בין הרב לגוגל
בין הרב לגוגלצילום: עביר סולטן, פלאש 90

בראיון לערוץ 7 מתייחס הרב יצחק נריה, מייסד קרן 'אחד לאחד', לסקר שערך ארגונו יחד עם ארגון רבני 'ברקאי' ובחן את יחסו של הציבור הדתי לאומי לרבנים ברמה הקהילתית וברמה האישית.

על השאלה אם משהו מנתוני הסקר הפתיע אותו משיב הרב נריה ומספר כי היו הפתעות לחיוב ולשלילה, והוא מפרט: "ציער אותי מאוד שהרבה מאוד אנשים לא מספיק קשורים לרבנים באופן שבו הינו רוצים, וגם כשנתקלים בשאלה משמעותית הכתובת הראשונה היא האינטרנט".

על הבחירה באינטרנט כמקור לפסיקה הלכתית אומר הרב נריה כי "האינטרנט מספק אינפורמציה זמינה בכל תחום, אבל עולמה של תורה מורכב יותר. צריך להכיר את השואל ואת הנשאל, את רמתו הרוחנית והתורנית והזמינות של האינטרנט באה לפעמים על חשבון איכות".

על ההפתעה החיובית שבתוצאות הסקר אומר הרב כי הופתע לגלות שכמחצית מהצעירים בציונות הדתית, בין המוגדרים כליבראליים יותר ובין אם כאלה הרואים בעצמם שמרנים יותר, חשים כי יש להם דמות תורנית שעימה יוכלו להיוועץ בסוגיות אישיות והלכתיות. הרב נריה מסכים לתחושה לפיה העובדה שצעירים עד גיל שלושים חשים כך נובעת מהקשר שנוצר לצעירי הציונות הדתית עם עולם התורה בתקופת לימודיהם שאחרי התיכון, בין אם בישיבה, ישיבת הסדר או מכינה.

נתון נוסף עליו מתעכב הרב נריה הוא ההעדפה של בני הציונות הדתית להיוועץ ברב שבעיניהם הוא צנוע ועניו על פני רב שידועה ומפורסמת גדולתו בתורה. "הדמויות שהנוער והמבוגרים מחפשים הם לאו דווקא בעלי ידע אלא בעלי רמה מוסרית גבוה, רב שיודעים שכאשר נתקלים בשאלות קשות הוא יהיה שם עבורם".

הרב נריה מעיר ומציין כי מתוקף תפקידו רב קהילה אינו פסיכולוג, יועץ חינוכי או איש חינוך בהכרח אבל בסופו של דבר הוא גם וגם. "תחומי העיסוק שלו מגוונים ורבים והוא מוסר את נפשו" ומתוקף כך הציבור רואה ברבנים אנשים ערכיים שנכון להיתלות בהם.

ואולי, שאלנו, מעדיפים בני הציונות הדתית רב צנוע ועניו על פני רב תלמיד חכם משום שברב צנוע ועניו יש נכונות להכלה רבה יותר של הקשיים והחולשות של השואל? הרב נריה משיב ומציין כי הסקר פילח את נושאי השאלות שהציבור מעלה בפני רבנים והתברר שכאשר מדובר בשאלות הלכתיות הרות גורל כדוגמת שאלות של פיקוח נפש ושאלות קרדינאליות דומות הרי שהציבור פונה לתלמידי חכמים. לעומת זאת כאשר מדובר בהתייעצות אישית ההעדפה היא של רב המוגדר כעניו וצנוע.

סוגיה נוספת שממנה התאכזב הרב נריה היא הפנמת הקשר בין עולם התורה לעולם העסקים. מסתבר שהציבור עדיין חי בתובנה של נתק בין השניים. "כשניסינו לברר באיזה דברים לא יפנו לרבנים, עולם העסקים נשאר מחוץ לשאלות הרב. זה קורה למרות שעולם העסקים מורכב משאלות הלכתיות רבות של ריבית, עבודה ביושר, חילולי שבת וכו'. למרות זאת הציבור מרגיש שהנושא הזה מנותק מקודש. בתפיסת הציבור תחום העסקים לא קשור לעולם התורה". האכזבה מתודעה זו נובעת בעיקר לאור המאמץ ארוך השנים לחנך לעיקרון של תורת חיים, תורה שבאה לידי ביטוי בכל רבדי החיים. מסתבר שבתחום זה עוד נכונה עבודה לא מעטה לעולם הרבני.

על העדפת הציבור הדתי לאומי את האינטרנט כמקור לבירור הלכתי, סבור הרב נריה כי הסיבה המרכזית לכך היא זמינותו של האינטרנט, אך בכך גם חולשתו של אפיק זה. לכך נוסף עניין האלמוניות של השואל המבקש לברר הלכה מבלי להיחשף בפני רב.

לעומת יתרון הזמינות של האינטרנט, מזכיר הרב נריה, כדי להשיב בסוגיות הלכתיות "צריך לברר מי הרב המשיב, לא הרי הרב אריאל או הרב ליאור ותלמידי חכמים כהרי אנשים שלא ידוע מי הם. לפעמים האלמוניות היא לרועץ, לפעמים היכרות המורכבות של האדם והמציאות משנה את התשובה ההלכתית".

ואולי אנשים מעדיפים שלא להטריד את הרב שכיום פונים אליו הרבה יותר שואלים מבעבר, ומשום כך ניגשים לבירורים באינטרנט? הרב נריה מסכים שאכן לעיתים לאדם כלל לא ברור אם שאלתו ראויה להישאל והוא מעדיף את הבירור הראשוני באינטרנט. לטעמו יש לנתח את נתוני הסקר ומשמעויותיו ולהכשיר רבנים מתוך התמודדות עם האתגרים השונים ומתוך הבנת הצורך להיות זמנים וקשורים לציבור.

עוד מעיר הרב נריה כי לאחוזים ניכרים מהמשתתפים בסקר היה חשוב לראות שהרב מכיר את עולם המושגים שלהם. "רב ששירת בצבא התייחס אחרת לשאלות מחיילים לעומת רב שלא שירת בצבא", הוא אומר ומציג דוגמא של מפקד ששאל בתקופת ספירת העומר אם ניתן להורות על גילוח בטרם כניסה לפעולה בעזה על מנת שהחיילים לא ייראו בעיני התושבים בעזה כ"פלנגות". שאלה שכזו צפויה לקבל מענה שונה מרב ששירת בצבא ומכיר את המציאות והמשמעויות המבצעיות, לעומת רב שאינו מכיר את הדברים.