ראש הממשלה שוחח עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אפשרות לכינון ברית הגנה בין ארה"ב וישראל.
על משמעותה של הברית הזו, שיש הסבורים שהיא עשויה לכבול את ידיה של ישראל, שוחחנו עם הפרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארה"ב וישראל.
כבר בפתח הדברים, כאשר נשאל פרופ' גלבוע איזו תועלת ותוספת יכולה ברית הגנה שכזו לתת לישראל, הוא משיב כי ברית כזו לא רק שאינה יכולה להוסיף אלא ש"היא יכולה רק לגרוע ולהפריע".
את עמדתו זו מסביר פרופ' גלבוע: "למעשה היחסים בין ישראל לארה"ב בתחומי הביטחון והמודיעין הם מאוד הדוקים וברית הגנה יכולה רק להרע אותם במובן זה שאם חותמים על ברית הגנה זה אומר שארה"ב תבוא לעזרת ישראל במצבים צבאיים וישראל תעזור לארה"ב במצבים צבאיים. ארה"ב לא צריכה שישראל תעזור לה ומהצד השני ישראל לא צריכה שישראל תעזור לה. זה הנכס הגדול ביותר שלנו וזה מה שאנחנו אומרים כל הזמן, שאת המלחמות שלנו נעשה לבד. תנו לנו מספיק נשק ואנחנו נסתדר לבד".
"בנוסף, המשמעות של ברית צבאית היא שבכל פעם שנשתמש בכוח נצטרך להתייעץ עם ארה"ב וליידע אותה וגם לקבל את רשותה, כי אם פעולה צבאית תסתבך לפי הברית ארה"ב צריכה לבוא ולסייע לישראל. לכן אני לא רואה בכך שום יתרון אלא רק חסרונות. אני חושב שזה יותר ספין בחירות מאשר כל דבר אחר".
"בעבר נדונו אפשרויות כאלה של בריתות הגנה אבל הן תמיד נדחו על הסף מהשיקולים האלה", אומר גלבוע ומזכיר כי "מעבר לכך, יש היום הסכמים בין ארה"ב לישראל, אפילו כאלה שנחתמו לפני עשרות שנים כמו מה שחתם מי ששדרג משמעותית את יחסי הביטחון בין ארה"ב לישראל, הנשיא רייגן, שבשנות השמונים כתב מזכר שלפיו ארה"ב תדאג ליתרונה של ישראל על כל קואליציה של מדינות עוינות. לכן אני מגיע למסקנה שמדובר בעניין מיותר לחלוטין שלא מוסיף שום דבר אלא אולי רק גורע".
על בריתות דומות שכבר נחתמו בעבר בין ארה"ב למדינות אחרות מציין פרופ' גלבוע: "לארה"ב יש כמה בריתות, חלקן אזוריות כמו ברית נאט"ו עם ארצות מערב אירופה וקנדה, אבל יש גם הסכמי הגנה דו צדדיים, למשל עם יפן, אבל אנחנו רואים שבשנים האחרונות יפן לא כל כך סומכת ומפתחת יכולת צבאית משלה. היסטורית רואים שאלו בריתות על הנייר אבל בשעת מבחן אם המדינה שחתמה לא רוצה לעזור היא מוצאת תירוצים שונים כדי שלא להפעיל חוזה כזה".
להערכתו של פרופ' גלבוע ההכרזה שאחרי הבחירות תידון חתימה על הסכם כזה תביא לכך שאחרי שידונו הצדדים על כך בפועל לא ייצא מהדבר כלום.