הענקת הפרס
הענקת הפרסצילום: מירי שמעונוביץ'

בישוב קדם שבשומרון התקיימה אתמול (חמישי) ועידת העיתון 'בשבע' להתיישבות ובמהלכה הוענקו אותות ההתיישבות לשורת אישים וגופים בהם תנועת הריבונות בראשותן של יהודית קצובר ונדיה מטר, על תרומתה של התנועה לקידום חזון החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.

קצובר ומטר הקדישו את האות לתנועת נוער הריבונות שבשנתיים האחרונות נכנסה על מאות פעיליה לעובי קורת ההסברה והפעילות לקידום חזון הריבונות ברחבי הארץ. האות הוענק לנציגי ונציגות נוער הריבונות מידיהם של שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', וסגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי.

את הועידה כולה חתם מושב מיוחד אותו ניהלו קצובר ומטר תחת הכותרת 'ריבונות – הכלי לפתרון הסכסוך'.

מושב הריבונות נפתח בדבריו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שהזהיר מרעיון החלת הריבונות על יישובי יהודה ושומרון בלבד. לטעמו מדובר במהלך הרסני ומסוכן. "ריבונות על הישובים הוא מהלך מפתה אבל הוא מפקיר את רובו של השטח ויש בכך לכאורה הצהרה ששאר השטח לא שלנו. הדבר מסוכן כי מדובר ב-95 אחוזים מהשטח. בנוסף, ברגע שתהיה ריבונות על הישובים בלבד זה יגביל את שטחם. לא ניתן יהיה לבנות מחוצה להם".

השר סמוטריץ' רואה כצעד ראשוני הכרחי לקראת החלת ריבונות את סגירת המנהל האזרחי. "אני לא מזלזל באנשי המנהל האזרחי. יש שם אנשים מצוין אבל אין לו אפשרות לנהל את העניינים האזרחיים ביהודה ושומרון בצורה מקצועית. מערכת צבאית יודעת להילחם והנושא האזרחי אינו התחום שלה".

לדבריו "כדי להביא חצי מיליון איש, מה שיצרוב תודעה ומציאות, יש לפרוס רשת כבישים. מאז אוסלו כמעט ולא נסללו כבישים חדשים. חייבים להפוך את כביש 60 וכביש 90 וכבישים נוספים לדו מסלולי ודו נתיבי".

סמוטריץ' מציין כי במציאות העכשווית בתוך שנים אחרות לא ניתן יהיה לנוע בכבישי יו"ש במהירות של מעבר לארבעים קמ"ש והמשמעות עבור ההתיישבות קריטית.

הוא הציג מעט מחזונו ארוך הטווח לתחבורת העתיד ביהודה ושומרון, ובו בין השאר מרכז תחבורתי גדול בתפוח ורכבת שתמשיך משם הלאה לבקעת הירדן, "אלו פרויקטים שקורמים עור וגידים באזור גוש דן ואם נחבר את התשתיות האלה ליהודה ושומרון יהיה אפשר בקלות להביא עוד חצי מיליון תושבים ליו"ש".

סוגיה נוספת אותה רואה סמוטריץ' כקריטית ליישום הריבונות היא הקצאת כספים למרחבי יהודה ושומרון כמו לכלל חלקי הארץ ולא כחלק מכספים קואליציוניים. "הכספים ליהודה ושומרון לא צריכים לבוא מכספים קואליציוניים אלא כחלק מתכניות החומש של מדינת ישראל".

דוברת נוספת במושב הריבונות היא סגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי שהבהירה גם היא כי הדרישה היא לריבונות מלאה על כל יהודה ושומרון ולא על הישובים בלבד.

את המציאות המדינית-פוליטית העכשווית דימתה חוטובלי לתקופת 'עוד דודי בא' שעליה דיבר הרב סולובייצ'יק בנאומו המפורסם: "אנחנו בתקופה של 'קול דודי דופק'. קיבלנו את כל ההזדמנויות והוכשרה הדרך להחלת הריבונות", קבעה והזכירה את ימי ראשית פעילותה ההסברתית של תנועת הריבונות, בשנת 2011 בכנס הריבונות הראשון בו השתתפה: "בעבר היינו הקיצוניים, ההזויים, החולמים והמציעים את הפתרון הכי לא אפשרי לסכסוך". השינוי התרחש "בעקבות אורי אליצור ששם את הדברים על השולחן, את זכותנו על הארץ שדורשת ריבונות על הארץ".

בדבריה קבעה חוטובלי: "אנחנו בתקופה בה בשלו שלושה מרכיבים שמאפשרים לממשלת ישראל הבאה להחיל ריבונות: ראשית הלך הרוחות בעם ישראל. אחד הדברים החשובים שיהודית ונדיה עושות הוא בדיקת הלך הרוחות בציבור היהודי, והציבור רוצה לשמור על ההתיישבות ועל יהודה ושומרון. ככל שיותר חלקים בעם ישראל מסוגלים לומר שהארץ שלנו המשמעות היא החלת ריבונות ישראלית ולא בן חורג להתיישבות זהו ניצחון".

עדות לתפנית בתפיסת הציבור הישראלי מוצאת חוטובלי בהחלטת מרכז הליכוד לפני כשנתיים לתמוך בהחלת הריבונות ביהודה ושומרון. "לראשונה מרכז הליכוד קיבל החלטה. זה היה רגע שהייתי מאושרת בו, כי הבנתי שיש קונצנזוס למהלך הריבונות במפלגת השלטון".

"הרכיב השני הוא יחסינו עם העולם. במשך הרבה שנים אמרו שהדבר בלתי אפשרי מול קהיליית העולם, אבל כעת ישנו בבית הלבן נשיא שאיתו אושררו שני אספקטים משמעותיים, הכרה בירושלים כבירת ישראל ומאז עוד ועוד מדינות מצטרפות למהלך, ובנוסף מהלך הגולן. הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן. המודל של הגולן הוא נהדר כי כשהקרקע בשלה אפשר ביום אחד לחולל את המהלך כפי שבגין עשה כשהעביר את חוק הגולן בשלוש קריאות ביום אחד".

חוטובלי סיפרה כי כסגנית שר חוץ אירחה דיפלומטים ואורחים רבים ובמפגשים אלה "אמרתי שההתיישבות ביהודה ושומרון חוקית גם על פי המשפט הבינלאומי שקבע שכל השטח ממערב לירדן שייך לעם היהודי".

במושב הוצגה תכנית המתאר עליה עמלה תנועת הריבונות, תמ"א 100, תכנית המתאר הראשונה בתולדות ישראל הרואה את יהודה ושומרון כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ואת ירושלים כמרכזה הרוחני והמעשי של ישראל. את התכנית הציג בהרחבה האדריכל יורם גינזבורג העומד בראש הצוות העמל על הכנתה.

את דבריהן בוועידה פתחו יהודית קצובר ונדיה מטר בדברי ברכה על הקמת הישוב קדם למובילי ההתיישבות ולמארגני הוועידה, אנשי 'בשבע'.

בנאומן הביעו השתיים דאגה מדבריו של ראש הממשלה אודות כוונתו להחיל ריבונות על יישובי יהודה ושומרון ולא מעבר לכך. השתיים סיפרו כי לאחר דבריו של נתניהו בראשית שנת הלימודים באלקנה קיבלו הודעות רבות המברכות אותן על ההישג של הטמעת חזון הריבונות, ואולן הן עצמן חשו את ליבן חצוי, כהגדרתן.

"מצד אחד המסר חדר, התודעה הישראלית קלטה שלימין יש חזון, יש פתרון לסכסוך, יש שרים וח"כים תומכים, יש תכניות ריבונות לרוב, והלחץ הציבורי הגיע עד לראש הממשלה שלנו, ואכן ראש הממשלה בראייתו ההיסטורית מבטיח להחיל את הריבונות, בדיוק כפי שחשבנו בתחילת הדרך - לחץ מלמטה יעשה עבודה למעלה... אך החצי השני של הלב נשאר כואב ודואג מאד. ארץ ישראל היא חטיבה אחת רוחנית, היסטורית, גיאוגרפית, אקולוגית, ביטחונית ובעיקר אידיאולוגית. אם מוותרים על סנטימטר בה – כל המגדל האידיאולוגי נופל וקורס חלילה. אם אפשר חלילה לוותר על חברון, אפשר לוותר על אשקלון".

"ולכן", המשיכו קצובר ומטר, "לבנו כואב על הכרזת ראש הממשלה אודות החלת הריבונות רק על הישובים. הישובים ביהודה ושומרון מהווים רק כ2% של כלל השטח ביו"ש. השמועות המבוססות מדברות על כך שבמקביל לריבונות על הישובים, ע"פ תכנית טראמפ, תוקם בשאר השטח ישות פלשתינית כלשהי! הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת".

בהתייחס לסוגיה הדמוגרפית הזכירו השתיים כי שאלת הדמוגרפיה הייתה דרמטית הרבה יותר בתחילת ההתיישבות לפני כמאה שנה ועם זאת השאלה לא נשאלה בשל רוחו הנחושה של העם. "בתחילת המאה הקודמת הדברים היו ברורים: זו הארץ שלנו ורק שלנו. עלינו לעלות לארץ שלנו ולהקים בה מדינה יהודית. על כל השטח. לאחר מלחמת יום כיפור קמה תנועה שהתחילה לערער על האמת הפשוטה הזאת. האמונה בצדקת הדרך נחלשה אצל תנועות השמאל כדוגמת 'שלום עכשיו' ואחרות". ואולם אל מול אבדן דרך זו התקופה הנוכחית מבשרת שינוי "אנחנו עדים לעליית מחנה אמוני חדור אידיאולוגיה שכוסף לארץ ישראל, דבק בה, בונה אותה, ועכשיו דורש עוד עליית קומה – החלת ריבונות עליה!".

קצובר ומטר הציגו בפני באי הועידה סרטון ובו תכנית פיתוח התעבורה של הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון בעוד עד כה לא מצאה ממשלת ישראל לנכון לכלול את יהודה ושומרון בתכניות המתאר שלה.

בהמשכה של הוועידה הציג תא"ל במיל' אמיר אביבי תפיסת עולם ביטחונית המבהירה את הכרחיות השליטה הביטחונית של ישראל על יהודה ושומרון. בדבריו קבע תא"ל אביבי כי חתירתם של אנשי צבא במיל' להיפרדות עשויה להוביל בסופו של יום למציאות בה על יהודה ושומרון למעט כיסים בודדים של ערים כדוגמת אריאל, תוקם מדינה פלשתינית, "לדבר הזה יש משמעות ביטחונית שחשוב להבין אותה".

אביבי מבהיר כיצד כאיש צבא ברור לו כי ההתיישבות היא המעניקה גיבוי וביטחון, בניגוד לטענות לפיהן ההתיישבות היא נטל על הביטחון. "מי שיטען שצה"ל יוכל לנוע לכל מקום בלי שליטה בצירים טועה, ומה שנותן אפשרות לשליטה בצירים זו ההתיישבות", קבע.

בדבריו ביטל את הגישה הרואה בקרקע את מוקד הסכסוך שאותו ניתן לפתור בוויתור על הקרקע. "האמת היא שיש צד שרוצה להשמיד אותנו, וככל שאתה נסוג יותר המוטיבציה להשמיד אותך עולה. העיקרון של נסיגה סותר את העיקרון הבסיסי של מדינת ישראל, עיקרון ההרתעה, שבו אתה יושב על הבקעה ועל ההרים ויש לך מרחב להתפתח ומקומות למגורים ותעשייה. היום אנחנו מייצרים הרתעה על המרחב המזרח תיכוני כי אנחנו ישובים על גבולות שהם בטוחים יחסית ופועלים לכיסוח הדשא של הטרור הפלשתיני והאיומים שמסביב. השטח ההררי מאפשר לנו שליטה אזורית ותצפיות עד איראן. לא ניתן להפעיל מערכי תצפית ומודיעין ללא השליטה בהרים. בנוסף נסיגה מאבדת את היכולת לדעת מה קורה בשטח פנימה".

עוד הזכיר אביבי בדבריו את המרחק הזעום בין הרי יהודה ושומרון לבין תל אביב ומרכזי האוכלוסייה, "המרחק הזה לא מאפשר יצירת התגוננות. ללא שליטה ברורה וחדה אין יכולת אמתית להגן על מרכז הארץ. אין מספיק עומק ליצירת הגנה אמתית. אפשר לירות ישירות לתוך בתים".

אביבי משוכנע כי אין איש ביטחון אחד שמסוגל להסביר כיצד להגן על מדינת ישראל מכביש 6. "יש דברים שמדינאים עושים ולצבא אין לו פתרון והדוגמא של עזה מלמדת שהדברים לא עובדים. האויב יודע איך למצוא פתרונות שמקעקעים את האפשרות של הצבא להיות אפקטיבי. אם ניסוג ונפתח את הבקעה לכוחות זרים ואם לא נוכל לבצע מעצרים בכל עיר ביהודה ושומרון אנחנו מסכנים ממשית את עתיד מדינת ישראל. מציאות של מדינת ישראל ללא יהודה ושומרון מאפשרת בקלות לתכנן תכנית להעלמתה של מדינת ישראל".

את המושב חתם ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, שהביע בדבריו תקווה "שגוש עציון יהיה חבל הארץ שימחק את חרפת הקו הירוק מהארץ. זו השליחות זו המשימה ואותה נבצע"

"אין יותר התלבטויות ואין שאלות. אין יותר סיכוי להקים מדינה נוספת בארץ ישראל. השאלה היא איך ומי יהיה הכוח הפוליטי שיגיד שהוא לא נכנס לממשלה אם הממשל הצבאי ממשיך. נשארה רק השאלה מה נעשה עם הערבים? כשניתן תשובה למשפט הזה יסתיים הכיבוש. התשובה לכך היא שעצם השאלה היא שאלה גלותית, תפיסה שלא יוכל לחיות במקום שבו יש גויים. התשובה היא פשוטה ביותר: ישנם יותר יהודים בניו יורק מאשר ערבים ביהודה ושומרון. האם אנחנו מעלים על הדעת להקים מדינה יהודית בניו-יורק? הרי זה אבסורד! ערבים שירימו דגל ישראל וישירו "התקווה", לא מהווים כל איום עבורנו. אם הם רוצים להיות שכנים טובים בבקשה ואם לא נעזור להם לארוז ולמצוא מגורים במקום אחר. אין שאלות. אין מדינה נוספת בין הירדן והים".