שמואל בוכריס, מנהל ישיבת 'עוז ואמונה' בנווה שאנן שבדרום תל אביב, נכנס לאחרונה למאפייה בשכונה כדי להזמין כיבוד לאירוע פתיחת זמן אלול בישיבה. "איפה הישיבה הזאת?" התעניין בעל המאפייה. בוכריס הסביר שהיא ממוקמת בתוך מבנה בית הכנסת הוותיק 'עוז ואמונה' בשכונה. "מה? בבית הכנסת הזה?" התרגש בעל המאפייה, "חגגו לי שם גם את ברית המילה וגם בר מצווה. לא הייתי שם כבר שלושים שנה. הייתי בטוח שהוא נטוש לגמרי".
מפגש דומה התרחש לפני כשבועיים, כשחזר משירות מילואים כדי ללוות את עבודת השיפוץ של בית הכנסת. "אני רואה חרדי עומד ומסתכל על הפיגומים סביב בית הכנסת בהתרגשות. שאלתי אותו: מי כבודו? הוא אומר לי בדמעות: 'אח שלי הקים וניהל את בית הכנסת הזה 45 שנה. כבר 15 שנים המקום נטוש ופתאום אני רואה שאתם עובדים פה'. אני נתקל בסיפורים כאלה לא מעט, כמעט בכל שיחה שלי עם יהודי פה ברחוב", מעיד בוכריס.
לבקשת ראש הממשלה
כמעט חצי שנה אחרי הירצחו של הרב אחיעד אטינגר, ראש ישיבת 'עוז ואמונה', קולות הבנייה והעשייה נשמעים ביתר עוז במבנה בית הכנסת הישן שבו שכנה הישיבה. קול התורה שהביא הרב אטינגר לשכונה, שנכבשה על ידי המסתננים מאפריקה ביחס מדאיג של 30,000:2,000 לטובת המסתננים, צפוי להתעצם בעוד כשבוע, עם פתיחת זמן אלול. פתיחת הזמן תצוין באירוע חגיגי בהשתתפות הרב ישראל מאיר לאו, ראשי הישיבה ומשפחת אטינגר.
"במהלך השבעה על הרב אטינגר, הגיע ראש הממשלה לנחם את האלמנה. הוא שאל אותה: במה אני יכול לעזור? תמר השיבה: רצחו את בעלי, אבל החזון שלו חייב להימשך. תעזור לישיבה להמשיך ולהתפתח", מספר ליאור שטול, מנכ"ל מוסדות 'בני דוד' בעלי. "ראש הממשלה פנה לרב סדן ושאל אם יוכל לקחת על עצמו להמשיך את חזונו של הרב. הרב סדן אישר, ומאז מוסדות 'בני דוד' נכנסו לעניינים".
מוסדות 'בני דוד' בעלי, אשר פרשו את חסותם על הישיבה, עתידים להכפיל ולשלש את מספר התלמידים: מפחות ממניין לומדים שמנתה עד כה הישיבה, צפויה להתחיל את הזמן הקרוב קבוצה של כשלושים תלמידים: כולל אברכים בראשות הרב ירון אדוריאן, וישיבה גבוהה שתורכב ברובה מתלמידי שיעור ב' של מוסדות עלי. בראש הישיבה יעמוד הרב איציק פנירי, ורבני 'בני דוד' יגיעו להעביר בה שיעורים. בגלל הזמן הקצר, מסביר שטול, גיוס התלמידים התחיל מאוחר, "ואנחנו קוראים לכל מי שרוצה להצטרף – לבוא. יש מקום".
"אנחנו מחזירים עטרה ליושנה, זו גם הייתה הסיסמה של הרב אחיעד", מסביר בוכריס, "אנחנו לא עושים פה שום דבר חדש. היה פה לפנינו עולם תורה שלם בשכונה הזאת". בשנות ה-20 וה-30 הייתה הציונות הדתית רוב מניין ובניין של שכונת נווה שאנן. בתי כנסת רבים, בתי ספר ממלכתיים-דתיים ומוסדות שונים היו שזורים בנוף הבנוי של השכונה.
כעת, מלבד שיפוץ בית הכנסת והחלפת כל התשתיות הישנות שבו כך שיותאם "לחיי ישיבה מלאים", כלשונו של בוכריס, ייגאל מבנה נוסף ששימש כבית כנסת ובית ספר דתי בשנות ה-30 של המאה הקודמת. מדובר במבנה ישן הקרוי "בית האולפנה". "זה היה מבנה נטוש, הוציאו משם נרקומנים ומסתננים שפלשו לתוכו", מספר שטול. מיליון השקלים שנאספו מהציבור במסגרת קמפיין מימון ההמונים לישיבת 'עוז ואמונה', ישמשו גם את שיפוץ המבנה הזה והפיכתו לפנימייה לבחורי הישיבה. "המטרה שלנו היא ליצור כאן מרכז יהדות", מצהיר שטול, "יהיו פה שיעורים לתושבי השכונה והאזור. אנחנו רוצים להחזיר את היהדות לשכונה, שהייתה מלאה באוכלוסייה דתית בעבר". היעד הבא הוא הבאת משפחות שישתקעו בשכונה וישנו את פני הנוף האנושי שבה.
בכנס שערכה לאחרונה תנועת 'אם תרצו' והוקדש לזכרו של הרב אטינגר, דיברה אלמנתו תמר על דמותו של בעלה, שהציב מטרות שנראו חסרות סיכוי - והצליח לעמוד בהן. אחת הבולטות שבהן הייתה הקמת הישיבה בלב שכונות המסתננים, חלום שהצליח להגשים על אף אי האמון שהביעו כל הסובבים. כעת, היא מאמינה, החלום הזה עתיד להתגשם: "אחיעד השאיר צוואה כתובה בדם: 'בדמייך חיי'. הדם נשפך, כעת אנו מצווים להרבות חיים, להרבות תורה. להמשיך במפעל החיים שהוא משימה לאומית. לבעלי היה חלום: להקים בדרום תל אביב ישיבה שבה ילמדו מאות בחורים וקול התורה יישמע למרחוק. אני מאמינה שבעזרת ה' החלום יתגשם".
מים שלנו
בעוד יועצים משפטיים וגורמים פוליטיים מנסים למנוע מהמגזר החרדי ליהנות מכבשת הרש של מופעי חופשת בין הזמנים, יש מי שדווקא מבקשים לפתוח להם דלת. יותר ויותר גופים מכירים בכוחו הצרכני של המגזר החרדי, וגם במידה מסוימת הדתי-לאומי, ומשקיעים זמן ומשאבים בפנייה לקהל היעד הזה. אם אפילו בענקית הריהוט איקאה, שלא נתפסת בדיוק כמעוז בני-ברקי, אפשר למצוא בימים אלו שטיבל תוסס לתפילת מנחה ושטריימלים שממלאים את חללי התצוגה, ברור לכל בעל עסק כי מדובר במגזר שמשתלם להשקיע בו.
אתרי הרחצה בצפון היו מאז ומעולם יעד מבוקש למטיילים, אבל במידה רבה מחוץ לתחום מבחינת שומרי ההלכה שביניהם. רחצה המונית מעורבת במקום כמו הסחנה שבעמק המעיינות, היא בגדר בלתי אפשרית לנופשים החרדים והדתיים. השנה החליטו ברשות הטבע והגנים לצאת במהלך של פתיחת שעות נפרדות באתרי רחצה בצפון, שיאפשרו למי שמבקשים ליהנות משכשוך במים לעשות זאת לפי כללי אמונתם.
"אין לזה שום קשר למה שקרה בעפולה", מדגישה אורית שטיינפלד מרשות הטבע והגנים, "זה מהלך שהתחלנו לבנות כבר במשך שנה. זה צעד מידתי, מכבד, שנותן מקום לכולם ונעשה כך שאף אחד לא יבוא על חשבון השני. אנחנו חושבים שכולם צריכים ליהנות מהטבע. הציבור הדתי זקוק להפרדה, ואנחנו מבינים ומכבדים את זה".
המהלך, שנמצא כעת במעין פיילוט, כולל פתיחה של שעות רחצה נפרדות בגנים הלאומיים הגן השלושה (הסחנה) וחמת טבריה. שעות הפתיחה, בינתיים בימים ספורים, הן לאחר השעות הרשמיות של פעילות האתרים, שנסגרים בשעה 17:00. שטיינפלד מודה שההצלחה עדיין חלקית – "אנחנו בחבלי לידה", אבל הם ימשיכו בתהליך למידה כדי להשלים את ההתאמה לצורכי המגזר. לחמת טבריה הגיעו בשבוע שעבר מספר זעום ביותר של חרדים כדי ליהנות משעות הרחצה הנפרדות. לסחנה, לעומת זאת, הגיעו כמה מאות לשעות הנפרדות, דתיים לאומיים ברובם. שטיינפלד מוסיפה כי הרשות נמצאת עם הפנים לקהל הדתי כחלק ממהלך כולל, שבמסגרתו נפתחו לפני כחודשיים כארבעה חניוני לילה שיאפשרו קמפינג ושהות בשבתות בתנאים המותאמים לציבור הדתי.
אז נכון שבשורה התחתונה מדובר באינטרס כלכלי, וגם חותמת כשרות למהדרין כנראה שאי אפשר להטביע עדיין על המיזם, שכאמור נמצא בתהליך למידה חיובי להכרת צורכי המגזר. אבל כך או כך, הרחצה בסחנה תהיה יותר סימפתית לפלח אוכלוסייה נרחב, שמגיע גם לו לקבל הכרה בזכויותיו.
לתגובות: [email protected]