לא מעט נחילי מדוזות מכסים בימים אלה לא מעט מחופי הארץ והצפי הוא לתקופה לא מבוטלת של מפגשים עם היצור הימי והצורב הזה. על ההתמודדות הרפואית עם המדוזות שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מנהל מיון ילדים בהדסה עין כרם, ד"ר סער חשביה.
"המדוזה שמאפיינת את חופי הים התיכון, החוטית הנודדת, הגיעה בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, ומאז יש עליה במספר הנפגעים מצריבות מדוזה", אומר ד"ר חשביה.
לדבריו אמנם "לרוב מסתכם בכאב בלבד ואדמומיות בעור, אבל קיימים גם מקרים קיצוניים שיכולים להביא למצב דמוי כוויה עד כדי סיכון חיים". הגורם שקובע אם הדברים יסתכמו באדמומיות וכאב קל או במקרה חמור יותר הוא המערכת החיסונית של הנפגע. "יש מי שמפתח תגובה אלרגית חמורה לארס של המדוזה והדבר מתבטא בקוצר נשימה ופריחה ויכול להגיע עד סכנת חיים. זה מצב מאוד נדיר. ברוב המקרים רואים פגיעה בעור שמתחילה באדמומיות וכאב מקומי ויכולה להסתיים בכוויות דרגה 2. זה תלוי בכמות הארס".
אמנם האירועים בהם מדובר בסכנה של ממש נדירים ביותר, ובכל זאת ביקשנו לדעת מתי צריך להבין שישנה סכנה של ממש וד"ר חשביה מסביר: "חשוב לזהות זאת בצורה מהירה. כל מי שנפגע ממדוזה ומתאר תחושת מחנק, קושי בנשימה עילפון, הקאות בלתי פוסקות וחולשה קיצונית צריך לעדכן את המציל במצב כי זו תגובה חורגת שמצריכה תגובה דחופה". לדבריו במצבים נדירים שכאלה יש לדאוג להגיע לטיפול רפואי מיידי.
סביב הטיפול הנכון והראוי בצריבת מדוזה יש לא מעט אגדות שהתפתחו והשתנו עם השנים, ולא מעט מהן הן לא יותר מאשר אגדות אורבאניות. ד"ר חשביה מסביר: "יש הרבה אגדות. בעבר הייתה המלצה לשים שתן אדם על אזור הכוויה. היום יודעים שזה יכול גם להזיק. היו המלצות לשים חומץ ופעם בחלק מהחופים היו בקבוקי חומץ מוכנים. המקור של העניין הוא שיש זני מדוזות שהחומץ מנטרל את פעילות תאי הארס שלהן".
כדי להבין את הדברים נותן חשביה מעט רקע: "המדוזה מכילה מעין בקבוקונים מקרוסקופיים שבקציהם מעין מזרק שמזריק את הארס לתוך העור. לכן המחשבה הייתה ששטיפה במים רגילים של אזור הכוויה הבקבוקונים יחמירו את הכוויה ולעומת זאת חומץ ינטרל את הארס. הוכח שהדבר לא רלוונטי לזן שבחופי ארצנו. לכן משרד הבריאות ויתר על הנחיית השימוש בחומץ".
"היום יודעים שאם יש עדיין זרועות של המדוזה כרוכות על האיבר, יש להוריד אותן בעדינות באמצעות פלסטיק או עץ מהאזור הנגוע, לשטוף במי ים ואחר כך במי ברז, אבל לא בזרם שוטף כי זרם חזק עלול לשבור את הבקבוקונים ולהחמיר את הפגיעה".
מעט רקע על ההיסטוריה של המדוזות: "הן מגיעות מהאוקיינוס ההודי. כשכרו את תעלת סואץ הזן הזה מצא את הדרך לכאן וכאמור ההגירה הגיעה בשיאה בשנות השמונים. מאז החוטית היא אורחת באזור הים שלנו ועושה הרבה נזק גם לדגה המקומית וגם למפעלים שהיא סותמת את הפילטרים שלהם". מסתבר שהמדוזה צורבת אך ורק בשל הרצון לשתק את המזון שלה, ואנחנו נפגעים באקראיות רק משום שגם אנחנו וגם היא אוהבים מים חמימים.
"קורה שלא רואים את המדוזה ויוצאים מעוקצצים. זה נובע מזרועות שנשרו ממדוזות שהן כעת רחוקות בים", אומר ד"ר חשביה ושב אל דרכי הטיפול בצריבתן של המדוזות: "לתת נוגדי כאב ולקוות שהצריבה לא תתפתח לכדי כוויה. אם זה רק טיפה אודם וכאב אפשר להסתפק במשחה או אלוורה או כל אמצעי מוכר אחר. אם זה מתפתח לכוויה, שזה נדיר, ללכת לרופא שצריך להעריך האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי מקומי. יש משחות שונות, ואם צריך אז לטפל בשלפוחיות ואפשר גם שהנפגע ישלח למיון. השנה כבר אישפזנו שני ילדים", הוא מספר.