אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

הטלפון הנייד מהווה בריחה אולטימטיבית מהמציאות. הוא מרכז בידורי בעל פוטנציאל אין סופי, בעיקר אם יש שקע קרוב לטעינה.

לא רק אצל ילדים, גם אצלנו המבוגרים יש שימוש מוגזם ולא מבוקר בנייד, אך נתמקד לרגע בילדים להם אין התירוץ שהנייד הוא כלי עבודה.

נתחיל מהדבר הפשוט יותר – הנייד הוא חלק בלתי נפקד מהמציאות היום. לצפות מילדים ומתבגרים שלא יתעסקו במכשיר הנייד הוא דמיון לא מציאותי שיכול להכניס את התא המשפחתי למתיחות מיותרת. השאלה היא לא אם בני הנוער נמצאים בנייד, אלא כמה זמן מסך הם צורכים מדי יום.

המינון הוא מה שחשוב ובאמצעותו ניתן להבין האם יש כאן הגזמה או לאו. בדיוק כמו האתגר של הדור הקודם בחינוך ילדים שרגילים להיות מול מחשבים, אנחנו מתמודדים עם חינוך כאשר המחשב וכל הבידור האנושי נמצאים בכיס של הצעירים.

כאמור, לאסור שימוש בנייד לא יועיל, ולחטט בו לא יעזור ליחסי האמון שלכם עם ילדיכם. הורים החשים שילדיהם נמצאים כל הזמן בנייד יכולים לעשות מספר פעולות פשוטות שיסייעו להם. ניתן לקבוע לילדים שעות בהן אסור כל שימוש בנייד (ארוחות משפחתיות, בשעות הערב בהן המשפחה כולה יחד ועוד) או סך שעות יומי בו מותר להשתמש בנייד.

יעזור אף יותר להשקיע חשיבה על דרכי פעולה וחוויות שיציעו לילדים אלטרנטיבה מחשבתית או פיזית שתלמד אותם שיש דברים טובים יותר לעשות. גם אם הם עדיין יעדיפו את הנייד, הכנסת פעילויות לשגרת החופש של הצעירים, תצמצם להם את הזמן האפשרי למשחקים ושוטטות בנייד.

כדי להוציא את הילד מהנייד יש למצוא את נקודת החוזק שלו ודרכה לצמצם את הזמן שאיתו הוא מבלה בנייד. ככל שהנער בטוח יותר בעצמו יותר וממלא את הזמן במשמעות, אזי הזמן שהוא להתכנס בתוך המרחב הווירטואלי מצטמצם. ילד שעובד בקיץ, משתתף במשחקי חברה, מתנדב במד"א, בשירות הכבאות או בעמותות שונות, הולך לבני עקיבא ועוסק בפעילויות חברתיות, הרי שממילא הזמן שלו מול המסך יצטמצם משמעותית.

אין צורך לסגור את הטלפון לגמרי, אלא פשוט לנרמל את השימוש בו. בשעות הפנאי הילד יכול להיות בנייד, אבל חייב להיות איזון. ילד עם דימוי עצמי גבוה וחברים יהיה פחות זמן בטלפון, ויבלה איתם את הזמן במקום לבזבז את מרבית חייו ולהעביר את גיל ההתבגרות בתוך המכשיר הנייד.

כיום קיימות אפליקציות רבות שמנתחות את השימוש בנייד. ברגע שלכל בני המשפחה יש מכשיר, ניתן לעשות ביניהם תחרות מי מוריד יותר מזמן השימוש בנייד ולצ'פר בהתאם.

עד כאן עסקנו בחינוך לשימוש מפוכח בנייד מבלי להתייחס לתכנים אותם הנוער צורך. אם ילד בן 16 יכול להגיע לפורנוגרפיה בטאצ' מהיר, סבירות גבוהה הוא יהיה שם. הנושא מסקרן ולא מדובר, כל הידע בתחום קיים וזמין ברשת (ולא ציינו את הקלות בה ניתן להשמיד "ראיות" על גלישה באתרים כאלו). לתת לצעירים טלפון נייד ללא סינון זה בדיוק כמו לשים מכשול בדרכו של עיוור או לתת לצעירים להסתובב בגג של מבנה גבוה ללא מעקה.

לפני שקונים טלפון נייד לילדים, יש להתנות את הסינון כתנאי מקדים לרכישה. אם קניתם ללא סינון ותרצו לסנן בהמשך, זה כבר יהיה אתגר לא פשוט.

הרב רן שם טוב הוא ראש ישיבת אלוני הבשן מבית עמותת "רוח הגולן"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו