פעם ראשונה בירושלים. הבולה
פעם ראשונה בירושלים. הבולהצילום: אליהו ינאי, עיר דוד

כשאחד ממלכי יהודה במאה השביעית לפני הספירה ניצח בבחירות, והנביא הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה, היה לו ברור שאת התיק הבכיר ביותר יהיה עליו לתת לאדוניהו. א

דוניהו יצא מחדר המשא ומתן הקואליציוני כשחיוך של מנצחים על פניו. את התיק הראשון הוא קיבל – תיק ‘אשר על הבית’. מהר מאוד הוא הורה לפקידי משרדו להנפיק לו חותם עם שמו יחד עם הטייטל החדש, ומאז חתם איתו על אלפי מכתבים ששלח לפקידי הממלכה השונים ולנתיניה.

אין לדעת אם הסיפור הזה אמת היה או לא, אבל ימים ספורים לפני הבחירות פטור בלא כלום אי אפשר. מה שכן ידוע בבירור הוא שהשבוע חשפו בגן הארכיאולוגי של עיר דוד את התגלית המדהימה שנמצאה לפני כמעט חודש – בולה שחתומה בחותמו של אותו אדוניהו, ועליה מתנוסס הכיתוב "אדניהו אשר על הבית". הממצא כה נדיר, מפני שעד היום לא נמצאה בירושלים בולה עם חתימה רשמית של ממונה על בית המלוכה, התפקיד הבכיר ביותר בכוורת של המלך.

"את הבולה הזאת מצאנו לפני כשלושה שבועות בסינון בעמק צורים – פרויקט סינון העפר של עיר דוד", מספר אלי שוקרון, הארכיאולוג שמנהל את החפירה. "החול הגיע מתעלת ניקוז ביסודות הכותל המערבי, מתחת לקשת רובינזון, בחלק הדרומי של הכותל המערבי". את העפר שבו נמצאה הבולה סיננו מתנדבות בפרויקט, אבל רק לאחר שהוזעק שוקרון בעצמו הבינו באתר את חשיבות הגילוי.

"מצאנו טביעת חותם על פיסת טין, ששימשה לחתימת מכתבים", מתאר שוקרון בפרוטרוט. "יש עליה את השם של אדוניהו, שהיה השר הבכיר ביותר ביהודה. זה מכתב שהוא שלח או שהיה בארכיון שלו. זה חותם ממלכתי שטבע בטין, כתוב עליו 'אשר על הבית', שזה השר הכי בכיר בחצר המלוכה במאה ה-7 לפני הספירה".

באותם רגעים, כאשר במאהל הגדול בעמק צורים התחילו להבין, שוקרון עצמו לא היה. אבל חשיבותו של הממצא, והמובהקות שלו, גרמו לו להתרגשות גדולה גם מעבר לקו הטלפון. "הרגע שבו הבנתי את המשמעות של מציאת הבולה הזאת היה רגע מדהים", הוא משחזר. "צריך להבין, בירושלים לא נמצאה שום בולה עם הכתובת 'אשר על הבית'. זו הפעם הראשונה. מיד כשהגעתי לשם וראיתי את הבולה, קראתי והבנתי את המשמעות, זו הייתה התרגשות אדירה. אתה קורא 'לאדניהו אשר על הבית', ובום. וואו, איפה מצאנו דבר כזה? זה פעם ראשונה בירושלים. מה גם שמצאנו את זה במיקום הכי קרוב להר הבית".

אז מה היא בעצם אותה פיסת טין שהסעירה את רוחו של שוקרון וסקרנה את ישראל כולה? מפגש ויזואלי איתה עשוי להיות מעט מאכזב. מדובר בחתיכה קטנטנה של טין, ועליה כיתוב בכתב עברי קדום. בולאות היו דבר נפוץ באותה תקופה, השתמשו בהן כדי להבטיח מהימנות של מכתבים. הבולה הייתה מודבקת באופן שלא מאפשר את פתיחת המכתב מבלי לשבור אותה, כך שאם רצית להיות בטוח שתוכן המכתב הוא אכן התוכן המקורי שביקש למסור לך המוען, כל שהיה עליך לעשות הוא לבדוק את שלמות הבולה שעליו. במקרה של אדוניהו אשר על הבית, הבולה הייתה גם סימן לכך שמדובר במכתב רשמי שיצא מחצר המלכות.

"אנחנו מצאנו את הבולה שרופה”, מספר שוקרון. "כנראה שהמכתב נשרף, או ששרפו את הבולה לאחר מכן כחלק מרצון להתנער ממלך קודם. קשה להכריע למה היא נשתמרה כך, שרופה אך לא שבורה”. זה לא הספק היחיד לגבי הבולה הזאת. גם לשאלה מי היה המלך שעל ביתו הופקד אדוניהו תישאר כנראה בלי מענה ברור. "הבולה מתוארכת למאה ה-7 לפני הספירה. במאה הזאת התחלפו הרבה מלכים ביהודה. השם אדוניהו אומנם מופיע שלוש פעמים בתנ"ך, אבל אף אחת מהן לא מתאימה לאדוניהו של הבולה. אדוניהו בן חגית, בנו של דוד, הוא במאה ה-10 לפני הספירה. גם בימי יהושפט מוזכר אדוניהו, אבל זה המאה ה-9, גם לא מתאים לנו. פעם שלישית מופיע אדוניהו ברשימת הלוויים בימי נחמיה, שזה כמובן מאוחר מדי ולא מתאים. למעשה אין לנו עוד פרטים על אותו אדוניהו וגם לא על המלך שבתקופתו פעל".

עדות לממלכה

קצה חוט קטנטן על אותו אדניהו ייתכן שאפשר למצוא בכתובת אחרת שנחפרה באותו אזור. לפני 150 שנה, ארכיאולוג צרפתי מצא באזור נחל קדרון קבר ועליו הכתובת המחוקה במקצת "...יהו אשר על הבית". למרבה הפלא, גם כתובת זו תוארכה לאחרונה למאה ה-7 לפני הספירה. “אני לא יודע להגיד אם זה אותו אדם”, אומר שוקרון, "אבל יש לנו כאן שתי כתובות מאותה תקופה, עם אפשרות שזה אותו שם ותפקיד זהה”.

"קשה להשתמש בתפקידים הממשלתיים של ימינו כדי להמשיג את התפקידים שהיו אז בממשל", אומר חוקר התנ"ך הרב איתי אליצור. “מה שכן אפשר להגיד בבירור זה שתפקיד ‘אשר על הבית’ היה תפקיד בכיר, שהנושא אותו לא הופקד על תחום מסוים כמו השרים של היום, אלא ידו הייתה בכל ענייני המדינה. כדי לסבר את האוזן, אפשר להקביל את זה לראש לשכתו של המלך או מזכיר המדינה”.

אליצור ממשיך ומדגים מתוך התנ"ך באילו עניינים עסק בדרך כלל השר אשר על הבית: “אצל אחאב היה זה עבדיהו אשר על הבית, שחלק עם המלך את המשימה לסקור את הארץ. בימי חזקיהו, אליקים בן חלקיהו אשר על הבית היה חלק ממשלחת שהלכה לנהל משא ומתן עם רבשקה. מדובר בשליח בכיר של המלך, המוציא והמביא שלו שנמצא בסוד העניינים הכי משמעותיים לביטחון המדינה".

הבולה של אדניהו אשר על הבית אינה הממצא הראשון שמעיד על כינונה של ממלכה מסודרת ובעלת מוסדות והיררכיה ביהודה. בעבר נמצאה בולה עם הכתובת "נתנמלך עבד המלך" המוזכר בתנ"ך, ועוד ממצאים רבים באותו כיוון. על רקע סיעת החוקרים שממעטת בחשיבותה של ממלכת יהודה ורואה בתיאור התנ"כי סיפור פולקלוריסטי מוגזם, יש לממצאים הללו משמעות מיוחדת. “איש לא יודע מה היה גודל הממלכה, כולם מנחשים. כל אחד והשיקולים שלו בהערכות”, עוקץ במרומז שוקרון. "מה שכן אפשר לראות בבירור, וזה מה שאנחנו חוקרים כאן כבר שנים, זה שהייתה אדמיניסטרציה, היו שרים, העסק עבד בצורה של ממלכה לכל דבר ועניין. האם הממלכה השתרעה על אלף קמ"ר או על 899? זה לא כל כך משנה. החשיבות היא שאנחנו רואים פה מבנה וסדר, כינון של ממלכה, ואנחנו רואים את זה מאינדיקציות שונות והצלבות של מקורות מידע שונים – ארכיאולוגיים, מקראיים וגם מקורות מחוץ לתנ"ך”.

ואכן, התנ"ך הולך יד ביד עם ממצאים רבים מאוד בעיר דוד והסביבה. "אני לא חופר כדי לאשרר את התנ"ך, אני הולך לקחת את הממצא, להבין מתוכו את המציאות ולהשוות לתנ"ך", אומר שוקרון. "במלאכה ארוכת השנים הזאת אני רואה שיש הרבה חיבורים בפרטים הקטנים וחיבורים בסיפור הגדול, ובסך הכולל הרבה מאוד חיבורים. בעבר מצאנו משקולת שכתוב עליה 'בקע', ממצא שמתאים בדיוק לציווי המקראי לתת מטבע במשקל בקע למחצית השקל. שוב, כמו בבולה, אתה לא נצרך כאן למחקר או לספקולציות, כל עין לא מקצועית מסוגלת לקרוא ולהבין שמדובר כאן באותו הדבר".