עתירה לבג"ץ: הממשלה אינה מקיימת את הוראות החוק

ועדת השרים שהייתה אמורה לקום מכוח חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן שנחקק לפני כשבע שנים, אינה מתכנסת דרך קבע.

אלירן אהרון , ז' באייר תשע"ט

הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הגישו עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, ועדת השרים למאבק בתוכנית הגרעין של איראן, המטה לביטחון לאומי וגורמים נוספים, בטענה שהממשלה אינה מקיימת את הוראות החוק.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד פרופ' אביעד הכהן ומשה יפה, טוענים העותרים כי ועדת השרים שהייתה אמורה לקום מכוח חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן שנחקק לפני כשבע שנים, אינה מתכנסת דרך קבע ואולי אינה מתכנסת כלל. ועדה זו הייתה אמורה להפעיל את כל מנגנוני הבדיקה והבקרה לגבי חברות המקיימות קשרים עם גורמים איראניים, ולמנוע מהן להשתתף במכרזי מדינה.

לטענת העותרים, עד היום לא פורסמו ברשומות ובאתר "מטה הסנקציות" שעלה לרשת האינטרנט מכוח החוק שמות כל חברי "הוועדה המייעצת" שהוקמה מכוח החוק; שמות כל חברי "ועדת ההיגוי" שהוקמה מכוח החוק ובעיקר שמות החברות שהוכרזו על ידי ועדת השרים כ"גורם מסייע" או לחלופין שמות החברות והגורמים שניתן להן פטור מתחולת החוק והנימוקים להענקת הפטור.

לפי העתירה, בעקבות חדילת הגורמים המוסמכים, לא מונעים מחברות המקיימות קשרים עם חברות איראניות השתתפות במכרזי מדינה חשובים ביותר בתחומי התשתיות, התחבורה והתקשורת, ומוענקים להן רישיונות וזיכיונות מטעם המדינה, תוך סיכון אפשרי של האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

כדוגמא לכך מביאים העותרים את השתתפותן של חברות בבעלות ממשלת סין במכרזי ענק של מדינת ישראל. לפי העתירה, חברות אלה מקיימות קשרי מסחר עם חברות איראניות שמצויות ב"רשימה השחורה", רשימת הסנקציות שנקטה ממשלת ארה"ב עם חברות המקיימות קשר מסחרי עם איראן.

באופן ספציפי מפנים העותרים את שימת הלב להליכי מכרז הפעלת ופיתוח הרכבת הקלה בירושלים שמתקיים ממש בימים אלה ובו נוטלות חלק, כך לטענת העתירה, חברות בבעלות ממשלת סין המקיימות קשרים עם האיראנים.

העותרים מציינים שלפי המידע שבידיהם, פעילות זו היא המשך לפעילות יזומה ורבת היקף של חברות בבעלות ממשלת סין המתמקדות באופן מתוכנן ויזום במיזמי ענק כלכליים בישראל, בתחומים חיוניים למשק הישראלי ולביטחונה כגון בתחום הנמלים (כגון בניית נמל אשדוד ותפעול נמל חיפה); רכבות (ייצור קרונות, מערכות, כרייה ותפעול לרכבת קלה, קו הרכבת עכו-כרמיאל); אנרגיה (תחנות כוח, מכרזים של חברת החשמל); תשתיות (כגון מנהרות הכרמל וסלילת כבישים מרכזיים); מים (דוגמת מתקני התפלה); חברות מזון ענקיות (דוגמת "תנובה"), כימיקלים (רכישת מכתשים אגן), תקשורת, סייבר, וכל כיוצא באלה.

כסיוע לחששם מצטטים העותרים בפתח עתירתם את דבריו של אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד, שאמר כי הוא "בעד כניסת חברות סיניות למשק הישראלי, אך סבור שאין לתת להן לפעול בנושאים המשיקים לתחום הביטחוני, ואין לתת להן לרכוש חברות ביטוח וכדומה, השולטות במערכות פנסיה. אני סבור כי אין לתת לסינים שליטה במערכות כלכליות ישראליות כמו רכבת אסטרטגית בין אילת לצפון". כמו כן מצוטטים בעתירה דברים שאמר יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל-המטה לביטחון לאומי ולפיהם "כשמדובר בתשתיות קריטיות של המדינה או בפגיעה באינטרסים של בעלות בריתנו הקרובים צריך פיקוח – ולא משנה אם המדינה היא סין, יפן או כל מדינה אחרת".