היסטוריה. אחד המושגים היותר משמעותיים וחשובים לאדם. היסטוריה היא חלק מסיפור האדם מאז תחילת האנושות, אשר מבקש תמיד לדעת מאין בא ולאן הולך. אדם נטול שורשים מרגיש תלוש וחסר עבר.
בסמיכות ליום השואה ויום העצמאות, נושא חיפוש השורשים הוא בולט במיוחד, רבים מבני הדור השני והשלישי נמצאים בחיפוש מתמיד אחרי ההיסטוריה שלהם, אחרי שרידים של המשפחה ואחרי התשובות לשאלות הפתוחות שנשארו עוד מהעבר.
השאלה הנשאלת היא מהן האפשרויות העומדות בפני אנשים המעוניינים לגלות יותר פרטים על עברם. עו"ד מוטי כהן, מנכ"ל חברת פספורטוגו המנפיקה דרכונים אירופאיים פירט את 5 הדרכים הבולטות:
שיחות עם המשפחה: מקום טוב להתחיל בו הוא באמצעות שיחות עם קרובים הנמצאים עוד בחיים. יש לדלות מהם סיפורים, שמות ואירועים חשובים לאורך השנים ואז להשתמש במידע הזה כדי למקם את העובדות על ציר זמן. ברגע שיש לכם מספיק עוגנים תוכלו להסיק מסקנות סביבם ולהרחיב את החיפושים באמצעות השיטות האחרות.
מרכזי מורשת, מוזיאונים ומשרדי ממשלה: בכיתה ז', כששולחים את הילדים לבצע עבודת שורשים מקיפה, המקומות הראשונים אליו פונים הם מרכזי מורשת כאלו ואחרים כמו בית התפוצות ומוזיאון יום השואה, שם נמצאים ארכיונים שלמים ונתונים על המשפחות. אפשר ללכת לשם בכל רגע ולבקש נתונים כלליים ואף ספציפים.
בנוסף, לאוכלוסייה המזרחית ישנם מרכזי מורשת ייעודיים כמו המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה, מורשת יהדות בבל, מורשת יהדות לוב ועוד שמחזיקים במידע אודות משפחות הוצאות מארצות הבלקן. מקומות אלו יחד עם משרד הפנים, שם ניתן לשחזר מסמכים ואישורים שונים שנתקבלו במהלך השנים.
שמות משפחה: שמו של אדם מגלה לנו בדרך כלל את שייכו העדתי, אבל שם יכול לגלות בעצם הרבה מעבר לכך - היסטוריה, שייכות וסיפורים מרתקים מקופלים בשמות המשפחה שלנו.
השימוש בשמות המשפחה אצל יהודים, מופיע לראשונה במאה העשירית בצרפת, בספרד, איטליה, וצפון אפריקה, כששם משפחה העיד על מעמד גבוה ומכובד. מקור שמות המשפחה היהודיים מתחלק לשניים, חלק מהמשפחות היהודיות בחרו לעצמן את השמות, ולחלק השני הוצמדו שמות על ידי הסביבה או השלטון.
יהודים שבחרו את שם המשפחה, נשענו בעיקר על המקורות היהודיים: התנ"ך, השפה העברית והארמית. הם השתמשו בשמות הפרטיים התנ"כיים, וגם שמות של מקומות תנ"כים: ערים, אתרים ומבנים בארץ ישראל. לעיתים אף הוסיפו לו תחיליות וסופיות בלשון המקום בו הם חיו. לדוגמא, השם הפרטי יעקב, הפך לשם משפחה יעקובזון, שפירושו בגרמנית וביידיש – בן יעקב. במדינות כמו פולין הוסיפו את ה"סקי" וברוסיה "איץ'".
כאמור, יש גם שמות שהוצמדו להם ע"י הסביבה ואזור מגוריהם, לדוגמא אנשים שהגיעו מאזור טולדו שבספרד שם משפחתם הוא טולדנו, אנשים שהגיעו מהעיר צנעה בתימן שם משפחתם צנעני, משפחות שהגיעו מהאי ג'רבה השייך לתוניס שם משפחתם- ג'רבי, וכו'. באמצעות בירורים קטנים ושאלות קטנות על מקור שם המשפחה ניתן לגלות המון מידע.
אתרי גנאלוגיה: בימינו האינטרנט הוא הכלי הנוח והשימושי ביותר לחקר המשפחה. יש לא מעט אתרים המתמחים בארגון המידע בארכיונים מקוונים שניתן לחפש בהם. חלקם בחינם, אך אלו המציעים אפשרויות לתגליות ממשיות הם בתשלום. לדוגמה, אתר JewishGen או My Heritage הפופולרי בו תוכלו באתר תוכלו ליצור אילן יוחסין המכיל עד 250 איש בחינם וללא הגבלת זמן או תקופת ניסיון.
בדיקות DNA ביתיות: מדובר בטרנד עולמי שסחף מיליוני אנשים: צרכנים מוסרים את ה-DNA שלהם לחברה מסחרית ומקבלים מידע על ההרכב האתני שלהם, מסלול הנדידה של אבותיהם ולעיתים גם מידע רפואי. חברות כמו ,23andMe, Ancestry DNA מספקות ערכות DNA ביתיות לאנשים ובאמצעות דוגמית רוק הם יכולים לגלות את המוצא שלהם. כיום בישראל החוק אוסר מכירתן ללא צו בית-משפט, אך ישנה אפשרות לקנותן בחו"ל.
הכותב הוא עו"ד מוטי כהן, מנכ"ל חברת פספורטוגו המתמחה בהנפקת דרכונים אירופאיים.