ד"ר מרדכי (מוטי) קידר שב ודבק בטענתו ולפיה יגאל עמיר לא רצח את ראש הממשלה יצחק רבין ז''ל.

בראיון לתוכנית "שש-אמנון לוי" בערוץ 13 הסביר קידר כי הוא סומך את טענתו על כמה עובדות שלא מסתדרות עם האמת, ובראשן מיקום פצעי הירי בגופו של רבין. "עמיר ירה לו בגב, מאחור. איך כל הרופאים מדווחים שפצעי הירי מאפיינים אדם שנורה בחזהו? זה בא משום מקום?", תמה קידר.

לדבריו רה"מ המנוח נכנס למכונית השרד מיד לאחר אירוע הירי, אך לבית החולים איכילוב הגיע כ-20 דקות מאוחר יותר בניידת טיפול נמרץ. קידר שאל: "איך הוא הגיע בנט"ן? מי החליף אותו? מי העביר אותו? מתי ואיפה? זה לקח 20 דקות שלמות".

מוקדם יותר היום פורסמה עצומת תמיכה בד"ר קידר, עליה חתמו אלפי בני אדם, בהם מאות סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן שבה עובד קידר כמרצה.

"ד"ר קידר משקיע מזמנו וממרצו ללא הרף על מנת להגן על מדינת ישראל, להדוף קולות שקר, הסתה ותעמולה נגד המדינה ואזרחיה, וכל זאת הוא עושה בזמנו האישי, מדם לבו ומתוך תחושת שליחות אמיתית למען עם ישראל", נכתב בעצומה.

עוד הוסיפו כי "בזמן שבאקדמיה הישראלית שורצים פרופסורים ודוקטורים מטעם עצמם, שאת משכורתם משלמים אזרחי מדינת ישראל, העסוקים ומכלים את זמנם בהשמצת מדינת ישראל, תמיכה ב-BDS מבפנים, ומתן רוח גבית לשונאי המדינה ולקידום אנטי ופוסט ציונות, בחרה אוניברסיטת בר-אילן להעמיד דווקא את ד"ר קידר לדין משמעתי, ולהשעות אותו מייצוג האוניברסיטה".

בעצומה נטען כי היחס לקידר נגוע גם באפלייה: "נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן ורקטור האוניברסיטה, פרופ' מרים פאוסט, בחרו את היעד הלא נכון. כאשר ד"ר אורי וייס מבר אילן אמר לאחר פיגוע בקרית-ארבע כי 'כשהורים בוחרים בשם תאולוגיה פנאטית להתגורר במקום שמטיל סיכון על ילדיהם, מדובר בפסיכוזה קולקטיבית', הוא לא ננזף וגם לא הועמד לועדת משמעת".

"כשפרופ' אורנה ששון-לוי פרופסור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן חתמה על עצומות והשתתפה באירועים של ארגון התעמולה הקיצוני 'שוברים שתיקה', בבר-אילן לא ראו בזה פסול", המשיכו.

בסיום העצומה נכתב: "מותר לבקר את ד"ר קידר כפי שהוא מבקר אחרים, מותר לומר שדבריו מקורם בטעות או שהדברים אינם ראויים. זאת הסיבה שמדינת ישראל היא מדינה חופשית בעלת חופש דעה וביטוי. אך מכאן ועד לפגיעה החמורה בשמו ובפרנסתו, והשתקתו על-ידי זימונים לועדות משמעת, הדרך ארוכה".