למעלה מ-200 סופרי סת"ם נפרסו במאות קיבוצים וישובים ברחבי הארץ במסגרת פרויקט יום המזוזה הארצי שהתקיים אתמול (ראשון). ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב שלמה רענן, יו"ר ארגון 'איילת השחר' שעמד מאחורי המיזם.
הרב רענן מספר כי המיזם קיים למעשה מספר שנים לבדיקת מזוזות לקראת החגים ואתמול (ראשון) נעשה הצעד הראשון לשנה זו עם הגעתם של סופרי הסת"ם לקיבוצים לאורכה ולרוחבה של הארץ. על המפגש הבלתי אמצעי עם מי שנראים לכאורה מעברו האחר של הקוטב הישראלי מספר הרב רענן:
"זה לא רק לבדוק מזוזות, אלא להגיע לחדרי הלב של כל קהילה וקהילה. התוודענו לאלפי אנשים שמחפשים וזועקים זעקה לא נשמעת. המכנה המשותף של המזוזה מאפשר שיח והיכרות ומפעל משותף". עוד מוסיף הרב רענן ומדגיש כי הוא רואה במיזם המזוזות יתד ראשונה לקראת ההמשך שיהיה בשיעורי תורה והקמת בתי כנסת ובתי מדרש בקיבוצים ובמושבים. במלך חג הסוכות הקרוב, הוא מספר, ייחנכו בתי כנסת בקיבוצים סופה ומגידו ובימים הקרובים יצוין עשור להקמתו של בית הכנסת בקיבוץ בית השיטה. כל אלה הם חלק מהמיזם הגדול שאותו מקדם ארגונו של הרב רענן.
ובכל זאת, אנחנו שואלים, לנוכח שיח ה"הדתה", האם שלוחי הארגון לא נתקלים בתופעות של מחאה והתנגדות להגעתם ולעיסוק במזוזות? "בשולי השולים היו דברים כאלה", מספר הרב רענן הקובע כי "יש לנו אהדה רבה בקיבוצים". לדבריו ישנן קהילות שיצרו קשר עם הארגון בנימה של מי שנפגעים על כך שאנשי 'איילת השחר' לא הגיעו אליהם.
"אני קורא למי שרוצה להצטרף אלינו לתפילות הימים הנוראים וחנוכת בתי הכנסת. תוך כדי שאנחנו מדברים מתקשרים אלינו ממושב שדה אברהם בעוטף עזה כדי לזרז את הקמת המניין בראש השנה", אומר הרב רענן.
על הכשרתם של סופרי הסת"ם לשיח מגשר ומקשר הוא מוסיף ומציין כי "חלק מהפעילים עובדים איתנו במשך שנים, וההכשרה הגדולה ביותר היא הלב הגדול. כשמישהו מגיע מתוך כוונה כנה ובדברי שלום רעות ואחווה הדברים מתקבלים. לכן למעט בשוליים התקבלנו בדלתות פתוחות ושערים פתוחים".
בדבריו מספר הרב רענן על קושי של ממש לעזוב את הקהילות שעימן נפגש אתמול, סופה, כרם שלום, חולית וניר יצחק, ויחד שהו עד השעה 23:00 בלילה בדברי תפילה ושירה משותפים. "אנחנו חווים את הדופק האמתי". לדבריו אלה מוסיף הרב רענן קריאה פנימית גם לציבור שומרי המצוות: "אם היינו מקיימים את מצוות יעקב אבינו להתראות, שיראו אותנו בכל מקום, להיות מעורבים, להיות בקהילות ובשווקים, היינו מקבלים כאן חברה אחרת, אבל כל אחד חי במחוז המוכר לו ונוח לו. אנחנו חיים במעין גטאות".
"כשהרב קוק ביקר במסע המושבות הראשון עמדו חקלאים ואמרו 'איפה הייתם עד היום'. כבר אז הייתה תחושה של חברים בהתיישבות שהם קצת נשכחו והם קצת מרוחקים ולא מעניינים. הרב קוק כותב ביומן שלו שהוא מבקש שהמנגינה הזו לא תפסיק ורק תגבר, אבל עשרות שנים והנושא הזה נשכח", קושר הרב רענן בין המבצע הנוכחי לימי הרב קוק ומורשתו.
"אני ממליץ לכל אחד מאיתנו שחושב איך להיטיב לעבור את החגים דווקא במקומות הללו. לא לפחד. להזמין. אולי נהיה שגרירים של חיבור ומציאת המכנה המשותף", דברי הרב רענן המספר: "לפני מספר שנים בחור משדה נחמיה פנה אלי ואמר לי 'אני פה לבד ואין לי מניין. אני מתפלל מתחת פנס ומחכה לתשעה. אולי יש לך רעיון בשבילי?'. יש לאדם תקופות לא שפויות בחייו ואמרתי לאשתי 'בואי נלך לשם'. הלכנו יחד החל מהזריחה והזמנו את כל מי שפגשנו לתפילה. היום זה אחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ. לא בגלל החכמה שלי ולא בגלל יכולות מיוחדות. זו רק קצת תשומת לב ולהיות במקום הנכון".
ומה באשר למזוזות עצמן? מה מצאו פעילי ואנשי 'איילת השחר' בבתי המזוזה? כאן מפתיע הרב רענן ומספר כי "רוב המזוזות היו מהודרות. היו מקרים של קיבוצים שהיו רק בתי מזוזה ריקים. היו מקומות שאנשים לא הכירו מה זו מזוזה, אבל הופתענו מהמזוזות המהודרות. הגאון מוילנה כותב שעשרת הדברות הן בפרשת קריאת שמע ו'לא תחמוד' הוא הרמז למצוות המזוזה. עם ישראל חומד את המזוזה הזו. 95 אחוזים מהיהודים בישראל קובעים מזוזה. כל מי שפנינו אליו לא טרק דלת. לא נתקלנו בטריקת דלת אחת".
"כל מקום שאנחנו צועדים אנחנו צועדים לתוך עם ישראל. אם רוצים לחוות תפילה אמתית בימים נוראים בואו לקיבוצים, לראות את המתפללים שאולי מחזיקים סידור הפוך, אבל הם מתפללים כשכולם דמעות בחרדת קודש".