הרב ישראל מאיר לאו, חתן פרס ישראל ולשעבר הרב הראשי לישראל, ספד לאדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב זצ"ל, שהלך לעולמו בגיל 96.
"צריך להיות גיבור גדול, אחרי כל מה שעבר, הייסורים האישיים שהוא ספג באושוויץ, הסבל הנורא של כל השנים של המלחמה, אובדן ששת אחיו ואחיותיו כשהוא נותר יחידי והמצב שהשאירו את הצלקות הנוראות אלה בגופו ובנפשו ועם כל זה להישאר עוד 74 שנים לאחר מכן, להחזיק מעמד ולהושיט יד לאחרים ולהיות אחיעזר ואחיסמך להמוני יהודים ולאהוב אנשים ולשיר שירי געגועים לגאולה ולהלחין שירה חסידית כזאת שתרומם נפשות. דבר כזה אין לו אח ורע", אמר הרב לאו.
הרב סיפר על קריאת 'שמע ישראל' המיוחדת של האדמו"ר: "74 שנים לאחר השואה, בלי ילדים משלו, בלי בית ומשפחה משלו - הכל נכחד - לבוא ולזעוק שמע ישראל זה ההמנון שלנו, קבלת עול מלכות שמיים, שחרית, מנחה וערבית, 74 שנים. הוא חיבר ספרים - קול מנחם על התורה - שזה מקובל אצל אדמו"רים, אבל 'שמע ישראל', שני כרכים שמספרים את גבורתם של גיבורי שואה שקידשו שם שמיים בעולם, בחייהם ובמותם, שני הספרים האלה חיבר האדמו"ר הזה שהוא בא הנה כפליט".
הרב לאו סיפר על היוזמה שבמסגרתה הביא האדמו"ר מקאליב בעלי מקצוע ליום לימוד תורה בבית המדרש: "הרב הגיע בשנת תשכ"ג לארץ ואמר לי 'אני הולך לעשות בר בי רב דחד יומא'. אתה רב שעבר שואה צריך להבין אותי. הוא הביא 200 שוטרים ליום אחד, מושיב אותם באולם בית מדרש ואני ואחרים נבוא לפניהם בתורה לא על השואה.
"הוא לקח ביטוי של הגמרא ונתן בו תוכן ונשמה ורוח חיים. באו לשם לא רק שוטרים, גם מורים, יהלומנים ובעלי מקצועות אחרים. זה היה מפעל של אדמו"ר, לא של ארגון ואתה רואה את המראה שלו ואתה שומע את הקול שלו ואתה יודע שזועק מתוכו השמע ישראל הזה שהוא חי אותו. זה קידוש השם שאין דומה לו".