![טוביה החולב](https://a7.org/files/pictures/781x439/912111.jpg)
מכל הדמויות בסיפורת היהודית המודרנית, האהובה ביותר והיחידה שפרצה אל מעבר לגבולות העולם היהודי היא דמותו של טוביה, החלבן הנוגע ללב, המצטט מהמקורות, שהונצח בכתבי שלום עליכם, ובביצועים זוכי-פרסים בתיאטרון ובקולנוע ("כנר על הגג" המחזמר המצליח ביותר בברודווי כמו גם הסרט שהופק בעקבותיו).
שלום עליכם (שלום רבינוביץ' 1859-1916), יוצרו של טוביה היה אחד מגדולי הסופרים היידיים וזכה אף לכינוי "מארק טווין היהודי".
עתה, לראשונה בישראל ובגרסת מחול עכשווי ומוסיקה מקורית יגיע בלט בזל משוייץ לביצוע "טוביה" יצירתו של הכוריאוגרף ריצ'ארד וורלוק מנהלו האמנותי של בלט בזל ולמוסיקה של המלחין אוליביה טרואן.
מוסיקה זו נכתבה במיוחד עבור המחול וחלקה יבוצע בביצוע חי של חמישיית הכליזמר השוויצרית "קול שמחה" אותה ייסד ומנהל טרואן.
יוצרה, ריצרד וורלוק מספר כי כבר בגיל צער חש קשר לתרבות היהודית. הרעיון לעבוד על "טוביה" נולד כאשר פגש בבזל את המוסיקאי והמלחין אוליבייה טרואן, ממייסדי 'קול-שמחה' – חמישיית כלייזמר עכשווי, ואחרי שהאזין להקלטתו של טרואן עם התזמורת הסימפונית של לונדון.
ביצירתו מתייחס וורלוק לשני היבטים עיקריים: מצבו הבסיסי של טוביה של שלום עליכם והקונפליקט שלו עם בנותיו המתעקשות להינשא למי שאהבה נפשן. וורלוק רואה בזה מוטיב אנושי אוניברסלי אתו יכול כל אחד להזדהות.
ההיבט השני אותו מדגיש וורלוק מתבטא בסצנה אותה הוסיף במערכה הראשונה בה זרם פליטים עובר בכפר בדרך אל אובדנו במרחב העצום של העיירה האוקראינית. וורלוק מתייחס למציאות הפוליטית אז ועכשיו: "הצורך של טוביה לכפות על בנותיו את חובות המסורת יכול להיות מובן היום, בהקשר להרס התרבות היהודית במזרח אירופה ורעיון חוסר הבית ותחושת הזרות של מי שנגזר עליו להיות זר או פליט במקום בו הוא חי. כדי לשמור על הזהות, בתוך חיים לצד ריבוי תרבויות וזהויות, נדרשת משמעת תרבותית שמחייבת בהירות וצייתנות".
עם פרשנויות חדשות וטכניקות מחול מודרני, מעביר וורלוק את סיפורו הנוגע ללב של גיבורו של שלום עליכם מן הסיפורת היידית הקלאסית ומספר אותו מחדש באמצעות המחול. שמחה, סבל וכאבי האהבה כולם באים לידי ביטוי, כמו גם נושא המסורת, אמונות, טקסים ומנהגים שבאותו זמן ומקום עוררו אנשים שוב ושוב למרוד במוסכמות המחניקות.
סגנון המחול המודרני של וורלוק מתמזג עם המוסיקה המרגשת והמשמחת של אוליבייה טרואן, המשלבת מסורות מוסיקליות יהודיות וסגנונות מזרח אירופיים יחד עם אלתורי ג'אז וצלילה המיוחד של חמישיית כלי הזמר "קול שמחה".
וורלוק נחשב למי שכתב מחדש את תולדותיה של להקת בלט בזל. במשך כ-19 שנות עבודה גיבש להקת מחול מצטיינת עם מיומנויות טכניות גבוהות ביותר, העומדת בשורה אחת עם להקות הבלט הטובות בעולם גם בטכניקות מחול ניאו-קלאסיות וגם במחול עכשווי. ככוריאוגרף עבד בין היתר גם עם להקות מחול ידועות רבות אחרות ברחבי העולם, עבור בתי האופרה המפורסמים באירופה, כמו גם עבור הקולנוע והטלוויזיה. על עבודותיו אלו קיבל פרסים ואותות הצטיינות.
ביצירותיו, הוא נוקט בתפיסה של מיזוג קטעים עכשוויים, בעלי אופי אבסטרקטי מובהק, המושתתים על דימויים אסוציאטיביים, בתוך יצירות בלט מודרניות נרטיביות באורך מלא, המספרות סיפורים, מתארות דמויות או מציגות פרשנות ליצירות ספרותיות באמצעות מחול.
מוצלחים במיוחד הם עיבודיו לקלסיקות כמו "אגם הברבורים", לה טראוויאטה, ג'יזל, ייבגני אונייגין, שלגיה, ועוד, להם נתן פרשנויות חדשות באופן הייחודי לו. יצירותיו הן עירוב של מתח תוסס ואתלטי ווירטואוזיות משתעשעת.
לצידו של וורלוק עומד כאמור, אוליבייה טרואן שהפך גם לאחד ממתכנתי הקול המובילים בעולם שבשנת 1986 ייסד את אנסמבל "קול שמחה" בשווייץ המתמקד בז'אנר המוסיקלי של הכליזמרים.
המופע יועלה ביום רביעי 25.9.19 (20:00) וחמישי 26.9.19 (20:00) בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב לכבוד 70 שנה ליחסי הדיפלומטיים עם שוייץ.