בתיווכו של גורם משווייץ הוקם מרכז מחקר משותף לחוקרים מישראל ירדן, מצרים ואפילו סעודיה ותימן להצלת ים סוף, השוניות והאלמוגים שבו.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חוקר האלמוגים מאוניברסיטת בר-אילן והמכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים פרופ' מעוז פיין, העומד בראש הפרויקט האזורי להצלת ים סוף.
"כל תושבי ים סוף מבינים שהמשאב הזה חשוב לנו. אנשים מושכים משם את משכורתם, את המזון העתידי והתרופות העתידיות שלנו גם נמשוך כנראה משם, ולכן כולם מבינים את החשיבות. לגבי השאלה איך עושים זאת בדיוק היה צורך בסיוע של המטרייה הבינלאומית, והשווייצרים נרתמו כי הם מאמינים מאוד בקשר שבין דיפלומטיה ומדע, וזה איפשר את העבודה הזו".
פרופ' פיין מבהיר כי כפי שכבר ידוע קיים לא מעט שיח גם מול גורמים במדינות שאין לישראל קשר עימם. "מתחת לרדאר דברים קורים, מדברים וחוקרים מתקשרים ביניהם בדרכים שונות. שוניות אלמוגים לא מכירות בגבולות גאו-פוליטיים. מדברים בדרכים שונות והפעילות המורכבת יותר נעשית דרך הגורמים השווייצרים ומטריות אחרות שמצטרפים דרך גופים בינלאומיים נוספים שתורמים לכך. אנחנו גם נפגשים בכנסים בינלאומיים".
על יעדי המחקר והמאמצים המשותפים, מסביר פרופ' פיין: "בשנים האחרונות גילינו שאלמוגי צפון ים סוף עמידים לעליית הטמפרטורה שגרמה בשלושים השנים האחרונות להרג של חמישים אחוז מתמותת שוניות האלמוגים בעולם, אלפי קילומטרים של שוניות. בים סוף זה לא קרה. מאחר ויש חשיבות רבה לשוניות האלמוגים חקרנו את התופעה בהשתתפות חוקרים מכל העולם. גילינו שזיהומים מורידים את העמידות לעליית הטמפרטורה ולכן חשוב שנרחיק את ההפרעה המקומית הזו של הזיהומים, את קוטלי עשבים וחרקים וכו'. לכן החלטנו שנדרש שיתוף פעולה ברמה המחקרית וברמה של ניהול משאב הטבע הזו, ולזה כולם שמחים להירתם".
לדברי פרופ' פיין המודעות לסוגיית הסביבה מובנת גם במדינות אחרות במזרח התיכון. זאת לצד ההבנה של הרווח הכלכלי מקיומה של סביבה מוגנת. "המודעות קיימת. רואים זאת גם במדינות הללו. מבינים שלמען הפיתוח העתידי והאוכלוסייה שצפויה לצמוח כדאי לשמר את המשאב הזה. כרגע זה לא משמח כי האכיפה לא מספיק טובה".
ואם נדמה היה לנו שרק בישראל קיימת חקיקה סביבתית, הרי שפרופ' פיין מפתיע ומספר כי גם במצרים ובסעודיה קיימת חקיקה שלעיתים האכיפה שלה טובה ומיידית הרבה יותר במדינות בלתי דמוקרטיות כדוגמת מצרים וסעודיה. אחת הדוגמאות לכך היא האיסור שהשיתה ממשלת מצרים על שימוש בפלסטיק באזורי החוף. בעקבות המצרים הודיעה עירית אילת שגם היא תפעל ברוח זו, אך אצלנו הדברים תלויים בתהליכי חינוך והסברה ארוכים.
בשולי הדברים מספר פרופ' פיין כי השותפים במדינות כמו תימן וסעודיה למחקרים המשותפים עם ישראל ,נתונים תחת לחצים לא מעטים של מי שמתנגדים לנורמאליזציה עם ישראל, גם כאשר מדובר בסוגיה סביבתית. "אני בטוח שהשכל הישר ינצח במקרה הזה, אבל אנחנו בשכונה לא קלה".