רדיר כמאל מריח
רדיר כמאל מריחצילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

"אני ר'דיר כמאל מריח, בת אסיה ווגיה, אישה דרוזית מדלית אל כרמל. אישה אמיצה שאוהבת אתגרים. זה רגע היסטורי. אתם שומעים את נאום הבכורה שלי, הח"כית הדרוזית הראשונה בכנסת ישראל, וזה כבוד גדול בשבילי, אבל גם אתגר גדול.

ראשי המדינה הפריחו את השממה, וכיום ,כפי שראש הממשלה שלנו מרבה ובצדק להתפאר ולתאר, אנו מעצמה עולמית בהייטק, בחקלאות, ברפואה. המדינה התפתחה, התקדמה, קלטה מיליוני עולים חדשים, ואיכשהו, אנחנו, הדרוזים ילידי הארץ, שבנינו את הארץ הזו יחד עם היהודים, נותרנו מאחור. מפגרים כמעט בכל ענף.

אני מוטרדת מאד לראות איך קברניטי המדינה, במהלכים איטיים מחושבים אך מסוכנים, משנים את אופייה של מדינתנו .איך מוסדותיה המשפטיים מותקפים. איך הערכים הבסיסיים שעליהם היא מושתתת נרמסים. נדהמתי לראות כמגישת חדשות איך פתחתי בכל ערב את המהדורה בתיקי ראש הממשלה השונים, איך המושגים שוחד, שימוע, כתב אישום, השתלטו על השיח הציבורי. אני נדהמת לראות כל פעם מחדש איך מטפטפים לנו אט אט מילים יפות לתודעה כמו המושג חוק צרפתי, עוטפים אותם בטיעונים מופרכים ומשגרים אותם לציבור. זה מתחיל בביטול הגבלת שרים , פסקת ההתגברות, חוק החסינות, , ולאט לאט, מבלי שחלקנו ישים לב אפילו, מקבלים רודן בהתהוות. בזה אלחם כח"כית וכאזרחית המדינה קודם כל.

אני כאן בשם כלל המיעוטים והמוחלשים בחברה הישראלית, אך בנאומי זה, הראשון מעל במה מכובדת כזו, אני בוחרת להתרכז בעדתי שלי, הדרוזית, המצויה בצומת קריטית, של תהיות ושאלות על מעמדנו ועתידנו הדרוזים במדינת ישראל.

רבים שואלים אותי למה אני כאן? אני כאן, כי כאישה דרוזית החיה בחברה שמרנית בפריפריה הלא מפותחת, היה לי יותר קשה להצליח. אני כאן כי לנו הדרוזים יותר קשה להצליח. אני כאן כי נקודת הזינוק שלי ושל החברה שלי רחוקה, ואף לעיתים רחוקה בהרבה מעמיתי היהודים. סליחה שאני עושה את ההפרדה ומחלקת לאנחנו ואתם, אך מטרתי להמחיש את המצב הקיים, ובו לצערי אכן קיימת הפרדה.

בראש האתגרים הרבים, אנחנו ניצבים מול שתי סוגיות קריטיות, בוערות, שמצריכות מציאת פתרון מידי. הראשונה, חוק הלאום: אנחנו יודעים שאנחנו חיים במדינת הלאום של העם היהודי. אנחנו מכבדים את המדינה ואת סמליה. אך אנחנו לא מבינים, הכיצד המילה שוויון נעדרת מחוק יסוד זה? הכיצד אני או בניי לא מופיעים בו.

הסתכלו עליי אתם אלה שחוקקתם את חוק הלאום, הסתכל עליי הוגה חוק הלאום אבי דיכטר. הסתכל עליי ראש הממשלה. האם אני אזרחית לא שווה מספיק בעיניך כדי להיות מוזכרת וזכאית לזכויות אזרחיות שוות במדינת היהודים? האם הוריי שגידלו אותי על אהבת הארץ הזו, סוג ב? האם שאדי בן זוגי ששירת ביחידה מובחרת בצה"ל לצד רבים מחבריו, סוג ב'? האם השוויון עבור האלמנות והיתומים של 431 חללי צה"ל הדרוזים, קיים רק בבית הקברות? אני מתביישת. אמרו לנו שחוק הלאום סימבולי, אין לו השלכות פרקטיות וזה אינו נכון. אמרו שהשוויון מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל החכמים שביננו יודעים שגם זה אינו נכון. הצעת החוק הראשונה שלי תהייה תיקון חוק הלאום.

סוגיה שניה היא העדר תכנון הבניה. התכנון תקוע! לא מוסדר! במצב הקיים, בכפר שלי דלית אל כרמל כדוגמא, 60% מהבתים , ללא היתרים וללא חיבורי מים, ביוב או חשמל. רוצה לבנות לך בית? אין אדמה. כלומר יש אדמה, והיא שלך, אבל ללא היתר, כי תוכנית המתאר תקועה ולא מאושרת. וזה בניגוד להליכי התכנון וההסדרה בישובים יהודיים, שיכולים להיות מאושרים תוך כמה חודשים. כמה חודשים בלבד.

לסיכום, מרטין לותר קינג אמר: 'אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים'. אז טובים יקרים, ההיסטוריה תשפוט את כולנו. אני אומנם פוליטיקאית חדשה בקדנציה ראשונה, המשימה לא פשוטה והאחריות כבירה. המשימה לא פשוטה, אך ידיי מושטות לכל שיתוף פעולה עבור שוויון, לא יותר, לא פחות".