בגנים ובבתי הספר נרשמה התלהבות. החללית בראשית
בגנים ובבתי הספר נרשמה התלהבות. החללית בראשיתצילום: באדיבות spaceIL

עושה רושם שבתוך מערכת הבחירות המפלגת הזאת, יש נושא אחד שזכה לקונצנזוס וחיבוק חם משמאל ומימין, והוא החללית 'בראשית'. הפרויקט ההיסטורי שהחל לפני כמעט עשור מגיע השבוע לסיומו, כאשר ביום חמישי השבוע בשעה 11 בלילה, אם לא יהיו תקלות, החללית תנחת על הירח וישראל תהפוך למדינה הרביעית בהיסטוריה שתרשום הישג כזה.

"אין דרך לתאר כמה היסטורית הנחיתה הזאת הולכת להיות", אומר יו"ר סוכנות החלל הישראלית יצחק בן ישראל, שמלווה את הפרויקט מראשית דרכו. "קודם כול, זאת הפעם הראשונה שישראל צפויה להגיע לירח, כך שזה הישג אדיר למדינה. נכון שאנחנו לא הראשונים שמגיעים לירח, אבל צריך לזכור כמה דברים. האחד, עד היום רק מעצמות העל ארצות הברית, רוסיה וסין הגיעו לירח, ופתאום מדינה קטנה עושה את זה. הנקודה השנייה היא שהעלות הייתה עשירית מהעלות שהמעצמות הללו השקיעו. הנקודה השלישית, והיא ההיסטורית באמת, היא שמדובר בגוף פרטי שעושה את זה. לא מדינה, אלא עמותה פרטית של שלושה אנשים שהיה להם חלום להגיע לירח".

"בכל העולם נדהמים מאיתנו", אומר אריאל גומז, בוגר המרכז האקדמי לב ומהנדס ב-spaceIL, העמותה שבנתה את חללית 'בראשית'. "אנשים שהיו חלק מפרויקטים הרבה יותר מסובכים מטעם נאס"א, אנשים שעשו משימות למאדים ולאסטרואידים רחוקים, מתלהבים בצורה שאתה עוצר לרגע ואומר שזה לא הגיוני".

מה באמת גורם להם להתלהב כל כך?

"כשדיברנו על זה בינינו השוויתי את זה לטיסה הראשונה של איזי-ג'ט. עד אז כולם חשבו שבשביל לטוס ממקום למקום צריך חברה גדולה שתטיס מטוס במחיר יקר, ואז הגיעה חברה שעשתה את זה בעשירית המחיר. אנחנו היינו האיזי-ג'ט של הטיסות לחלל. עד אלינו היו הסטנדרטים הגבוהים של סוכנויות החלל של המעצמות, ואז אנחנו הגענו, גוף פרטי, שעשה את זה בלואו-קוסט. זה גרם לאנשים להתרגש".

כששומעים מה הסכום שהושקע בחללית 'בראשית', קשה להגדיר אותו כלואו-קוסט. לא פחות ממאה מיליון דולרים הושקעו בפרויקט, רובם הגיעו מהפילנטרופ מוריס קאהן. אלא שביחס לעלות הרגילה של שליחת חללית לירח, מדובר בסכום זעום. "כשמדינה מחליטה להגיע לירח, היא יכולה להשקיע בזה מיליארד דולר. זה מה שהמעצמות הגדולות עשו. כשסין הגיעה לפני כמה חודשים לצד האפל של הירח אלה היו העלויות, ולא הייתה להם שום בעיה להשקיע את הסכומים האלה, גם בגלל שזאת סין וגם בגלל שהם ראו בזה פרויקט בעל משמעות לאומית. אבל לחברה פרטית אין את תזרים המזומנים הבלתי נגמר הזה. פתאום נשבר המיתוס שרק מדינות יכולות להיות שחקניות בחלל", אומר בן ישראל.

"חבר שלי בצוות דיבר עם בלוגרים משבדיה, והם התחילו לומר שאם ישראל יכולה להגיע לירח, למה שאר המדינות הקטנות לא? זאת שאלה שהולכת וגוברת בכל מיני מדינות קטנות. נוצר שינוי עמוק בתפיסה העולמית ביחס לחלל. היום ברור לכולם שלהגיע לחלל זה לא עניין ששמור לנאס"א", אומר גומז.

ואת השינוי הזה ראיתם גם בציבור הכללי, או שהוא נשאר רק ברמת אנשי המדע?

"זה כבר הרבה מעבר לאנשי המדע. כל הציבור מרגיש חלק מהדבר הענקי הזה. בעיקר מדובר בבתי ספר, אבל לא רק. בשבת האחרונה מישהו קנה לי עלייה לתורה. אחרי זה הלכתי לשאול אותו לכבוד מה זכיתי, והוא אמר שהוא קרא כתבה על החללית שעומדת לנחות והחליט לקנות לי עלייה בגלל זה. בכלל, אנחנו מקבלים כל הזמן חיבוקים מהציבור הרחב".

אל הגן

לא סתם גומז מדבר על בתי הספר. אחת ממטרותיה המרכזיות של spaceIL עוסקת בחיבור הילדים והנוער למדע בכלל, ולחלל בפרט. במישור הזה, בלי קשר לתוצאות הנחיתה עצמה, רשמה העמותה הצלחה מסחררת. "השינוי התודעתי הגדול התחיל אחרי ששודרה התמונה הראשונה מהחלל. הסלפי בחלל הפך את הכול להיות מאוד מוחשי. כל תמרון ותמרון רק הוסיף להתרגשות סביב הנושא, וגם פורים תרם להייפ סביב 'בראשית'. התחפושת הכי פופולרית השנה הייתה החללית. פשוט מדהים. בגנים, בבתי ספר ובכל מקום ההתרגשות פשוט אדירה. והחלק הכי משמח הוא העובדה שמדובר בנושא כמו מדע וחלל. עשינו לפני שנים מחקר שבדק מה גורם לילדים ונערים להתעניין וללמוד מדעים ומתמטיקה. גילינו שלושה תחומים: חלל, רובוטים ודינוזאורים. מאז שהתחלנו עם פרויקט 'בראשית' מספר התלמידים שבחרו ללמוד חמש יחידות במתמטיקה ובמדעים שולש, ובשבועות האחרונים זה זוכה לתנופה עוד יותר גדולה", אומר בן ישראל.

בעוד בן ישראל מדבר על גיל בית הספר היסודי והתיכונים, גם גנים רבים נשבו בקסמה של החללית. אחד הגנים הוא גן שיטה במושב ערוגות שבמועצה אזורית באר טוביה, שכבר מתחילת השנה התחיל לעסוק בנושא החלל. מה שתרם לכך הוא שאחד ממהנדסי החללית הוא אביו של אחד מילדי הגן. "גם בשנים קודמות עסקנו בחלל, אבל כששמענו בתחילת השנה שאחת האבות שייך לפרויקט נכנסנו לזה הרבה יותר", מספרת הגננת איילת כהן.

איך בדיוק?

"בנינו חללית בדמות 'בראשית'. האב והאם הגיעו להסביר על כל התהליך של הבנייה, עם תמונות וסרטונים מהניסויים שנעשו בארצות הברית. הם הסבירו לילדים מה הכי חשוב שיהיה לחללית, למה היא בנויה בצורה הזאת ומה צריך להיות המשקל שלה".

והילדים הבינו את זה? בכל זאת, זה מדע די מורכב.

"הרבה יותר מהבינו. הם הכינו המון שאלות לקראת המפגש עם האבא ורצו לדעת המון. הם פשוט היו מהופנטים, ואלה ילדים בני ארבע. אחר כך, עם כל המידע שהם למדו, תכננו ובנינו חללית בגן. אבל כשניסינו להטיס אותה גילינו שהיא הייתה גדולה מדי וכבדה מדי והיא פשוט לא התרוממה. אז עברנו לפרויקט נוסף של חללית קטנה הרבה יותר שאפשר לשגר אותה, וביום של השיגור הכנסנו פתקים שהילדים כתבו ושיגרנו אותה בעזרת בלון הליום ענקי, ועשינו בעצם שיגור מקביל לזה של 'בראשית'".

הלכות חלל

באופן מפתיע, פרויקט החללית של 'בראשית' עצמה עבר תהליך זהה לזה של גן שיטה. בתחילת הדרך התכנון היה לבנות חללית גדולה יותר וכבדה יותר, אלא שאחרי בדיקות ראשוניות התברר שחללית כזאת לא יכולה לנחות על הירח, ואז ישבו המהנדסים מחדש סביב השולחנות ותכננו את החללית במודל קטן וקל הרבה יותר. לא רק בשלבי התכנון נתקלו המהנדסים בקשיים, וחלקם התעוררו גם אחרי שהחללית עזבה את כדור הארץ. "היו לנו כמה וכמה איפוסים של המחשבים תוך כדי שהחללית מקיפה את כדור הארץ. ידענו שזה יכול לקרות, אבל זה קרה יותר ממה שחשבנו שזה יקרה. היינו ערוכים לזה, אבל בתמרון השני התרחש איפוס בזמן קריטי שביטל לנו את התמרון, ואת זה לא צפינו, אבל התגברנו על זה", מספר גומז.

אתגר נוסף עמד בפני הפרויקט: איך מבצעים אותו בלי לחלל שבת. "מלכתחילה פנינו אני והבוס שלי, שהוא חסיד חב"ד שכבר שנים עוסק בתחום החלל בתעשייה האווירית, לרבנות בשביל לקבל עזרה בנושא. בסופו של יום, אין במשימה שלנו פיקוח נפש בכלל, וזה יצר לנו המון בעיות עם נושא השבת. הרי צריך לדעת מה אתה עושה אם יש תקלה בשבת, ובאופן כללי צריך לעקוב אחרי החללית כל הזמן, גם בשבת. אז פנינו לרב הראשי, ובעזרת היועץ ההלכתי שליווה אותנו כל הדרך בהתנדבות, הגשנו לו רשימה של כל הבעיות האפשריות שחזינו מראש, וביקשנו ממנו שיעזור לנו למצוא פתרונות. הוא הביא לנו פסק של שישה עמודים עם פתרונות שאישרנו עם המכון להלכה וטכנולוגיה", מספר גומז.

מה החשיבות של הפסק הזה מלבד לפרויקט 'בראשית' עצמו?

"יש לזה חשיבות עצומה. היום השיח פונה לכיוון של תיירות חלל. זה נשמע לנו רחוק, אבל חברות כמו בואינג כבר מתכננות מלונות חלל שאמורים לארח תיירים מכדור הארץ. זה אולי לא יקרה מחר, אבל זה יגיע בשלב מסוים. נכון שבהתחלה זה יהיה מאוד מאוד יקר, ורק יחידי סגולה יוכלו להרשות את זה לעצמם, אבל ככל שיעבור הזמן המחיר יירד ויותר ויותר אנשים יוכלו לטוס לחלל. ברגע שזה יקרה גם יהודים דתיים יגיעו לחלל, ואז כל השאלות האלה יהפכו לרלוונטיות ביותר. התחילו לחקור את הפן ההלכתי של החלל כשאילן רמון טס לחלל, ואצלנו הלכו עוד צעד חשוב קדימה".