיופים בבחירות. לאחר דיונים רבים התגבשה הצעה לתיקון החוק. בדברי ההסבר שנלוו להצעה הוסבר כי "בדו"חות מבקר המדינה ממערכות הבחירות האחרונות לכנסת, הוצגה תופעה חמורה של הצבעה בזהות בדויה בשם נפטרים ובשם אנשים השוהים מחוץ לישראל". לכן, "מוצע לקבוע כי משרד הפנים יעביר לוועדה המרכזית מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים, ורשימה של בוחרים שיצאו מישראל לפני למעלה משמונה שנים ולא נכנסו בחזרה לגבול המדינה". מזכירי הקלפי "יונחו לבחון ביתר דקדוק את זהותו של אדם ששמו יופיע ברשימה".

הצעדים שמתוכננים על פי הצעת החוק: ועדות הקלפי בבחירות לכנסת יקבלו רשימות של נפטרים שעדיין רשומים במרשם האוכלוסין ושל אנשים שאינם בארץ יותר משמונה שנים. כל זאת כדי לצמצם את תופעת ההצבעה בזהות בדויה באמצעות תעודות זהות של נפטרים ושל שוהים בחו"ל. בנוסף לכך יקבל יו"ר הוועדה סמכות להורות לא להשמיד פתקים של קלפיות שיש בהן חשד לזיופים.

למרות שהיה מדובר בהצעת חוק מטעם ועדת החוקה עצמה, שהתבססה על "ניסיון שהצטבר במערכות הבחירות האחרונות", כבר חלפו שנתיים והחוק איננו. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, מספר שהצעת החוק כבר עלתה פעמיים להצבעה, אך נמשכה ברגע האחרון. "הצעת החוק כבר עלתה לשולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, אבל פתאום לפני ההצבעה בא אליי יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, והודיע שהוא מושך את ההצעה לבקשת ראש הממשלה. ניסיתי להסביר לאנשי ראש הממשלה, אך ללא הועיל. כעבור כחודש באו אליי בבהילות אנשי ראש הממשלה, שאלו מה קורה עם הצעת החוק וביקשו להריץ אותו במהירות. העליתי שוב את הצעת החוק לשולחן הכנסת, לאשר בקריאה שנייה ושלישית, אך פתאום שוב משכו את ההצעה ברגע האחרון לבקשת ראש הממשלה".

סלומינסקי שלח ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, את נוסח הצעת החוק. אף שכלל לא ברורה הסמכות שלו בעניין, מכיוון שהחוק נעצר – הוציא מלצר מיוזמתו את ההנחיות הללו לביצוע. "מערכת הבחירות הזאת הידרדרה לכזאת שפל, שזה נורא", מוסיף סלומינסקי. "גם המשקיפים יכולים רק לוודא שסופרים נכון את הקולות, ולא לאפשר חלוקה של יתרת הקולות, אבל לבדוק את הזיופים עצמם – יש מגזרים שבהם זה כמעט בלתי אפשרי. רק חבר או יו"ר ועדת קלפי יכול לבדוק, וגם זה רק אם הוא מתעקש לבדוק תעודת זהות, לראות את הפנים ולזכור ששם כזה או אותו מספר תעודת זהות לא יחזור ויצביע. זה לא קל".

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר: "ועדת הבחירות המרכזית נוקטת בהליכי בקרה שונים שנועדו לשמור על טוהר הבחירות ושיקוף רצון הבוחר. מטבע הדברים, ועל מנת שפעולות אלה יצליחו, לא ניתן לפרטן. כל מקרה שמתגלה על ידי הוועדה מועבר לחקירת משטרת ישראל, שכן מדובר בעבירות פליליות מובהקות, שהעונש על חלקן יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. הלקחים שהופקו באים לידי ביטוי בצעדים שנוקטת הוועדה, וכפי שצוין לא ניתן לפרטן".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל נערכת לאבטחת הבחירות לכנסת ה-21. כחלק מההיערכות הכוללת נעשתה עבודת מטה שכללה מתן מענה מבצעי לכלל אירועי יום הבחירות. המשטרה תיערך ביום הבחירות בכוחות מתוגברים, לצורך שמירה על החוק והסדר הציבורי בקלפיות ובסביבתן הקרובה, וכן בדרכים ובכל מקום שבו הציבור יבחר לבלות ביום שבתון זה. משטרת ישראל מדגישה כי לא תאפשר הפרת סדר או עבירות על חוק הבחירות, ותפעל לאכיפה ולנקיטת צעדים כנגד כל ניסיון לביצוע של עבירות מסוגים אלה, כל זאת בכדי לאפשר ליום הבחירות לעבור בצורה שקטה ותקינה. כוחות גדולים של משטרת ישראל, גלויים וסמויים, יפעלו בריכוזי הקלפיות ובאזורים הסובבים אותם בכדי לאתר ולפעול כנגד כל פעילות בלתי חוקית, שעלולה לפגוע בטוהר הבחירות ובהליך קיומן התקין. תלונות וחשדות לזיופים ופגיעה בטוהר הבחירות ייבדקו ויטופלו על ידי המשטרה ביסודיות ובנחישות, כדי להבטיח שאף גורם לא יפגע ביום חגה של הדמוקרטיה הישראלית ובטוהר הבחירות".