להתחיל מבראשית ברא

אנחנו רוצים ללמד את הילדים פרשת השבוע ומתלבטים: עד כמה לשלב את מדרשי חז"ל?

הרב יאיר וייץ , כ"ה בתשרי תש"פ

להתחיל מבראשית ברא-ערוץ 7
הרב יאיר וייץ
צילום: יצחק מלמד

שוב, כמו בכל שנה, אנחנו מתחילים ללמוד את התורה מחדש. כחלק מכך, מוטלת על כתפינו משימה חשובה ומרגשת: העברת המסורת היהודית לחוליה הבאה בשרשרת הדורות של עמנו.

בבואנו לספר לילדים הרכים את סיפורי התורה, אנו מתמלאים בתחושת אחריות מלוּוה בדילמה: כיצד לעשות זאת בצורה הטובה ביותר? בדרך כלל אנחנו נוטים לספר לילדים את סיפורי התורה תוך שילוב מדרשי חז"ל. הדבר נובע מתוך רצון לשלב את הערכים והמסרים העמוקים של חז"ל בדרך ציורית וססגונית שמוסיפה נופך לסיפור, ומושכת את ליבם של הילדים אליו. אך יחד עם היתרונות שבגישה זו, יש גם חסרונות משמעותיים במיזוג דברי חז"ל בתוך סיפור התורה.

א. כמה פעמים תמהנו: "מה? זה לא כתוב בפסוקים???". שילוב מדרשי חז"ל מגיל צעיר כחלק אינטגרלי מסיפור התורה יוצר אצל הילד תחושה כמעט בלתי נמנעת שכל מה שמוצג לו בסיפור, מופיע בספר התורה עצמו. גם לו היה נעשה מאמץ יזום כעבור שנים ליצור את ההבדלה בין המופיע בתורה שבכתב לתוספות של תורה שבעל פה, ספק אם היה הדבר מועיל באופן מלא, על אחת כמה וכמה כאשר אין ניסיון כזה.

ב. כמה פעמים תמהנו: "מה? זה כתוב במפורש בתורה??? לא מאמין!", ואז פותחים חומש ורואים שהכול כתוב. כן, אחד המחירים שאנחנו משלמים על מיזוג מדרשי חז"ל בסיפורי התורה הוא השמטה או קיצור של חלקים מהמסופר בתורה שבכתב. ילדים צעירים לרוב אינם מסוגלים להחזיק מעמד בשמיעת סיפור הכולל את כל המסופר בתורה שבכתב יחד עם תוספת מדרשי חז"ל. לכן אנחנו נאלצים לוותר על פסוקים שלמים כדי להכניס את המדרש שחשוב לנו לשלב בסיפור.

ג. ריבוי מדרשים נקודתיים הפזורים על פני סיפורי התורה ובאים לעיתים על חשבון חלקים מהתורה שבכתב, מקשה עלינו להקשיב בריכוז לסיפור האותנטי של התורה. הדבר בא לידי ביטוי למשל ביחס למרכזיותה של ארץ ישראל, שניכרת במלוא הודה רק בקריאה שלמה של התורה, ובמינימום תוספות שלעיתים עשויות לגנוב את ההצגה מהסיפור המקראי עצמו.

אז האם המסקנה היא שלא כדאי ללמד את מדרשי חז"ל? חס וחלילה! לדבריהם העמוקים של רבותינו חשיבות אין קץ, ובוודאי שחובה עלינו ללומדם ולהעמיק ביסודות החינוכיים והערכיים שהם מנחילים לנו ומשרישים בלבבנו. יחד עם זאת, יש לשאוף לתת לסיפור המקראי האותנטי, בלי קיצורים והשמטות, לנגן את המנגינה שהתורה רוצה להשמיע לנו.

חשוב להפגיש את הילדים עם מדרשי חז"ל גם בגיל צעיר, אך בשלב זה נכון להתמקד במדרשים המרכזיים. כמו כן, כאשר אנו עוברים לרובד התורה שבעל פה, נכון לציין בפני הילד שזהו מדרש חכמים שמוסיף לנו נדבך נוסף.

לאחר שהמסרים העמוקים והיסודיים של התורה שבכתב ייקבעו היטב בלבבות הילדים, בגיל בוגר יותר ירחיבו הנערים בלימוד מעמיק של דברי רבותינו, וכך יקבלו את התמונה השלמה של התורה.

לא אחת אנו ניצבים בפני דילמה נוספת. סיפורי התורה כוללים בתוכם מגוון רחב ועמוק של רובדי החיים. כחלק מכך לעיתים נוגעים הסיפורים בנושאים צנועים ועדינים, ועולה השאלה האם נכון לספר אותם לילדים.

לפעמים אנחנו, כמבוגרים, מרגישים אי נוחות לספר לילדים את הדברים כפי שהתורה מספרת אותם. אולם אם נעמיק, נראה שלשונה העדינה והיפה של התורה עוטפת את הדברים בסגנון המאפשר לספר לילדים את הסיפור בהתאם לגילם ולרמת הבנתם.

לסיכום, סיפור דברי התורה במלואם מנחיל בליבם של הילדים את האמירה השלמה והיפה של התורה בצורה בריאה וטבעית, ומתוך כך יזכו שאור התורה ידריך את חייהם וימלא אותם בשמחה וברכה.

הרב יאיר וייץ

מחבר ספר סיפורי התורה לילדים 'בדרכה של תורה', וחוקר במכון הר ברכה

לשאלות ומכתבים למדור: ofralax@gmail.com