בירושלים יתקיים הערב (שלישי) כנס מיוחד בנושא "כיצד הפכה האנטישמיות למיינסטרים בתקשורת הבינלאומית?", ביוזמת ארגון CAMERA יחד עם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה והקרן לחדשנות ישראלית.
דן דייקר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי, מנסה להסביר כיצד האנטישמיות מחלחלת לתוך השיח והופכת חלק ממנו, עד שהיא מרימה ראש בכל רחבי העולם כפי שהורגש בעת האחרונה.
"צריך להגדיר את האנטישמיות החדשה - שמשמעותה שלילת זכות הקיום של מדינת ישראל. מי שממתג את ישראל חלילה כ"מדינת גזענית" או "מדינת אפרטהייד" כמו אנשי ה-BDS - זה אקט אנטישמי בעליל. זו הגדרה בינלאומית שכבר התקבלה בשנת 2016", אומר דייקר בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "בישראל פחות נוח לדבר על זה כי הנרטיב הוא שאנטישמיות לא מתקיימת בתוך מדינת ישראל - ומה שה-BDS הצליח לשכנע, באופן אירוני, הוא שישראל גורמת לאנטישמיות. הבעיה שלנו היא שיש בלבול תודעתי שנוצר מלוחמה פסיכולוגית של ה-BDS. יש לא מעט אקדמאים ישראלים שקונים את זה ואומרים שה-BDS זו ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל בלי להבין שמדובר באנטישמיות. הרעיון שאנטישמיות מסתובבת כאן בתוך ישראל בלבוש של BDS לא מוכר לאנשים וזו המציאות".
דייקר מציין כי יש גם תופעות חיובית של מאבק באנטישמיות החדשה. "באירופה ברמה ממשלתית ופרלמנטרית נלחמים נגד תופעת ה-BDS והאנטישמיות החדשה. הפרלמנט הגרמני קיבל החלטה חסרת תקדים והכריז שה-BDS זו תנועה גלובלית אנטישמית. זה קובע סטנדרט חדש נגד האנטישמיות ונגד ה-BDS באירופה".
ומה ניתן לעשות כדי להילחם בתופעה ולגמד אותה? "צריך להילחם נגד הנורמליזציה של האנטישמיות, במיוחד בארה"ב ששם נסק מספר האירועים האנטישמיים ב-57% בשנה אחת ובניו יורק עצמה במעל 70% מינואר עד יוני השנה. יש בעיה של אנטישמיות קלאסית בארה"ב ואני טוען שאנחנו חייבים לראות את המצב כך: מדובר באנטישמיות נגד יהודים שבאים מהימין כתוצאה מהאקלים הפוליטי בשם ה-BDS שמגיע מהשמאל. הפרלמנט הגרמני כבר עשה את הקשר הזה ולכן הם גינו בצורה חד משמעית את ה-BDS והגדיר אותו כאנטישמי".