יקב פסגות
יקב פסגותצילום: אלירן אהרון

בשקט בשקט, בלי ששמענו על כך יותר מדי, מתנהל בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי דיון בנושא סימון מוצרים, שעלול ליצור לישראל בעיה משמעותית מאוד.

לפני שלושה חודשים פרסם היועץ המשפטי של בית הדין חוות דעת לפיה על צרפת חלה חובה לסמן מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון, בניגוד להחלטה מוקדמת של בית המשפט הצרפתי. הוא טען כי חוקי האיחוד דורשים סימון של מוצרים שיוצרו ב"שטחים שכבשה ישראל מאז 1967". ראוי לציין כי מדובר רק בחוות דעת ופסק הדין בנושא אמור להינתן בקרוב, אבל הכיוון מסוכן.

מדובר בסיפור שהתחיל בשנת 2015. האיחוד האירופי פרסם הנחייה לגבי סימון מוצרים מיהודה ושומרון בכל מדינות אירופה. ההנחיה כמעט לא יושמה אך עוררה את זעמם של גורמים רבים. ביקב פסגות שבבנימין החליטו לעשות מעשה. היקב עתר לבית המשפט בצרפת נגד החלטת האיחוד בטענה שמדובר בצעד הנוגד את החוק הצרפתי.

בית המשפט במדינה דן בעתירה והחליט לקבלה, תוך שהוא מורה למשרדי הממשלה בצרפת להקפיא את יישום ההנחיות הקשורות לסימון עד קבלת החלטה בנושא בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי, שאליו העביר את ההכרעה הסופית.

אלא שהיועץ המשפטי של בית הדין, לפחות על פי חוות הדעת שפרסם, מסמן כיוון בעייתי, שכן החלטה נגד עתירת היקב עלולה לגרור מצב שבו תהיה אכיפה של הוראות הסימון, שעד כה לא ממש בוצעה בפועל. חוות הדעת של היועץ האירופי חד משמעית. "כל מוצר שמקורו ב'שטחים הכבושים' נדרש לסימון על ידי החוק האירופי. הוספת שם האזור הגיאוגרפי שממנו הגיע המוצר וציון אם מדובר בהתנחלות הן הדרך היחידה לספק לצרכן את המידע המדויק והאובייקטיבי", הוא קובע.

עשוי להפוך את ההחלטה של בית הדין הצרפתי. יקב פסגות
עשוי להפוך את ההחלטה של בית הדין הצרפתי. יקב פסגותצילום: תמר רוט

אפשר גם לראות מדבריו לאן נושבת הרוח. "צרכנים רבים באירופה התנגדו בעבר לרכישת סחורות שיוצרו בדרום אפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד. גם היום נשמעים קולות של צרכנים שלא מעוניינים לרכוש מוצרים ממדינה מסוימת", קובע היועץ של בית הדין לצדק, תוך שהוא יוצר משמעות חדשה ואירונית לאותו "מידע מדויק ואובייקטיבי" שהוא מתיימר להציג בפני תושבי האיחוד האירופי.

במערכת המדינית אומנם אהבו את העתירה בשלב הראשון שלה, אך משעבר הנושא לידי בית הדין ביקשו מהיקב למשוך את העתירה, כדי למנוע מהתקנות שלא נאכפו להיאכף. היקב לא קיבל את ההמלצה ומטעמים אידיאולוגיים החליט להמשיך בעתירה.

גורמים מדיניים מביעים את חששם שאותן תקנות, שמהוות מבחינתם "מסמך פרשני" שהאיחוד לא התעקש על אכיפתו, ייהפכו לאחר פסיקת בית המשפט למחייבות ויכריחו את כל אירופה לסמן מוצרים שיוצרו בהתיישבות בפרט ואולי גם בישראל בכלל.

את הנעשה בעניין הזה אין להשיב. פסק הדין אמור להתפרסם בעוד פחות משבועיים. אגב, למרות החשש הכבד הכול עדיין פתוח. ייתכן גם שהעתירה תתקבל או לחילופין שהיא תתקבל חלקית והאיחוד ימשיך לאפשר לכל מדינה לפעול לפי שיקול דעתה לגבי סימון המוצרים מבלי להגביר את האכיפה.

חשש נוסף שאנו שומעים עליו הוא שפסיקה של בית המשפט תיתן רוח גבית לתנועות ה-BDS שרק מחפשות אירועים מעין אלה כדי לעודד חרמות נגד ישראל ותשמש כר נוח לפעילות אנטי ישראלית. "אם הפסיקה תתייחס לנושא ההתנחלויות באופן ספציפי זה עלול לתדלק את ארגוני הדה לגיטימציה ולתת להם כלי נשק חדשים במאבק המתמשך שלהם נגדנו", אומר גורם מדיני.

משרד החוץ כמוביל ולצידו נציגים ממשרדי ממשלה נוספים פועלים מתחת לפני השטח כדי לקדם כל החלטה בתגובה נאותה. מתקיימות שיחות רקע עם כל הגורמים שעלולים להידרש לאכיפת סימון המוצרים במדינות השונות. בניגוד למשתקף בדרך כלל מהתקשורת, אף מדינה שלא סימנה עד כה מוצרים אינה ששה אלי קרב ולא תתחיל מחר לנקוט במדיניות הזאת. להפך, מרבית המדינות מעדיפות להותיר את המצב כמות שהוא.

כך או כך, זה יכול להיגמר בהישג ישראלי מהמעלה הראשונה במקרה שהתביעה תתקבל או במפח נפש גדול ובעיה מדינית גדולה עוד יותר במקרה שהיא תידחה ויתקבלו גם החלטות אופרטיביות.

התקווה הגדולה היא שגם אם הקרב הספציפי הזה ייגמר בכישלון הוא יהיה מוגבל. גם אם יתברר כי הניצחון יוצא הדופן בבית המשפט הצרפתי בשנה שעברה היה רגעי, סביר להניח שהוא אינו שווה הפסד כולל במערכה המתמשכת כבר כמה שנים נגד סימון תוצרת חקלאית מיהודה ושומרון, רמת הגולן וחלקים מירושלים.

עושים שוק

בעוד שבועיים תתמלא העיר חברון לשבת אחת ברבבות בני אדם מכל שכבות האוכלוסייה. שבת חיי שרה היא באופן מסורתי "שבת חברון" כבר שנים רבות. אלא שהשנה מצפים שבשבת הזאת כבר תהיה בשורה על מתחם חדש שחזר לידיים יהודיות – מתחם השוק.

כבר כתבנו כאן לא אחת על גרירת הרגליים סביב הטיפול במתחם. תהיות רבות הועלו גם על העובדה שמי שמטפל בנושא הוא המטה לביטחון לאומי (המל"ל) שעוסק בדרך כלל בסוגיות אסטרטגיות משמעותיות הרבה יותר מאשר מתחם מגורים בחברון. הפתרונים בנושא - ללשכת ראש הממשלה.

קשה להבין מה בעצם עוצר את הפשרת הבנייה בשוק והעברתו ליהודים, שהרי חוות דעת משפטית מלפני חודשים ארוכים מאפשרת להשיב את מתחם השוק ליהודי העיר ולבנות בו כמה בנייני קומות. נזכיר שהשוק עומד בשיממונו משנת 1995, אז עזב אותו אחרון הסוחרים הערביים. אומנם היה ניסיון של משפחות להיכנס למקום לאחר רצח התינוקת שלהבת פס הי"ד, אבל לאחר כמה שנים החליטה המדינה לפנות את הדיירים, שבפועל נכנסו ללא היתר.

מה שעיכב עד כה את התהליך היה אי שליחת מכתב בנושא לראש עיריית חברון תייסיר אבו-סנינה, מחבל מורשע שישב בכלא הישראלי לאחר שהורשע ברצח שישה בחורי ישיבה. ישראל אמורה להודיע לאותו אבו-סנינה שהדיירות המוגנת של בעלי החנויות בשוק מסתיימת לאלתר והוא עובר לידי יהודי העיר. בנקודה זו חשוב לציין שראש עיריית חברון פועל בשנים האחרונות כדי לחנוק את היישוב היהודי בכל דרך, בעידוד ובהשקעה כלכלית של הרשות הפלשתינית.

ראש הממשלה נתניהו הבטיח שהנושא הזה יטופל. כששאלנו לפני שביקר בחברון האם הנושא בטיפול, מסרו גורמים המעורים בנושא כי הסוגיות הנוגעות לעיר הועברו לטיפול המל"ל ומאז הן נמצאות בדיונים מקצועיים מתקדמים לקראת גיבוש פתרונות.

לקראת שבת חיי שרה מתיישבי חברון, ששומעים את התשובה "הנושא בטיפול" זמן רב, החליטו לעשות מעשה. במכתב ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו והופץ גם לדרגים המקצועיים, לשרים ולחברי כנסת כותב יו"ר מנהלת היישוב היהודי בחברון, הרב הלל הורוביץ, כי הוא מבקש מנתניהו "בלב נרגש... ללכת בדרכו של אברהם אבינו ולהביא לגאולת אדמות היהודים שנשדדו בטבח תרפ"ט - במתחם המכונה 'השוק', הנמצא בלב שכונת הרובע היהודי - אברהם אבינו".

"בחלקך נפלה הזכות הגדולה להביא לתקומתה של חברון, לתקומתו של הרכוש היהודי הגזול. עיני העם היהודי לדורותיו נשואות אליך בציפייה שאכן כך תעשה. בשבוע הבא תמלא שנה תמימה לאישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה להשבת הרכוש היהודי ב'שוק' לידי היישוב היהודי בחברון, באמצעות העברת הודעה כתובה על כך לעיריית חברון הערבית. אני שב ומבקש שתנחה את הגורמים השונים שהודעה זו אכן תישלח בימים הקרובים ממש", כותב הרב הורוביץ במכתב שהגיע לידי 'בשבע'.

יהודי חברון ממתינים שראש הממשלה ייעתר לפנייתו של הורוביץ ויודיע לראש עיריית חברון על הפקעת המתחם. נזכיר שנתניהו שאל לפני זמן מה את שר החינוך הרב רפי פרץ בשיחה ביניהם האם הוא מעדיף לאשר קודם כול את מתחם השוק בחברון או לקדם את הנגשת מערת המכפלה. בכך בעצם אותת שיהיה מוכן לקדם רק אחד מבין שני הפרויקטים.

עת רצון

העיתוי הנוכחי הוא עת רצון לפתור את נושא מתחם השוק, בעוד סוגיית קידום הנגשת מערת המכפלה מתנהלת בעצלתיים. בינתיים שני הנושאים תקועים בין הפקידים הבכירים בלשכת ראש הממשלה. מתיישבי חברון, אם נתניהו באמת ישאל, מעדיפים לקבל קודם כול את מתחם השוק, שיאפשר לראשונה זה שנים רבות ליישב מספר משמעותי של משפחות ביישוב היהודי. את ההנגשה, הם יודעים, תצטרך המדינה לפתור במוקדם או במאוחר, בגלל שמדובר במעשה שהמדינה צריכה לעשות (ייתכן שאם היה מדובר בהיכל תרבות הוויכוח על ההנגשה היה מתייתר, אולם כשמדובר במקום תפילה שגם הערבים מחזיקים בו הסיפור קצת שונה).

כאמור, במשרד ראש הממשלה עדיין מצויים בדיונים. בכל פעם אנחנו מקבלים רמזים על התקדמות כזו או אחרת, אבל הרמזים לא הופכים למעשים בשטח. האם בשבת חיי שרה יוכלו הרבבות לציין אירוע נוסף שאינו פחות חגיגי מהשבת עצמה? נראה שהתשובות נמצאות בלשכת ראש הממשלה וכרוכות בלא מעט לבטים פוליטיים, שסביר להניח שגם הם נלקחים בחשבון בתוך החלטה שלא הייתה אמורה להיות פוליטית כלל, אלא בגדר עשיית הצדק עם מתיישבי חברון היהודים.

גורמים מדיניים מסרו ל'בשבע' בתגובה לדברים כי "המל״ל נדרש לסוגיות אלה לפני כחצי שנה, לנוכח מורכבותן וההשלכות העשויות להיות להן במישורים השונים. הטיפול בהן מתנהל יחד עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים".

"הקמת המעלון ושימור ובינוי השוק הסיטונאי נמצאים בדיונים מקצועיים לקראת גיבוש פתרונות. במקביל מתבצעת פעילות בשטח לקידום הסכמות עם הצד הפלשתיני", הבהירו הגורמים.

לתגובות: [email protected]