עומדים בצפירה
עומדים בצפירה צילום: פלאש 90

שאלה:
האם מותר לעמוד בצפירה ביום הזכרון לחללי צה"ל או ביום הזיכרון לשואה ולגבורה?

תשובה:
אסרה עלינו התורה ללכת ב'חוקות הגויים', כמו שנאמר "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). וכן נפסק בשו"ע (יו"ד קעח, א): "אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים ולא מדמין להם", וכתב הרמ"א (שם): "כל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות... או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, אבל דבר שנהגו לתועלת... וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר".

אולם לדעת הגר"א (שם ס"ק ז) אף אם מנהג הגויים אינו קשור כלל לעבודה זרה, ואף אם יש בו טעם וסיבה הגיוניים, ככבוד וכדומה, יש בו איסור 'חוקות הגויים', אלא אם כן הוא כתוב בתורה, או שהוא שייך להתנהלות הרגילה של החיים.

בהשקפה ראשונה נראה שמנהג עמידה בצפירה ביום הזיכרון או בדקת דומיה לזכר חיילים או אזרחים אשר מסרו נפשם על קידוש השם למען הצלת העם והארץ, לדעת הרמ"א מכיוון שיש בו טעם הגיוני והוא מבטא כבוד והערכה לנופלים, מותר. ואילו לדעת הגר"א אסור.

ברם, כתבו האחרונים שאף לדעת הגר"א ניתן להתיר עמידה בצפירה משני טעמים:

א. כאשר המנהג הוחל על כלל אזרחי המדינה, ואף על אזרחיה היהודים, ויש לו טעם הגיוני, אף הגר"א יודה שמותר ואין בו איסור 'חוקות הגויים' (אג"מ יו"ד א, פא).

ב. לדעת הגר"א כאשר המנהג כתוב בתורה, אף אם נהגו בו הגויים אין בו איסור 'חוקות הגויים', ומצאנו בתורה עמידה וקימה לצורך כבוד כמו שנאמר "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב), "מלכים יראו וקמו" (ישעיהו מט, ז), ואם כן אף לשיטת הגר"א אין בזה משום חוקות הגויים (עיין בשו"ת יבי"א ח"ג יו"ד סי' כד, ובשו"ת בני בנים סי' ז).

גם לשתיקה שלאחר מיתה מצאנו מקור בתורה כמו שנאמר "וידום אהרון" (ויקרא י, ג; וראה עוד בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו השמטות יו"ד ב בעניין השתיקה בנושא אבלות).

סיכום:

אין איסור 'חוקות הגויים' בעמידה בצפירת זיכרון או בדקת דומייה, ומשום כבוד הנופלים וזיכרונם חובה לעמוד בצפירה או בדקת דומייה ולא לפרוש מן הציבור. ניתן אף לומר בזמן העמידה משניות, תהילים,יזכור, אב הרחמים וכדומה לעילוי נשמת הקדושים (עיין בשו"ת באהלה של תורה יו"ד סי' כג).