טלנובלה יוונית

1

הסיפור שהגיע השבוע, לפחות באופן חלקי, אל סופו בבית המשפט העליון יכול היה לפרנס סרט מתח טוב או אפילו סדרת טלוויזיה.

השחקנים המרכזיים בסרט הזה הם פטריארך יווני שעמד בראש כנסייה ותיקה שפועלת בישראל והודח, עוזרו השנוי במחלוקת שברח מהארץ וגם חזר אליה, פטריארך חדש שנבחר, מועצת כנסייה שדיוניה חסויים, עמותה יהודית שעוסקת בגאולת בתים בעיר ירושלים ואדם מוכר שעומד בראשה, ואפילו גורמים ממשלתיים ישראליים שזהותם המדויקת איננה ברורה.

הפרשייה כולה מתחילה בשנת 2004. בחודש מרץ באותה שנה מכירה ממשלת ישראל באירינאוס כפטריארך היווני-אורתודוקסי בירושלים. כחצי שנה לאחר מכן, בין החודשים אוגוסט לאוקטובר, רוכשות שלוש חברות שהוקמו על ידי עמותת עטרת כהנים שלושה נכסים בעיר העתיקה בירושלים. מדובר בשני נכסים גדולים וחשובים במתחם שער יפו - מלון פטרה ומלון ניו אימפריאל, ובנכס נוסף ברחוב מועזמיה בעיר העתיקה. הרכישה מסכמת משא ומתן שנמשך ככל הנראה על פני תקופה משמעותית. מטעם החברות חותם על הרכישה עורך הדין שלהן, ומטעם הפטריארכיה חותם עוזרו של אירינאוס, ניקולאס פפדימס, שהיה גם הרוח החיה מטעמה במשא ומתן על הרכישה.

תמורת הנכסים, ועל כך כיום כבר אין מחלוקת, משלמות החברות כ-1.8 מיליון דולר (כ-9 מיליון שקלים במונחי אותה תקופה, טרם הזינוק במחירי הנדל"ן בישראל) לפטריארכיה שנמצאת באותם ימים במצוקת מזומנים. בשנת 2005 הרכישה מתפרסמת בתקשורת, ותוך זמן לא ארוך התוצאה היא הדחתו של אירינאוס מתפקיד הפטריארך ומינויו של תיאופילוס ג'אנופולוס כפטריארך במקומו. מדובר באירוע נדיר מאוד, מאחר שהמינוי לפטריארך הוא בדרך כלל מינוי לכל החיים. לאחר הדחתו נשאר אירינאוס לגור בדירתו בפטריארכיה, ולמעשה נמצא במעין מעצר בית בלתי רשמי שנמשך כ-11 שנה. את מזונו הוא מקבל באמצעות סל שאותו הוא משלשל מחלון דירתו, ועד שנת 2016 הוא לא יוצא ממנה לשום מקום. באותה שנה הוא יורד לראשונה מהדירה ונפגש עם הפטריארך הנוכחי, אולם למרות הפסקת הבידוד הוא נשאר לגור במתחם עד היום.

2

שכחו להחזיר את הכסף

הצעד המתבקש הבא של הפטריארכיה הוא כמובן להתנער מהעסקאות, והיא אכן עושה זאת בשנת 2007 באופן רשמי. מה שהיא לא עושה, ויתברר כמשמעותי בהמשך הדרך, הוא לפחות לנסות להחזיר את הכסף שקיבלה בתמורה לשלושת הנכסים. בעטרת כהנים לא מוכנים כמובן לקבל את ביטול העסקה, ובתחילת 2008 מגישות שלוש החברות הרוכשות תביעה נגד הפטריארכיה לבית המשפט המחוזי, בדרישה לקבוע שהן רכשו את הנכסים כדין. התביעה מוגשת תחילה גם נגד בעלי החנויות והדיירים שבמתחם, אך בהמשך הוחלט למחוק אותם מהתביעה ולעסוק רק בסוגיה העיקרית: שאלת רכישת הנכסים מידיה של הפטריארכיה.

בתחילת הדרך תולה הפטריארכיה את ביטול העסקה בכל מיני טענות. אחת המעניינות שבהן היא שהפטריארך ושליחו כלל לא היו מוסמכים לחתום על העסקה מטעם הפטריארכיה, מאחר שלא קיבלו לשם כך אישור ממועצת הפטריארכיה המכונה "הסינוד הקדוש". לאור זאת מבקשים עורכי הדין של החברות לעיין בפרוטוקולים של דיוני הסינוד בתקופה הרלוונטית, כדי לוודא שאישור כזה אכן לא ניתן. בפטריארכיה טוענים מנגד שהפרוטוקולים של הסינוד נהנים מחיסיון, וחל איסור דתי לחשוף אותם בפני מי שאיננו מוסמך לכך מטעם הכנסייה. בית המשפט המחוזי לא קונה את טענת החיסיון הדתי, ומבהיר שאי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו. בתגובה הפטריארכיה פשוט זונחת את הטענה הזאת.

במהלך ההתדיינות, ואחרי שמתברר שגם בטענות אחרות כמו אי תשלום מלא של התמורה ופגמים בייפוי הכוח שנתן אירינאוס לעוזרו פפדימס אין ממש, שמה הפטריארכיה במרכז את הטענה שמדובר בעסקה הנגועה בשחיתות. הטענה מתחלקת לשני חלקים: א. אירינאוס איפשר את ביצוע העסקה במטרה שעמותת עטרת כהנים תסייע לו לקבל את כתב ההכרה במינויו מטעם ממשלת ישראל. ב. פפדימס כרת את העסקה (שבמסגרתה נמכרו הנכסים לטענת הפטריארכיה במחיר הנמוך משווי השוק הריאלי שלהם) בתמורה לתשלום שוחד גדול שעמותת עטרת כהנים הבטיחה להעביר לו אישית.

פפדימס הודח כמובן מתפקידו עם הדחתו של אירינאוס, ומאחר שהוא ידע שבפטריארכיה לא אהבו את מה שעשה, הוא עזב את הארץ מיד לאחר מכן. במהלך שנות המשפט הארוכות נוצר קשר בין הפטריארכיה לפפדימס. הפטריארכיה מעוניינת בהוכחה שפפדימס קיבל הבטחות לשוחד מעטרת כהנים. פפדימס מעוניין פשוט לסיים את הסכסוך שכנראה לא הקל על חייו. הפגישות של פפדימס עם נציגי הפטריארכיה מוקלטות, ופפדימס גם מוסר לידי הנציגים טיוטות של מסמכים המציגים את גרסתו לאירועים, שאחת מהן כוללת גם הודאה בכך שהוצע לו שוחד נכבד מעטרת כהנים בתמורה לעסקאות. הטיוטה, בתוספת קטע הקלטה קצר, מוצגים מטעם הפטריארכיה לבית המשפט המחוזי, שקובע שאלו לא ראיות קבילות והן גם לא מוכיחות את מה שהפטריארכיה מנסה להוכיח.

בדרך לפסק הדין, שניתן במהלך 2007, בית המשפט המחוזי מציין עוד כמה נתונים, ומזכיר שהפטריארכיה שיגרה אומנם מכתב ביטול עסקה, אבל משום מה "שכחה" להחזיר את הכסף, וכן שלא הוכח כיאות שהנכסים נמכרו מתחת לערכם בשוק. השופטת שדנה בתיק, סגנית נשיא המחוזי גילה כנפי-שטייניץ, מקבלת גם טענה נוספת של עטרת כהנים שלפיה אם הצמד אירינאוס ופפדימס כל כך מושחתים, לא ברור מדוע מבין כל עסקאות הנדל"ן שערכו השניים הפטריארכיה מתכחשת רק לשלוש העסקאות הללו. בעטרת כהנים טוענים גם שהתיאוריה בנוגע לשוחד שניתן לאירינאוס, בדמות הסיוע בהשגת כתב ההכרה בו מטעם הממשלה, לא מסתדרת עם לוח הזמנים של המשא ומתן, טענה שגם אותה הפטריארכיה לא מצליחה לסתור. השופטת מציינת אומנם כי עטרת כהנים לא הצליחה ליישב כמה תמיהות על התנהלותה ועל התנהלותו של פפדימס, אך התמיהות הללו לא משנות את התוצאה הסופית.

3

מחכים לדמי השכירות

לאחר שטענת ההגנה העיקרית של הפטריארכיה, הטענה שמדובר בעסקה שבבסיסה שוחד, לא הוכחה באופן מספק, התוצאה היא קבלת התביעה וקביעה שהנכסים הללו, הממוקמים באזור אסטרטגי מאוד בעיר העתיקה, אכן שייכים לשלוש החברות. עם זאת, הניצחון של עטרת כהנים במחוזי לא מושלם. השופטת לא נענית לבקשת החברות לחייב את הפטריארכיה לחשוף את המסמכים שמגלים מה גובה דמי השכירות שקיבלה בעבור הנכסים הללו במהלך כל השנים, מה שמחייב את עטרת כהנים לפתוח לצורך העניין הליך משפטי חדש, שכמובן יעלה כסף וייקח זמן.

כמובן שבפטריארכיה לא מתייאשים ובתוך זמן קצר הם מערערים לבית המשפט העליון. הדיון נערך בשבוע שעבר וכבר השבוע הערעור נדחה, אחרי יותר מ-11 שנים של התדיינות בבתי המשפט. השופט יצחק עמית מנמק את ההחלטה בפסק דין תמציתי, שלמעשה מאשרר את כל קביעותיו של בית המשפט המחוזי. השופט עמית לא נמנע ממתיחת ביקורת על שני הצדדים, אך לבסוף מקבל את כל קביעותיו של המחוזי אחת לאחת.

החברות מצידן מגישות גם הן ערעור לעליון על כך שבית המשפט המחוזי לא קיבל את תביעתן במלואה ולא חייב את הפטריארכיה לחשוף את המסמכים שברשותה. גם את הערעור הזה דוחה השופט עמית, בין היתר משום שמדובר בהליך של גילוי מסמכים שלא ניתן לנהל בבית המשפט העליון. בכך תמה פרשיית רכישת הנכסים האסטרטגיים במתחם שער יפו, אך לא נשלמה. למעשה, יחלוף עוד זמן לא קצר עד שהרכישה תבוא לידי ביטוי בפועל, כי הנכסים אינם ריקים. הוכחת הבעלות מול הפטריארכיה הייתה רק השלב הראשון של ההתדיינות המשפטית, ובשלבים הבאים יצטרכו החברות להתנהל מול מי שמאיישים כעת את הנכסים ולהביא, בהליך שיכול להימשך זמן רב, לפינוים מיושביהם.

***הפינה הכלכלית***

מצג אמת

בעוד מדינת ישראל נקלעת לסחרור בחירות שני ברציפות בלי כל סיבה הגיונית נראית לעין, גם מי שאמורים בינתיים לנהל את כלכלת ישראל עסוקים כנראה במריבות פנימיות, במקום לשמור על הקופה. כבר ציינו בפינה הזאת בעבר את העובדה שכל מסגרות הגירעון שקבעה הממשלה לעצמה נפרצו בשנה האחרונה. כעת מתברר שהנתונים חמורים עוד יותר משחשבנו, וכבר מתקרבים לארבעה אחוזי תוצר, אבל במשרד האוצר עסוקים כרגע כנראה פחות בצמצום הגירעון והרבה יותר במריבות פנימיות ובניסיונות טיוח.

בחדשות 13 דווח על דיון שנערך בהנהלת משרד האוצר ביום שני השבוע סביב החובה של המשרד להציג לממשלה בימים הקרובים את מימדי הגרעון. בדיווח נטען מפיהם של בכירים שהשתתפו בדיון כי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בדק את האפשרות להסתיר את הנתונים ולא להביא אותם בפני הממשלה. לטענתם, באב"ד ניסה לברר במסגרת זו אפילו את האפשרות לשנות את החוק כדי לא להציג את הנתונים המביכים.

באב"ד מסר בתגובה שהדברים לא היו ולא נבראו, אבל לא הכחיש שיש לו בעיה עם פרסום נתוני הגירעון כרגע. "לא הסכמתי שהנתונים יוצגו בפני הממשלה מבלי שתהיה חבילת צעדים לידם איך להקטין את הגירעון", הוא מסר. הדיון הסתיים בסופו של דבר בכך שהנתונים, שלפיהם כל מסגרות הגירעון נפרצו והוא מתקרב לארבעה אחוזי תוצר, כן יובאו לפני הממשלה בשבוע הבא, וטוב שכך. מצג אמת הוא הדבר הכי חשוב בכלכלה. כלכלתה של יוון, למשל, קרסה קודם כול בגלל ששיקרו לציבור לגבי גובה החוב.

הבעיה היא בפתרונות שמציע האוצר. על פי אותו דיווח, באוצר שוקלים להביא בפני הממשלה שתי חלופות במטרה להקטין את הגירעון: הצעה לגבות מיסים מגוגל ופייסבוק, וגם הצעה חדשה לגבות מתאגידי הענק מע"מ על כל אפליקציה שיורידו משתמשים ישראלים. שני הרעיונות הללו לכאורה יפים מאוד, הבעיה היא שספק רב אם הם ישימים. והם בטח לא יוכלו לסגור את הגירעון כבר השנה. קחו למשל את הרעיון של מיסוי גוגל ופייסבוק. זו לא הפעם הראשונה שאתם שומעים על הרעיון הזה. זה לא קרה עד עכשיו לא בגלל שהמדינה לא רצתה, זה לא קרה כי ענקיות האינטרנט הבינלאומיות יודעות היטב איך להימנע מתשלום מס אמת במדינות השונות, וישראל, עם כל הכבוד, כנראה לא תהיה הראשונה שתצליח להכניע אותן. הבעיה היא שבתקופת בחירות אף אחד לא ינקוט בצעדים שבאמת נדרשים, כמו קיצוץ תקציבי עמוק או העלאת המע"מ באחוז. ולכן כשתקום כאן הממשלה הבאה ההתמודדות שלה תהיה קשה עוד הרבה יותר.

לתגובות: [email protected]