שיח ה'מגיע לי' הורס משפחות

שיח הזכויות והחובות ברוח מהפכת אהרון ברק נכנס לתא המשפחתי, מערער את האווירה ומעורר מאבקים. הרב אריאל מציג שיח חלופי ברוח התורה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בשבט תשפ"א

שיח ה'מגיע לי' הורס משפחות-ערוץ 7
הרב עזריאל אריאל
צילום: באדיבות המצולם

אתמול (רביעי) התקיים אירוע בו הושק הספר 'ראויים לטוב' אותו ערך הרב עזריאל אריאל, ראש מרכז אחוה ורב הישוב עטרת.

לקראת האירוע שוחחנו עם הרב אריאל על ההשלכות של שיח הזכויות והחובות בין בני זוג על האווירה בתא המשפחתי.

"שיח הזכויות מאוד התפתח בעשורים האחרונים בעולם המערבי וגם בארץ. הוא חלק מרכזי במהפכה החוקתית של אהרון ברק. הוא מצריך התמודדות תורנית מאוד רצינית. לא נכון להיכנע לשיח הזה, אבל גם לא לומר שהוא לא מעניין אותנו ואין בו שום ממש", אומר הרב אריאל הקורא ללמוד את הסוגיה על רבדיה התורניים ו"ככל שמעמיקים בו מוצאים רבדים נסתרים בתורה שלא היינו מודעים להם והם מציגים לנו תפיסה חלופית, שמוצאת את נקודות האמת של שיח הזכויות ומייצרת שפה חדשה ומערכת מושגים חדשה".

"שיח הזכויות מניח במרכז את האינדיבידואל ורואה את החברה כאוסף יחידים כמו פירורי אבק בקוסמוס שכל תפקידם הוא לא להתנגש זה עם זה באלימות, כאילו אין קשר ביניהם. שיח הזכויות הוא שיח משפטי שאומר שהמוסר מבוסס על ההכרה בזכויותיו המשפטיות של הזולת. מה שמאפיין את שיח הזכויות הוא שתמיד זהו שיח של תביעה מהזולת למימוש הזכויות הללו. אני חייב לקבל את הזכויות שמגיעות לי. התפיסה הזו מייצרת ניכור וכוחניות".

הרב אריאל מבהיר כי "שיח הזכויות לא נולד בחלל ריק. הוא תגובה לתפיסות הכוללניות של ראשית המאה העשרים, הקומוניזם והנאציזם. התורה נמצאת לא בקוטב הזה ולא בקוטב הזה, אלא תפיסתה היא אורגנית ועל פיה הפרט לא נמחק ומצד שני יש גם ערך לכלל. יש אני יש אתה ויש אנחנו. זה נכון בכל חברה ובוודאי בקשר הזוגי".

על המקום בו התורה וההלכה מביעות את התפיסה הזו, אומר הרב אריאל כי הדבר הועבר על ידי חייהם הטבעיים של יהודים לאורך השנים. "חיו כך באופן טבעי לאורך כל השנים. זו הייתה התפיסה הבסיסית. בני זוג חוו את עצמם כבני ברית גם אם הדברים לא הוגדרו כך. יהודים חיו מתוך תודעת קדושה משותפת. כשמעמיקים בתורה נחשפים לכך".

האם הכתובה אינה מהווה מסמך של זכויות וחובות? "אחד המקומות היחידים בהלכה שיש בו שיח זכויות הוא הנישואים. הרמב"ם אומר שכאשר אדם נושא אישה הוא זוכה בכמה דברים ומתחייב בכמה דברים, אבל איך הדברים מתיישמים בפועל? בני זוג לא תובעים אחד את השני על פי הכתובה. יש לבני הזוג זכויות שמייצרות חובות אחד כלפי השני אבל בפועל זה לא אמור להתנהל כך ואחד המקרים הבולטים הוא החובות הדדיות בתחום האינטימיות הזוגית, מצוות עונה ודיני מורד ומורדת, אבל האם בגלל שקשר גופני הוא זכות אדם יכול לתבוע ולקחת את הזכות הזו בכוח? לא. זה יהיה איסור מוחלט. הרמב"ם אומר שהקשר הזוגי הוא ברצון שניהם ובשמחתם. כלומר שיש חובה פורמאלית והיא נמצאת ברקע, אבל מאחר והזכות הזו אינה הגורם המרכזי שמעצב את המוסר החברתי המימוש שלה הוא גמיש ורך, וכל בן זוג מכיר בצרכי השני ורואה אותם ראויים לסיפוק, לצד הראיה שלו את צרכי עצמו, כי תפיסת עולם אורגנית לא מוחקת את היחיד".

לשיח החדש שאותו מבקש הרב אריאל להנחיל או קורא 'שיח הראויות': "לא מגיע לי ויש לי זכות, אלא אני ראוי, את ראויה, אנחנו ראויים לטוב, ומתוך כך כל אחד מכיר בערך של הזולת. זה מבט הרבה יותר עמוק מאשר זכות שהיא משפטית חיצונית".

האם הגישה הזו יכולה להוכיח את עצמה גם במצבי משבר? הרב אריאל כמטפל זוגי מזה שנים משיב: "החובות מייצרות אחריות. כשכל אחד מבני הזוג יודע שיש לו חובות כלפי הצד השני הוא יודע שיש לו גם אחריות. איך מממשים את האחריות הזו? את זה אנחנו עושים בחדרי הטיפולים כשאנחנו משאירים על המדף את הטענות וממפים את הצרכים של כל אחד מבני הזוג, את מה שכואב ואת מה שמגיע. בני הזוג שומעים מה השני רוצה ולמה הוא ראוי מתוך הזדהות. בנוסף שואלים מה הצרכים של הזוגיות שלכם כישות אחרת. כשעוברים לשיח של ראויות ולא לשיח של זכויות וחובות, הדברים מתרככים".

"אין פתרונות קסם לאלימות במשפחה, אבל אחד הדברים שמביאים לאלימות זו האילמות. כשנותנים שפה נעימה לדבר על הקונפליקטים השחרור מהאילמות מייתר את האלימות", אומר הרב אריאל ומספר כי השיח אותו הוא מבקש להוביל מגיע למשפטנים גם מחוץ לעולם בית המדרש ולהערכתו ביום בו המטוטלת ההיסטורית תוביל את החברה לשוקת שבורה יהיה מולה השיח החדש והמתון לאלטרנטיבה ראויה.