ממשלת גרמניה השקיעה בשנה החולפת סכום דמיוני של 23 מיליארד יורו בקליטת המהגרים המוסלמים - כך עולה מדו"ח שפרסם השבוע משרד האוצר הגרמני.
על פי הדו"ח, כשליש מהסכום האגדי הושקע במדינות המוצא של המהגרים, כדי לשפר את התנאים שם, ולמנוע את המשך ההגירה מהן.
שליש אחר של הדו"ח הועבר לידי הממשלות של מדינות המחוז המרכיבות את גרמניה, משום שהן אלו שאמונות על הטיפול בפועל במהגרים הלא חוקיים ובאלו שקיבלו מעמד של פליטים.
המידע החדש לא מפתיע לחלוטין את אזרחי גרמניה שידעו גם קודם לכן שממשלתם משקיעה סכומי עתק בקליטת המהגרים.
עם זאת, מדובר בשיא של כל הזמנים מבחינת השקעת הממשלה בתחום זה, ובעליה של 11 אחוזים לעומת הסכום שהושקע בקליטת המהגרים בשנה שלפניה.
עוד עולה מהדו"ח, כי לבד מהגדלת התקציב למהגרים, הנתח מתוכו שהוקצה להשקעה במדינות המוצא שלהם, כדי לשפר את תנאי המחיה בהן, גדל ב־ 16 אחוזים.
במפלגות הימין הגרמניות הגיבו בביקורת נוקבת על הסכומים האמורים, ובמפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' המזוהה עם הימין הקיצוני טענו כי היתה זו "קבלת פנים יקרה מאוד על חשבון האזרחים".
שר ההגירה הגרמנית הגיבה להצהרה זו ואמרה כי היא 'מטופשת', וכי הדברים הללו נאמרו 'בטעם רע וחסר הבנה בסיסית'.
סוגיית ההגירה גרמה לשסעים פנימיים בתוך גרמניה, כשבתוך שנה אחת נכנסו למדינה קרוב למיליון מהגרים, חלקם פליטים מסוריה ורבים מהם מהגרי עבודה. זאת, לאחר ששנה קודם לכן נכנסו לגרמניה מאות אלפים, וגם בשנה שלאחר מכן מאות אלפים נוספים.
הקנצלרית מרקל הנהיגה מדיניות של 'דלת פתוחה', ובעצם הזמינה את המהגרים להגיע למדינה, בטענה שמדובר בפליטים חסרי כל שנמלטו מהמלחמות המתנהלות בארצותיהם, אך בפועל הוצפה המדינה בכמויות אדירות של מבקשי עבודה, ורוב רובם של המהגרים הם גברים בגילאי העבודה, בשונה מהמקובל במצבי אסון שבהם מי שנמלטים מהמלחמה הם בעיקר נשים, ילדים וזקנים, לעומת הגברים הצעירים שבדרך כלל יוצאים לשדה הקרב.
מדיניות זאת של מרקל עלתה לה באיבוד הפופולאריות הרבה שלה, וכמעט באובדן השלטון לאחר שנים ארוכות שהחזיקה בו. מנגד התחזק הימין הקיצוני במדינה, ותנועות ימין אחרות צמחו גם הן והגדילו משמעותית את כוחן.