מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם בצהריים (ראשון) דוח ביקורת על פעולות הממשלה בנושא זיהום האוויר במפרץ חיפה.
ליקויים מרכזיים:
ב-2015 גיבש המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית בעניין מפרץ חיפה ופעל לקדם אותה. עם זאת, הדוח העלה ליקויים באופן גיבושה של התוכנית, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה, באופן הדיווח לציבור על יישומה, ובמידת העמידה בלוחות הזמנים וביעדים שנקבעו בה, שחלקם טרם הושג גם כיום.
איכות אוויר ומדידת מזהמים במפרץ חיפה: עדיין יש מזהמים שערכי איכות האוויר שלהם לא השתפרו, השתפרו מעט או חורגים מהנדרש על פי חוק. חריגות כאלו קיימות במוקדי זיהום נוספים בארץ.
לצד זאת, משקף הדוח מגבלות טכנולוגיות ואחרות (חלקן קיימות בכל העולם) המובנות במערך הניטור והדיגום, כך שמספר ניכר של חומרים מזהמים נותר מחוץ ליכולת הזיהוי, המדידה וההתרעה של מערך הניטור והדיגום. הדבר גורם לחוסר ודאות לגבי חלק ניכר מהמזהמים המצויים בפועל באוויר והשפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה.
זיהום אוויר ותחלואה: שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי, למשל תחלואה עודפת של מבוגרים בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה וכן החמרה של אסתמה אצל ילדים.
אולם, בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן, ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר. תשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות עודנה חסרה באופן מהותי.
פיקוח על מפעלים: עלתה שורה של ליקויים משמעותיים בניהול מערכי הניטור הרציף והדיגומים בארובות המפעלים. ליקויים אלו אינם מאפשרים למשרד להגנת הסביבה ולציבור לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים. המדובר בין היתר: (1) אי עמידה של מרבית המפעלים בדרישות נוהל ניטור ארובות לרבות אי ביצוע בדיקות כיול של מערכות הניטור שבארובותיהם. (2) במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור ב-42 ארובות שלהם שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד. (3) כשליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו במשך שנים רבות, (לפחות עד אוקטובר 2017), בדרישות נוהל דיגום בארובות ולא נדגמו.
את הדגימות בארובות המפעלים מבצעות חברות דיגום המתקשרות עימם במישרין. הדבר עלול לפגוע באי-התלות של חברות הדיגום במפעלים ששכרו את שירותיהן, ובכך לפגוע באינטרס הציבורי.
אכיפה סביבתית: המשרד להגנת הסביבה אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המינהליים (למשל באמצעות הפקת צווים או הטלת עיצומים) ואת הליכי האכיפה הפליליים.
במחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר כמו צווים מינהליים.
ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בז"ן בשנים האחרונות, מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע להפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו.
תכנון סטטוטורי: תמ"א 30 - תוכנית המתאר של אזור מפרץ חיפה, שנועדה ליישב בין הקונפליקטים באזור וליצור בלמים ואיזונים בין הצרכים השונים - לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019.
נוצרה הטיה של ההליך התכנוני של תמ"א זו בעיקר בשל שיקולי תחבורה ושיקולים כלכליים, וכן בשל מעורבות של בעלי עניין בנושא. עקב כך חלק נרחב ומהותי מהשטח שעליו הייתה התוכנית אמורה לחול נגרע ממנה. בכך עלול שיופר האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין האינטרסים המשקיים והכלכליים.
יתרה מכך, משרדי הממשלה וגופי התכנון אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ שלמצער אינן תורמות להפחתת הזיהום.
מכרז להקמת מפעל אמוניה: עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים בנושא המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם, לפני החלטת הממשלה בנידון, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר והדבר פגע הן ביכולתם לקבל החלטות מיטביות והן ביכולתם ליישמן.
כך למשל, הם לא עסקו באופן ממצה: בשאלות יסוד הקשורות ביבוא האמוניה ואחסנתה; בשאלה האם המדינה צריכה בכלל להיות מעורבת בהסדרת אספקת האמוניה; בשאלת הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל כאמור; ובהערכה עדכנית של צורכי המשק וצורכי החירום בתחום זה.
סיכונים מצרפיים מחומרים מסוכנים: מדובר בסכנה לתגובות שרשרת באזור מפרץ חיפה שהוא שטח קטן שבסמוך לו אזורים מאוכלסים ויש בו ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים.
אף על פי כן, יישום החלטת הממשלה בדבר הכנת סקר סיכונים מצרפי בנושא נמשך בצורה בלתי סבירה, אשר גורם גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר זה לרבות פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו.
התמשכות ההליך נובעת, בין היתר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נוקט המשרד להג"ס ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה.
כמו כן, רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם.
לדעת מבקר המדינה, ההתמודדות עם החולשות שחושף קובץ דוחות זה מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה, וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה- אשר תגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה.
''במסגרת עבודתה של הוועדה הציבורית עליה להכריע בשאלה אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם. עבודת הוועדה בנושא עקרוני זה תתבצע תוך בחינה מחודשת ומדוקדקת של כמה הנחות יסוד שלפיהן פעלה הממשלה עד כה''.
המבקר טוען כי ''בשל קיומם של מוקדי זיהום וריכוזי חומרים מסוכנים נוספים בישראל, יש מקום להרחיב את תחום בדיקתה של הוועדה הציבורית כדי שתבצע גם הערכה לאומית כוללת של השפעתן של תעשיות ותשתיות על אזורים אחרים בארץ. במרכזה של ההערכה האמורה יש להעמיד את חזון המשק העתידי של מדינת ישראל ואת השאלה לאן מועדות פניו.
''מבטה של המדינה, ששטחה קטן ואוכלוסייתה צפויה להכפיל ואף לשלש את עצמה בעשורים הבאים, צריך להיות מופנה אל הטווח הרחוק, לראות כיצד תוכל לפתח מנועי צמיחה עתידיים המשרתים את האינטרס הציבורי הרחב ולקדם תעשיות המבוססות על טכנולוגיות נקיות, וזאת למען הדורות הבאים", מסכם המבקר שפירא.