בראיון ליומן ערוץ 7 מספר הרב אברהם יעקב שרייבר מישיבת 'נתיבות ישראל' בבת-ים על ההחלטה להתגייס ולגייס קולות של הציונות הדתית לתמיכה ביהדות התורה.
"המהלך התבשל בעקבות המציאות של הבחירות האחרונות. זה התחיל כמהלך שהוא צורך פוליטי ואנחנו רואים בו הרבה ממדים עמוקים יותר", אומר הרב שרייבר המפרט את אותם יתרונות עמוקים שכלשונו נמצאו במהלך שכזה:
"חונכתי מבית אבא, וכך הורו לי רבותיי, שכציבור שומרי מצוות אנחנו אמונים על אחריות שתהיה למפלגה שומרת מצוות האמונה שדואגת לערכים היהודיים של מדינת ישראל. כך הלכנו כל השנים. לצערינו, החיבור של 'הבית היהודי' עם 'הימין החדש' גרם לנו הרהור על ראיית המפלגה כמפלגה דתית. העמידו אדם שאינו שומר מצוות גם אם הוא יקר ואהוב ואנחנו לא מדברים באופן אישי אבל המגמה היא דיבורים על תחבורה ציבורית בשבת באופן מסוים, על נושאי גיור ועניינים שלחמנו עבורם.
''המפלגה הדתית פרשה בעבר על חילולי שבת והנושאים הללו נדחקים. אנחנו לא חושבים שהימין הוא גולת כותרת בפני עצמו. התורה היא שמולידה את ערכי ארץ ישראל וקדושת עם ישראל. כשזה לא בא מתוך תורה אנחנו לא מרגישים שזה מייצג אותנו".
עוד מוסיף הרב שרייבר ומציין כי "למפלגות אחרות יש חשש שלא יעברו את אחוז החסימה. לא רצינו לסכן את גורל ארץ ישראל. בחרנו במהלך שלא מסכם את מי שאנחנו הולכים ממנו ולא את מי שאנחנו הולכים אליו".
ומה באשר לקביעה שמדובר בבלוק טכני ולא במפלגה אחת ו'הבית היהודי' נשארת בעצמאותה? הרב שרייבר אינו מקבל את הדברים. "אנחנו רואים את הפעילים ואת המציאות. זה לא חיבור טכני. הוא היה ראש המפלגה שלנו והיא מספר שתיים. אלו אנשים שהיו בתוכנו", הוא אומר ביחס לבנט ושקד. "אלו דוגמאות לנוער שלנו ומשפיעים על האמירה הכללית ועל הקמפיין שמצניע ענייני דת ומדינה. קשה להגיד לבחור לתלות מודעה שבה פוליטיקאית מסוימת אבל הדבק הוא דבק טכני בלבד. זה לא עובד כך".
ואולי הבעיה היא היות שקד אישה, שהרי כאשר הייתה במקום השני ובראש המפלגה עמד נפתלי בנט הטענות הללו לא נשמעו? "לא זה מה שהוליד את העניין. יכול להיות שיש אנשים שזה מה שמפריע להם אבל לא זו הסיבה לעניין. העניין הוא האמירה הכללית שבאה לידי ביטוי דרך ראש המפלגה וגם דרך המהות. אנשים אומרים שאולי בשביל הימין הכול חשוב. אנחנו אומרים הימין אינו ערך בפני עצמו. לימוד התורה, השבת הכשרות וכו' כל אלה חשובים ונוגעים לקדושת עם ישראל".
שאלנו את הרב שרייבר על דבריהם של רבנים ופוליטיקאים בציונות הדתית שקבעו כי מה שתרמה איילת שקד לעולם התורה והישיבות לא תרמו ח"כים דתיים וחרידם גם יחד. האם אין בכך כדי לראות את הצנעת נושאי דת ומדינה כצעד טקטי בעוד בפועל פעילותה בתחום זה רבה?
"מי שהוביל אצלנו את המהלך הוא ראש הישיבה, הרב דוד חי הכהן, שפועל עשרות שנים למען כלל ישראל והייתה לו שיחה עם איילת שקד שביררה למה הוא פונה לכיוון הזה. הוא אמר לה שזה לא עניין אישי. הוא מכבד אותה, אבל גם אם היית אחותי הייתי פונה לכיוון הזה. אנחנו משבחים אותה על מה שפעלה ויש לנו הכרת הטוב, אבל כשמדובר במשהו שנוגע לחינוך שלנו ולערכים שלנו זה כואב לנו. היום יש ציבור גדול שמרגיש שזה לא מייצג אותו. זו המציאות".
"ניסינו להשפיע שיחברו עם סיעות אחרות, אבל זה לא צלח ויש ציבור גדול שאומרים שלשם לא נצביע, אז מה האפשרויות? ללכת לבד זה מסוכן ולכן אמרנו שנתחבר לאנשים טובים והגונים. שמענו מהם את מה שרצינו והתברר מהשיטה שלהם שיש לנו הרבה מהמשותף אז למה להיבהל מזה".
ומה לגבי תפיסותיה של יהדות התורה הרחוקות לכאורה מערכי הציונות הדתית? על כך שואל אם גם במפגת 'הימין החדש' אין מי שאינו אמון על כל ערכי הציונות הדתית מהצד השני. "אני לא חושב שצריך להכליל אנשים. יש גישות שונות. מלכתחילה לא היינו הולכים ליהדות התורה. הייתה במפלגת 'הימין החדש' מישהי שתמכה בגירוש, כך אמרו. יש שם מי שלא שומר מצוות. זה קרוב יותר? כשנפגשתי עם נציגי יהדות התורה מצאתי 95 אחוזים של משותף. אנשים הגונים שאורח החיים שלהם לא רחוק משלנו. הכיוון הכללי שלהם בהחלט מיישב את דעתנו".
ואולי נכון היה לפנות ל'נעם'? הרב שרייבר מציין שבתחילה פנו אנשי הישיבה ל'נעם' אך התברר שאין סיכוי לצלוח את אחוז החסימה. "אם היינו חושבים שיש סיכוי לנעם היינו הולכים לכיוון הזה, אבל התברר שאין סיכוי".
הרב שרייבר מציין שבישיבה עם אנשי יהדות התורה הוסכם גם על מנגנון שיביא את צרכי הציונות הדתית לידי ביטוי כדי שיוכלו לפעול למענם.