17 שנים אחרי שיצא הסרט 'ג'נין ג'נין' מסרב לרדת מהכותרת. בתחילת השבוע הבא ימשיך בית המשפט המחוזי בלוד לדון בתביעתו של אחד ממשתתפי הקרב בג'נין במבצע חומת מגן נגד יוצר הסרט מוחמד בכרי.
מגיש התביעה, סא"ל נסים מגנאגי, דורש לאסור את הקרנת הסרט וכן לקבוע כי הוא מוציא את דיבת הלוחמים שהשתתפו בקרב. סכום התביעה עומד על שני מיליון שקלים וחצי.
בתביעה נטען שאישי ציבור שונים ורמי מעלה בהם שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אנשי רוח, שרים, חברי כנסת וקציני צבא בכירים, קראו לאסור את הקרנת הסרט המציג את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה.
עוד נכתב בתביעה, כי בהליכים משפטיים קודמים שנוהלו בעניין הסרט "ג'נין ג'נין" אך לא פסלו את הקרנתו, נקבע כבר שהסרט משופע בדברי דיבה וכי אין למוחמד בכרי הגנה מפני תביעת לשון הרע בשל הקרנת הסרט ופרסומו.
עו"ד ישראל כספי, שלחם כאיש מילואים בקרב בג'נין, תוהה מדוע חיילים צריכים להילחם על שמם הטוב ולא לקבל גיבוי מהמדינה.
"החברה הישראלית מחבקת אותנו והציבור תומך לחלוטין. ממשלת ישראל והרשויות המשפטיות מתנכרות לנו ובתי המשפט נותנים לבכרי שוב ושוב לנצח", הוא אומר לערוץ 7.
"איפה נשמע שחיילי צה"ל צריכים להילחם קרב כזה בעצמם במשך 17 שנים?", תוהה כספי. "המשפחות השכולות ששלחו את ילדיהם להילחם והוא נהרג, במקום שהמדינה תילחם כדי להגן על שמם הטוב של הבנים שנפלו הם מוצגים כפושעי מלחמה. אנחנו מצויים בליבת המשפט ונכנסים לשלב גביית העדויות מצד התובע וכמה מן הלוחמים. בכרי אגב, עדיין טוען נגדנו טענות קשות במיוחד, עלילות שלא היו ולא נבראו".
כספי מזכיר כי לאחר לחץ רב ומאמצים של עו"ד נבות תל צור המלווה את הלוחמים בהתנדבות למעלה מעשר, היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט המחוזי מרכז כי בכוונתו להשתמש בסמכותו הייחודית ולהתייצב להליך, אך הוא ואנשיו אינם מורגשים בדיון. "הם מגיעים ושותקים כמו דגים. לא מתערבים ולא נוקטים עמדה".
לדבריו לא מדובר כאן רק בעניין עקרוני, אלא הדבר עמוק יותר. "זה לא רק בשם העיקרון. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שבעוד שנה, חמש או עשר שנים, יכניסו את הסרט הזה להקרנה בערוץ מסחרי בישראל ואז שני מיליון צופים יראו את הסרט. אנחנו לא נוכל להתחיל להסביר להם שוב שמדובר בעלילת דם. מעבר לכך ממשיכים להקרין את הסרט הזה בכל מיני אוניברסיטאות וסינמטקים. הסרט הזה לא חלף מהעולם ואנחנו רוצים להפסיק את המצב הזה ולמנוע את הקרנתו בישראל".
כספי מזכיר שפסק דין נגד הסרט, יכובד גם מעבר לים. "ברגע שייקבע שהסרט אסור בהקרנה וייקבע גם גובה הפיצוי, אף אחד כבר לא יקרין אותו גם מחוץ לישראל. בחוץ לארץ עדיין מקרינים אותו והסתבר לנו שאם הסרט ייאסר להקרנה אי אפשר יהיה להקרין אותו עוד בארה"ב ובמערב אירופה כי חברות הביטוח שם אינן מאפשרות לתחנות טלוויזיה להקרין סרט שיש נגדו פסק דין שהוציא דיבה".
נזכיר כי ראשיתה של הפרשה בשנת 2002, בעקבות הפיגוע המחריד, שהיווה נקודת שיא, ברצף התקפות טרור שפקדו את המדינה באותה עת ובשיאן בערב ליל הסדר, נכנס מחבל מתאבד לחדר האוכל במלון פארק בנתניה ופוצץ מטען חבלה רב עוצמה שנשא על גופו וכתוצאה מכך נרצחו 30 אזרחים ישראליים ו-160 איש נפצעו.
בתגובה יצא צה"ל למבצע 'חומת מגן' ביהודה ושומרון שמטרתו, הגנה על אזרחי ישראל באמצעות פגיעה בתשתיות הטרור ועצירת גל הפיגוע הרצחני.
לאחר המבצע, באפריל 2002, יצא הבמאי והמפיק, מוחמד בכרי, למחנה הפליטים בג'נין, צילם ותיעד את אזורי הלחימה ביחד ובשיתוף מחבלים, (מפיק הסרט בפועל, גיבור הסרט ואחרים הם מחבלים חברי ארגוני הטרור) והרשות הפלסטינית שמימנה את הסרט, בסרט רצוף שקרים, סילופים ובדיות שכל קשר בינן ובין האמת כמרחק מזרח ומערב. ודאג להפצתו ולפרסומו של הסרט ברבים.
על אף קביעותיו הנחרצות של בית המשפט העליון בדבר היות הסרט לשון הרע, נדחו תביעות קודמות מטעמים פרוצדוראליים גרידא, שבבסיסם הקושי של הצופה בסרט לזהות את הדברים עם חייל פלוני או אלמוני הנמנה עם קבוצת חיילי צה"ל שהשתתפו בחומת מגן.