אם קלאס, אסימון וכריות בכתפיים גורמים לכם לחייך בנוסטלגיה, כנראה שנולדתם אי שם בסביבות מלחמת שלום הגליל. בעונה הרביעית של הסדרה הקומית 'שנות ה-80' האחים אסייג מצליחים לחדש ולהגדיל את קהל הצופים שלהם על ידי דיוק גבוה יותר והומור משובח יותר מהעונות הקודמות. האווירה המיוחדת, המאווררים שבקושי הפיגו את החום ויחסי השכנות ההדוקים מותירים את הצופה משועשע עם לב מלא ושמח.
על ההצלחה תעיד ההתחייבות לעונה חמישית ושלל הבדיחות שרצות ברשתות החברתיות. בפרק הראשון חונכת משפחת אסייג דירה חדשה עם בעיות ושכנים חדשים, וכמו בכל סדרה שמכבדת את עצמה, שמות וכוכבים רעננים יותר מצטרפים לקאסט הוותיק, כמו מירי בוהדנה, לינור אברג'יל, אלון נוימן, אריק זאבי ועוד, שרק מעידים על קרנה ההולך ועולה של הסדרה הנוסטלגית.
על השאלה מי מבין כוכבי התוכנית אהוב יותר, התשובה כנראה עלולה להיות ארוכה מאוד. פסיפס הדמויות והשילוב ביניהן הוא שעושה את 'שנות ה-80' לססגונית, מעניינת ואותנטית. הדמות הראשית, פרוספר, שאותה מגלם שלום אסייג בתפקיד אביו, מעניינת בדיוק כמו שכנו הספר המרוקאי מרסל אוחנה (אריק משעלי).
בסדרה יש דגש רב על חיי העולים שבאים מרקעים שונים ודרים תחת אותו בלוק: מרוקאים, קווקזים, גרוזינים, צרפתים ופולנים. המבטאים הזרים מודגשים, ולעיתים קרובות הבדיחות גרוטסקיות ומוגזמות כמו שאפשר לעשות רק בקומדיה. עם זאת יש לדעת שהסדרה מתובלת בקללות וגידופים רבים, מקוריים, בשלל שפות וסגנונות. נראה שהיוצרים התאהבו קצת יותר מדי ביצירת צירופי מילים מעליבים, מוזרים וקומיים.
הפרקים מאופיינים בקצב ששומר את הצופה ערני, ובעלי עלילה מסועפת ומעניינת. קטעים רבים מהעונה הנוכחית הפכו למטבע לשון ולחיקויים רבים ברשת. כמו למשל הניסיון הכושל של מרסל הספר ללמד את מורדי מילים בצרפתית, או ממוקה שמתמכר לטיפקס ועוד. הודעות הווטסאפ הרבות שנוחתות בקבוצות השונות מעידות אולי יותר מכול על הצלחת העונה הנוכחית.
אבל כמו כל ליצן, מתחת למעטה ההומור של 'שנות ה-80' מסתתר הפסיפס הייחודי של החברה הישראלית לפני שלושים שנה, ומעלה את התהייה עד כמה באמת החברה שלנו השתנתה. האם כשהמבטא התחלף להיגוי צברי המדינה התבגרה? האם כשהלוויין, רשת האינטרנט והבגדים המעודכנים חדרו אל בין קירות חיינו, השוני בין העדות באמת היטשטש? התשובה מורכבת אולי כמו המציאות: הרבה השתנה לטובה ולרעה.
'שנות ה-80' היא פיסת היסטוריה ישראלית שמוגשת עם חיוך, וטעימות מאירועים מכוננים ותרבותיים כמו משפט דמיאניוק בשנת 87', הזמר אדם, סצנת המוזיקה של שנות השמונים, ועוד רגעים גדולים וקטנים שהרכיבו את הימים ההם ומהדהדים עד היום. אז אם בא לכם קצת להרגיש צעירים, להבין מה היה כאן פעם או לנסוע בזמן, כל שעליכם לעשות הוא להישען אחורה ולבחור בין הנייד שלכם למחשב עם המסך השטוח.