ליכוד חזק מדי לא יחזיר את שקד למשרד המשפטים. איילת שקד
ליכוד חזק מדי לא יחזיר את שקד למשרד המשפטים. איילת שקדצילום: פלאש 90

אתם מרגישים את זה באוויר? כל מי שעוסק במערכת הפוליטית חש את משבי הרוח של משתה המנדטים או קמפיין הגעוואלד שהליכוד נמצא בעיצומו. הפעם אין חברים, גם אם מדובר במפלגות הכי נאמנות לראש הממשלה. היחידים שעדיין לא ספגו הם מפלגות עוצמה יהודית ונעם. גם את ש"ס נתניהו עקץ השבוע, וקצרה היריעה מלכתוב כאן על הקמפיינים שהוא מנהל כדי להחליש את מפלגת ימינה ככל האפשר.

במפלגתה של איילת שקד נכנסו השבוע לקמפיין געוואלד משלהם. המלחמה היא על כל קול בתוך גוש הימין. בימינה בטוחים שהליכוד כבר נגס בהם משמעותית, ומבינים שעוד נגיסה אחת או שתיים יציבו אותם הרחק מהאזור הדו-ספרתי. הכוחות בשבועיים האלה יופנו למלחמה פנים-ימנית אמיתית. מלחמה מטופשת למדי, שהליכוד פתח בה בשם הצורך להיות המפלגה הגדולה ביותר.

כל האמצעים מקדשים את המטרה. מותר לדרוך על כל מפלגה אחרת (כמעט), מותר להאשים וללכלך. בליכוד אומרים לעצמם שהכול יישכח יום לאחר הבחירות, כי אז כל המפלגות ירצו לשבת בממשלה שיקימו. טענה מעניינת, אך הטענה של מפלגת ימינה צודקת הרבה יותר. לנתניהו אין מי שימשוך אותו ימינה. במפלגתו יכולים להעיר לו, אך לא לגרום לו לעשות צעדים משמעותיים. דרוש מישהו חזק מבחוץ שיסמן לו את הדרך בימין.

מעוניינים בהוכחות? אישור השוק בחברון והנגשת מערת המכפלה, גרירת הרגליים בהסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התעלמות של מפלגתו מהדרישות להפגין ריבונות בשטחי C (ושינוי מדיניות רק כשסמוטריץ' והרב פרץ נכנסו לקבינט), אי פינוי חאן אל-אחמר, אי קידום ביטול ההתנתקות בצפון השומרון והרשימה עוד ארוכה.

נתניהו הוא ראש מפלגה שיש בה נציגות ימנית אמיתית, אבל בתור בעל הבית הבלעדי הוא זה שקובע מה ייצא אל הפועל ומה יישאר על הנייר. אם לא תהיה מימינו מפלגה חזקה מספיק, צעדים רבים שההתיישבות חפצה בהם לא ייצאו אל הפועל. רק השבוע הבטיח ראש הממשלה הבטחות בנושא הריבונות ביהודה ושומרון. לפני כמה שנים נתניהו עוד דיבר על מדינה פלשתינית. היום השיח שונה, גם בגלל גורמים בליכוד שעמלו עליו לעיתים למורת רוחו של נתניהו (ובראשם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר זאב אלקין), אבל גם מעצם העובדה שהשרים שמימין לליכוד, בנט ושקד, פעלו וזעקו כדי שהמינוחים ישתנו.

גם אם הליכוד תהיה המפלגה הגדולה ביותר, וגם אם ירכיב את הממשלה הבאה, נתניהו צריך מצפן. אם בני גנץ יהיה חלק מממשלתו, ייתכן מאוד שהוא יהיה המצפן. הבחירה בסופו של דבר בידי המצביעים מי יוביל ומי יהיה הנווט לצידו. הבעיה הגדולה ביותר של מפלגת ימינה היא נתניהו והליכוד. את עיקר העבודה צריך לעשות בכיוון הזה. מצביעי הימין, לאו דווקא הדתיים אלא הלאומיים-ימניים, צריכים להיות קהל היעד לגעוואלד. לא חסרים מאוכזבי נתניהו בקרב הקהל הזה. זו למעשה המשימה המרכזית של המפלגה – להחזיר קולות אבודים מהליכוד. כבר אין צורך לדבר על קמפיין נקי, כי כל הכפפות הוסרו בשבועות האחרונים.

אגב, איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' כבר שוחחו עם גולשים בפייסבוק פעמיים בשבוע האחרון כשהם מכוונים בדיוק לכיוון הנכון. אותו ציבור, שמדבר על כמה הוא רוצה שאיילת שקד תחזור למשרד המשפטים, צריך להבין שליכוד ענק לא יחזיר אותה לשם בקדנציה הקרובה וימינה חזקה דווקא כן. אותו ציבור שמחפש בקבינט גורמים לוחמניים כמו נפתלי בנט, צריך להתעורר ולחשוב שהחלשת מפלגתו תותיר אותו מחוץ לקבינט.

מדובר בסוג של מבחן בגרות לציונות הדתית, שהיא לא עברה בהצלחה יתרה בסיבוב הראשון של הבחירות באפריל. מתוך מאגר של 14-12 מנדטים של ציבור ציוני דתי, תעודת בגרות ציבורית תהיה מספר של עשרה מנדטים ומעלה למפלגת ימינה. תוצאה אחרת תעיד על כך שהציבור הדתי-לאומי לא הבין את תוצאות הבחירות הקודמות, ונשאר ברמות העסקונה והממלכתיות של לפני עשרות שנים.

השר סמוטריץ' דיבר באירוע שהתקיים השבוע על הצורך בחוצפה חיובית גם בפוליטיקה. בהעזה. יש לו שבוע וחצי לנסות ולהטמיע את המסר קודם כול בקרב הציונות הדתית, ואחר כך לנסות להעביר אותו גם למצביעי ימין אחרים. בנט ושקד צריכים להביא את הקהל החילוני שבשמו הוקם הימין החדש. אם כל הנתונים הללו יצליחו לחבור יחד, ייתכן שבמלחמה על הגודל מול נתניהו, ימינה תצליח למצוא את עצמה סביב תשעה או עשרה מנדטים. אחרת היא תדשדש סביב המספר שמצלצל יהודי אבל מאכזב מאוד – שבע.

נעם מכים בעוצמה

מי שחשב שמפלגת נעם נעלמה וירדה מסדר היום, הרי שנכון לשעת כתיבת שורות אלה היא אינה מתכננת פרישה מהמרוץ, למרות שאנשיה יודעים שערכה האלקטורלי נמוך. פרישה תיעשה רק בהוראה מפורשת של הרב צבי טאו. בניגוד לבחירות הקודמות, אנשי נעם מצהירים שהפעם אין שום סיכוי שברגע האחרון תמיכתו תועבר ליהדות התורה. גם כאן, אפשר להניח, מי שיחליט הוא הרב ולא הם.

המפקד שעשתה המפלגה הביא לה, אחרי סינונים שונים, כ-35 אלף מביעי תמיכה. חשוב לציין שאלה אינם מצביעים בפועל. הנתונים שנאספו גם אינם כוללים אמצעי זיהוי, כנראה כדי לא להקשות על המשתתפים.

הצרה היחידה היא שכל עוד המפלגה הזאת ממשיכה בדרכה, היא מזנבת במפלגות אחרות שכן יכולות לעבור את אחוז החסימה. קמפיין שלה נגד ימינה וקמפיין דומה של עוצמה יהודית לא יעזרו לאף אחת משתי המפלגות הללו לצלוח את משוכת אחוז החסימה. נדמה שהמטרה היא רק לקלקל. זה מיותר.

צריך לומר בפה מלא: עוצמה יהודית מתכוונת לרוץ עד הסוף. זו עובדה. נראה שגם נתניהו מעוניין בריצה שלהם, ועל פי פרסומים שונים אפילו פנה לחסידות מסוימת בבקשה שתסייע להם לעבור את אחוז החסימה. חבל לבזבז את האנרגיות במתקפות לכיוון הזה. חלק ניכר ממצביעי עוצמה ונעם אינו בעל שום אוריינטציה למפלגת ימינה, פרט לכיפה הסרוגה הזהה.

בעוד אצל עוצמה מדובר בקרבה כזו או אחרת לאחוז החסימה, מפלגת נעם מעוררת זעם בהקשר הזה, בגלל שהיו לה כל האפשרויות בדרך לרוץ יחד עם עוצמה יהודית. ראשיה יודעים שכוחם נאמד באלפים בודדים. חשוב להישאר בתודעה, אבל רק במצב של זה נהנה וזה לא חסר, ולא במצב של קמפיין אנטי מפלגה אחרת, שקשה להבין מה הוא בדיוק מבקש להשיג.

מקום הלידה של המהפיכה

לא ברור איך הכותרת הבאה חמקה ממרבית כלי התקשורת בישראל. ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאזרחי ארצות הברית שנולדו בירושלים לרשום בדרכון שלהם את מקום לידתם כ"ירושלים, ישראל". מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, אפילו אמר בקולו כי הנושא נשקל באופן מאוד רציני בעת האחרונה, ורמז שיש נטייה לשנותו.

עד כה ארצות הברית לא אפשרה לרשום את מקום הלידה של אזרחים אמריקניים שנולדו בירושלים והיו מעוניינים בכך תחת מדינת ישראל, גם לאחר ההכרה של הנשיא טראמפ בבירה והעברת השגרירות אליה. שאלות שהועברו בעבר למחלקת המדינה בנושא הזה נענו בתשובה: "נשיא ארצות הברית הצהיר כי גבולות הריבונות הישראלית בירושלים הם סוגיה לשלב הסופי של המגעים בין ישראל והפלשתינים, ועל כן לא שונה הנוהג לגבי רישום מקום הלידה בדרכונים". הצעד המדובר יהווה חתימה סופית על ההכרה בירושלים, העברת השגרירות והעברת מעון השגריר. אף נשיא עד היום לא העז לקבל את ההחלטה הזאת.

ארגונים יהודיים רבים לחצו לקדם מהלך כזה כבר כמה שנים. בשנה שעברה פנו 55 חברי קונגרס לנשיא טראמפ, וביקשו ממנו להורות למחלקת המדינה לאפשר לילידי ירושלים לרשום בדרכוניהם את ישראל כמדינת הלידה שלהם. "למרות ההתקדמות בהעברת השגרירות", כתבו חברי הקונגרס, "מחלקת המדינה עדיין לא יישמה באופן מלא את מדיניות הממשל להכיר בירושלים כבירת ישראל לצורך רישום לידה, אישור לאומיות או הנפקת דרכון של אזרח ארצות הברית שנולד בעיר ירושלים".

עד כה נאחזו פקידים במחלקת המדינה בתירוץ משפטי. הם סמכו על העובדה שממשלים קודמים התנגדו לרישום ישראל כמדינת הלידה של אזרחי ארצות הברית ילידי ירושלים, ובית המשפט העליון אישר ב-2015 את זכותה של הזרוע המבצעת להתמיד במדיניות זו, למרות שהקונגרס העביר ב-2002 חוק שדורש לרשום את ישראל כמדינת הלידה.

ייתכן שכעת בשל הרגע לשינוי המיוחל. ללא מעט יהודים אמריקניים, בעיקר מבוגרים, יש ילדים ונכדים שנולדו בירושלים. לא משנה אם הם תומכים בטראמפ או דווקא בדמוקרטים, רובם מעוניינים מאוד שלצד "ירושלים", ייכתב בדרכון של בני משפחתם גם "ישראל".

"זו החלטה חשובה ומשמעותית ביותר המאשרת את העובדה ארוכת השנים שירושלים היא בירת ישראל והדבר אינו שנוי במחלוקת", אומר מאט ברוקס, מנכ"ל הקואליציה היהודית הרפובליקנית. "שוב הנשיא טראמפ וממשלו נוקטים מדיניות שהקהילה היהודית ייחלה לה שנים. טראמפ הוא ללא ספק הנשיא הפרו-ישראלי ביותר בהיסטוריה".

לתגובות: [email protected]